הרב אברהם בלס
הרב אברהם בלסצילום: עצמי

המושג כשרות מתורגם על ידי הציבור כשייך כולו לכשרות המזון, אולם ההצמדה בין המושג כשרות לנושא כשרות המזון הוא חדש יחסית. במקורות מוקדמים יותר המושג כשרות מתאר אנשים שהתנהגותם היא התנהגות חיובית.

אולם ראו זה פלא המושג כשרות נאמר גם ביחס למזג האויר (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יג, פסוק ד). המדרש מגלה שהקב"ה הוציא אותנו ממצרים בחודש כשר. חודש שבו לא חם מדי ולא קר מדי.

בפרשת כי תשא אנו קוראים: 'אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות תשמור. שני התלמודים דורשים את סמיכות הפסוקים. בתלמוד הבבלי (פסחים קיח, א) קובעים שכל מי שמבזה את המועדות כאילו עובד עבודה זרה. בתלמוד הירושלמי (חגיגה ג, א) דורשים את הסמיכות הפסוקים אחרת. כל מי שיש בידו אפשרות לעבר את השנה ואינה מעברה כאילו עובד עבודה זרה. אם בתלמוד הבבלי המטרה היא החג, וכל מי שאינו מתייחס אל החג כראוי, הרי מדובר במעשה חמור מאוד, הרי שהתלמוד הירושלמי מדגיש את ההכנה לחג, כך שמי שיכול לדאוג ולא דואג שחג הפסח יצא באביב, הרי שמדובר בדבר חמור מאוד.

התלמוד הירושלמי דואג בראש ובראשונה לתנאי החג, לכך שהחג יצא באביב. מדוע הקב"ה הוציא את עם ישראל ממצרים בחודש האביב, ומדוע לתלמוד הירושלמי כל כך חשוב שחג הפסח יצא באביב.

התשובה היא שהאביב מגיע לאחר עונת החורף, עונה שבה מזג האויר משפיע פעמים רבות לרעה על האדם. שעות חושך רבות ומזג אויר חורפי עתים משרים, באופן טבעי, קדרות על האדם.

כאשר מגיע האביב האדם פתאום נפתח לרווחה. ישנה הרבה יותר חירות שמחה, אהבה, אופטימיות ושלום בעולם. עונת האביב מזמינה רעננות והתחדשות. האדם נפתח יותר כלפי הסביבה ומרגיש שהוא רוצה יותר לתרום לסביבה.

לא בכדי הגאולה התבצעה בחודש האביב, כיוון שכדי לצאת לדרך חדשה אנו חייבים תנאים אופטימליים אותם מספק לנו מזג אויר מתאים. כדי שנחגוג את חג הפסח כבני מלכים מלאי שמחה ותחושת חירות אנו חייבים מזג אויר תומך.

חג הפסח הוא הזדמנות יקרה מפז לחזק את הצד המשפחתי בעם ישראל. אנו מגיעים לחג כאשר כל המשפחה יושבת בשמחה סביב שולחן הסדר.

ישנם כאלו שבתודעה שלהם חג הפסח הוא חג בעל פנים חמורות סבר. מבחינתם כמה שיותר חומרות, ואולי גם מעט מתח זה מצב שאמור לאפיין את חג הפסח. ישנם כאלו שמשתדלים להיות פחות פתוחים לעולם, ואפילו במסגרות המשפחתיות.

כמובן שחייבים להקפיד על כל קלה כחמורה, אבל לא יתכן שחומרות בנושא כשרות יפרידו בין יהודים, ודווקא בחג שאנו צריכים לחזק את המשפחתיות ואת אחדות ישראל ככל היותר.

חז"ל בירושלמי (פסחים ג, ז) מלמדים אותנו ביחס לליל הסדר שסעודה עם משפחת האישה היא מצוה חשובה מאין כמותה. כמו כן מדריכים אותנו חז"ל (בבלי חגיגה כו, א וירושלמי חגיגה ג, ו) שאנשים שאנו לא סומכים בדרך כלל על הכשרות שלהם, כאשר מגיע החג הם נאמנים על כשרות המאכלים. מגמת חז"ל היא לחבר כמה שיותר בין יהודים, חיבור שהרבה פעמים מגיע דרך שולחן האוכל. כמובן מה שעומד מאחורי קביעה זאת היא גם החזקה שהאדם בזמן החג מתחזק יותר מבחינה דתית.

רעיון הגאולה מורכב מהיסוד של האופטימיות גם כאשר עם ישראל יצא ממצרים, הרי שמדובר רק בתחילת הדרך ונזקקים לאורך נשימה כדי לראות את סוף הדרך.

ליל ט"ו בניסן בגאולת מצרים נקרא ליל שימורים. בעברית של ימינו שימור פירושו הוא הגנה על הקיים, אולם רש"י מפרש את המילה שימור במובן של ציפייה במקביל לדבריו של רש"י ביחס לחלומות יוסף 'ואביו שמר את הדבר' מסביר שם רש"י שהיה יושב ומצפה. צד האופטימיות חייב להיות צד שוקק חיים בתהליך הגאולה.

ועוד יסוד אותו העלנו יסוד האהבה. העובדה שבפסח אנו קוראים את מגילת שיר השירים – שיר אהבה בין כנסת ישראל לבין הקב"ה מראה שיסוד אהבה הוא יסוד מרכזי בחג הפסח.

מקובל לחלק בין לידת עם ישראל שהוא תאריך לאומי שחל בחודש ניסן, לבין בריאת האדם שהוא תאריך אוניברסלי שחל בא' בתשרי.

אם כמו שאנו רואים למשל אצל אנשי נינווה ועוד מקומות רבים במדרשי חז"ל שמה שמאפיין את העבודה הדתית של הגויים הוא נושא היראה, הרי מה שמאפיין את הקשר המיוחד בין עם ישראל לאביהם שבשמים, בתור בנים לקב"ה, הוא יסוד האהבה.

ידוע שמנהג ישראל לא לאכול אגוזים בראש השנה בגלל שאגוז בגימטרייה חט(א). לעומת זאת בניסן יש דווקא עניין לאכול אגוזים (בבלי פסחים קט, א וירושלמי פסחים י, א).

הסבר העניין הוא שבתקופת ראש השנה אנו נמצאים באווירה של יראה ואז יש עניין להיזהר מכל דבר שמזכיר חטא, ולעומת זאת בניסן שזו תקופה של אהבה אנו במצב שאין אנו מפחדים להיכשל בחטא. כמובן שאין הכוונה שמותרת קלות ראש, אולם יש לאמץ גישה שיותר מאמינה באדם.

הרב מאיר בר אילן בספרו המונומנטלי מוולוז'ין עד ירושלים מתאר את ליל הסדר המיוחד אצל אביו הנצי"ב מוולוז'ין, סדר שהיו שותפים בו מאות תלמידים. כל דבר שהיה עושה הנצי"ב בליל הסדר היה עושה בשמחה. ברוך השם אנו זוכים לקיים מצוות מצה. ברוך השם זוכים לקיים מצות ארבעה כוסות וכן הלאה.

יהי רצון שנזכה לחגוג את חג הפסח ולערוך את ליל הסדר מתוך שמחה ורוממות. ויהי רצון שתקופה נפלאה זאת של האביב תחזק את הצד המשפחתי, ואת החוסן החברתי של עם ישראל.

ברוך השם מלחמת שמחת תורה גילתה דרך חיילינו המסורים ודרך ההתגייסות בעורף שיש לנו עם נפלא עם כוחות חיים בלתי נדלים. אשרנו שזכינו להיות בנים לעם נפלא כזה. אם בתקופת הסתיו התגלו כוחות חיים אדירים, בחודש ההולדת של עם ישראל, בחודש ניסן, אנו מייחלים להוצאתם לפועל של כוחות חיים חזקים הרבה יותר.