ד"ר יובל רווה, מנהל מחלקת הפסיכיאטריה של המתבגר והילד במשרד הבריאות, שוחח עם ערוץ 7 אחרי המתקפה האיראנית והבהלה שעוררה בקרב חלקים מהציבור.
"צריך להפריד בין מקרה שמעורר תגובות לבין התגובות הקשות שהוא מעורר. עברנו כולנו משהו שהוא לא נורמלי, ולכן התגובות השונות הן ברובן נורמליות. כל אחד מגיב בלחץ למצבים כאלה וסביר להניח שרוב האנשים הגיבו כך. לטווח הארוך, הדברים בדרך כלל משתפרים ועוברים, ומיעוט מאוד קטן מהאנשים יסבלו מתגובות מאוחרות יותר", מסביר ד"ר רווה.
הוא ממליץ לדבר על כל הקושי ולא לשמור את הדברים בבטן. "כדאי לדבר על הכל - בין אם מדובר במבוגרים - ובין אם ילדים. צריך לזכור שילדים רואים הרבה פעמים את המצב דרך ההורים שלהם. צריך לדבר עם הילד בגובה העיניים - לנרמל את התגובה שלו - ולעסוק בדברים ברמה מאוד פשוטה ובסיסית. כמובן, לא להקצין אותם, ולא לדבר על נושאים שהם מעוררי חרדה".
"עם כל מה שקרה הדברים היו בשליטה. נכון להעסיק את הילד ולשמור בעצמנו על שגרה שזה דבר שמסייע להירגע. גם אם נדמה שאירוע הןא קטסטרופלי, ברור שלטווח ארוך שהשמיים לא נופלים וממשיכים לחיות אחר כך. אם אנחנו מפנימים את זה בעצמנו - נוכל לשדר את זה לסביבה שלנו", הוא מוסיף.
לגבי הילדים יש לו עצה חשובה במיוחד. "כדאי להרחיק ילדים ממדיה כמה שאפשר - בין אם זה רשתות חברתיות ובין אם רשתות תקשורת שמשדרות - כי זה רק מעודד חרדה. מה שהרשתות מחפשות שונה ממה שאנחנו כהורים מחפשים. אנחנו רוצים להרגיע את עצמנו ולחוות הרבה פחות דרמה, והרשתות בדרך כלל מחפשות דווקא את הדרמה. לכן כדאי להמעיט בדברים האלה - ועוד יותר בתקופות כאלה".
ד"ר רווה מדגיש כי דרך ההתמודדות שונה מאדם לאדם. "כולנו עברנו אירועים מאוד קשים. התגובה היא מאוד אישית. ברוב המקרים החוסן ינצח את האירועים הקשים וזה יהפוך להיות חלק מאיתנו. יש תופעה שנקראת 'תמיכה פוסט-טראומטית' - שאנשים לוקחים אירועים קשים שהם עברו והופכים אותם בעצם למשהו שמגדיל אותם כבני אדם. לרוב האנשים זה מה שיקרה, חלק קטן מהמקרים יפתחו תגובות שהן תגובות פתולוגיות ואת אלו אנחנו צריכים לאתר ולתת להם עזרה".
"לא צריך להימנע מטיפול רק בגלל שבעבר היו סטיגמות בנושא. היום אנחנו מכירים את מצבים של חרדה, יודעים שהם חלק מהחיים, והטיפול משפר את איכות החיים", הוא מסכם.