ברשויות המקומיות הולכים ונחתמים ההסכמים הקואליציוניים ובמסגרת זו הגיעו אתמול (שני) פעילים לישיבת מועצת עיריית תל אביב יפו על מנת להפגין ולמחות נגד הכוונה למנות את חיים גורן לסגן ראש העיר כאשר הקריאות הקצובות שנשמעו היו 'לא רוצים גרעינים תורניים'.
שוב נדמה שאנחנו שבים למאבקי השישה באוקטובר, שוב נראה שהמלחמות נגד סממנים דתיים במרחב הישראלי שבות וגואות. על כך שוחחנו עם יו"ר קרן קהילות המאגדת תחתיה כ-70 גרעינים משימתיים תורניים, עו"ד יצחק לקס.
"ראשית, בתל אביב עצמה יש לנו כמה וכמה גרעינים, אבל לעצם האמירה של 'לא רוצים גרעינים תורניים' שמשמעה שלא רוצים ייצוג דתי בתוך הקואליציה של עיריית תל אביב, אני שואל את אלה שרוממות הדמוקרטיה בפיהם. הרי חיים גורן נבחר בהליך דמוקרטי בעיר תל אביב ולא רק על ידי הציבור הציוני דתי אלא גם על ידי הציבור הכללי הרחב נוכח העשייה שלו כלפי אותו ציבור רחב", אומר לקס.
לשאלתנו אם יתכן וכוונת המוחים היא שהם מוכנים לקבל אותו כחבר מועצה אך לא כסגן ראש עירייה בשכר, משיב עו"ד לקס ואומר כי בסופו של יום זהו ההליך הדמוקרטי שניתן היה לצפות מהמפגינים להוכיח נאמנות לו. "יש קואליציה ויש הרכבה של קואליציה ומי שרוממות הדמוקרטיה בפיו, יש הליכים דמוקרטיים מקובלים ובהליך הדמוקרטי הזה חיים מצטרף לקואליציה והוחלט במסגרת ההסכמים הקואליציוניים לצרף אותו כסגן בשכר. זה ההליך הדמוקרטי. הבה נכבד את זה. אנחנו הרי מאמינים בדמוקרטיה ורוצים לפעול על פיה. זו האמירה הבסיסית למי שרוממות הדמוקרטיה בפיו".
על החזרה למה שנראה כמאבקי השישה באוקטובר שגם הם נבעו מרצון להוריד שלטון נבחר מבלי לקבל את הכרעתו הדמוקרטית של הבוחר, אומר לקס כי "מאוד מעציב שאנחנו חוזרים לאותו שיח מפלג וקיצוני, שיח אלים, כשצד אחד לא מוכן לקבל לחלוטין את הצד השני".
בדבריו מזכיר עו"ד לקס את העשייה החברתית קהילתית של הגרעינים, עשייה שהיא חוצת גבולות קהלים בעוד הקריאות שנשמעו במועצת העיר היו נגד 'משיחיים' ו'פונדמנטאליסטיים'. "התפיסה של הגרעינים היא תפיסה מחברת.
בשבעים ערים פועלים גרעינים שהתפיסה המובילה שלהם היא איך לפעול בתחומים חברתיים חינוכיים וקהילתיים כפי שניתן לראות בימים אלה לקראת הפסח כשנשלחות עשרות אלפי מנות של קמחא דפסחא, כשנעשים עשרות סדרים עבור אנשים שאין מי שיהיה איתם בסדר. הגרעינים פותחים אולמות ושולחנות ועושים סדרים למי שאין מי שיעשה איתם סדר מכל הציבור הרחב. זו העשייה של הגרעינים וזו התפיסה שלהם, תפיסה שמחברת ומקרבת ולחלוטין לא כופה, לא להדתה ולא בכוח. מי שרוצה מוזמן, ומי שלא רוצה יישאר בשלו".
על טענתם של המפגינים לפיה חיים גורן הוא למעשה שליח של הגרעינים במועצת העיר, אומר לקס כי "חיים נבחר בבחירות דמוקרטיות על ידי כלל הציבור הציוני דתי בתל אביב, כולל זה שאינו דתי. הוא נציג של הציבור הציוני דתי ולא של הגרעינים, אבל הקריאה היא לא נגד חיים כנציג הציונות הדתית, אלא מתלווה לזה האמירה 'לא לגרעינים תורניים', מה שמהווה המשך למתקפה על ישיבת 'מעלה אליהו' שאמורה הייתה לעבור למבנה אחר בהסכמה ובאישור ואז קמו מתנגדים שהגיעו בכלל משכונה אחרת, כי מי שמתגוררים בסמוך לישיבה מאוד מרוצים מהישיבה".
לטעמו, הגורם למאבקים הוא הרבה יותר עמוק משאלת ההיכרות האישית עם פעילות הגרעינים ועם פעילות ישיבה כזו או אחרת. "זה נמצא בשאלה האידיאולוגית איזו מדינה אנחנו רוצים להיות, מדינה יהודית דמוקרטית עם שורשים של עם בן 3500 שנה יחד עם הדמוקרטיה הקיימת היום, או שרוצים להיות מדינת כל אזרחיה, מדינה דמוקרטית ללא סממנים יהודיים. מהמקום הזה פורצות אותה שנאה ומחלוקת והקריאה שלא רוצים סממנים דתיים בעיר הליבראלית שלנו. זה שורש הבעיה וזה המקום העמוק יותר שממנו יוצאת הבעיה"
"מול כל אלה מוטלת חובה על כולנו, הגרעינים התורניים והציבור הדתי לאומי הרחב, להראות את החיבור ואת הקשר, להראות את היכולת לחיות יחד ואת הרצון לחיות יחד, להראות את התרומה לכלל הציבור ומתוך התעצמות העשייה ישתנו התפיסות והדעות".
לקס מוסיף ומביע תקווה "שהציבור הרחב, ולא קומץ הקיצוניים, במיוחד אותם 300 אלף שלחמו יחד, כתף אל כתף, ימין ושמאל דתיים וחילונים יחד, מבינם את גודל השעה ואת המחויבות לעם ולארץ, והם שיתנו את הטון ויאפילו על אותו קומץ קיצוני שממשיך בכוחותיו הדלים את קריאות השישה באוקטובר ולא מבין את גודל השעה ואת השינוי שחל בעם. העוצמות של המילואימניקים שחוזרים מהקרב ומקרינים למשפחות שלהם, הם שיובילו את המדינה שלנו למקום הרבה יותר טוב, הרבה יותר מחבר, שרואה את החיבור בין יהודית לדמוקרטית".