טיול עם ערך מוסף. בתי כנסת קדומים עם סיפורים מרתקים. מעמוד הניצב במרכז גן לאומי שדה עמודים שהתגלה כשרידי בית כנסת מהמאה ה-3-4 לספירה, דרך בית הכנסת במצדה שהוא אחד מהיחידים שהשתמרו מתקופת בית שני – ועד הפסיפס המיוחד מבית הכנסת הקדום בעזה שנמצא באתר השומרוני הטוב.
ד"ר דרור בן יוסף, ממונה מורשת מחוז צפון ברשות הטבע והגנים מסביר שבארץ ישראל כולה התגלו כ-130 בתי כנסת עתיקים מן התקופות הרומית והביזנטית (מאות א'-ז' לסה"נ). "קבוצה אחת של בתי כנסת התקיימה במקביל לקיומו של בית המקדש השני בירושלים, כגון בגמלא, מצדה, ירושלים, מגדלא, הרודיון, תל רכש ועוד.. אולם מרבית בתי הכנסת נבנו לאחר חורבן בית המקדש השני והפכו להיות אבן שואבת לקהילות שאיבדו את המקדש הראשי והסתפקו עתה ב"מקדש מקומי".
מרבית בתי הכנסת הביזנטים נמצאים בזיקה לערי הסנהדרין, בין אושה לטבריה, והריכוז הגבוהה מכולם (כ-50 בתי כנסת) נמצאים בין ציפורי לטבריה – שם שכנו מרכזי הכוח והרוח היהודיים בעת ההיא.
בתי הכנסת מהתקופה שלאחר החורבן הפכו להיות מרכזים קהילתיים לתפילה, התכנסות ומפגש, אולם מעל לכל הפכו להיות בתי הספר (בתי המדרש) של ילדי הישוב, דבר שחולל מהפכה השכלתית נרחבת בקרב שדרות העם.
בית הכנסת של קיסריה
בית הכנסת העתיק של קיסריה מתוארך למאות הרביעית והחמישית לספירה ושימש מקום תפילה לקהילתה הענפה של יהודי קיסריה בראשותו של רבי אבהו. יש סבירות גבוהה כי המבנה הוקם על יסודות “כנישתא דמרתדא” (בית הכנסת של המרד) המציין במקורות חז”ל את מקום הצתת המרד הגדול של היהודים ברומאים שאחריתו בחורבן בית המקדש בירושלים.
סיפורו של המבנה מהווה אבן משלימה בפסיפס נוף התרבות של היהודים שחיו בעיר הפגאנית לצד התרבות הרומית. הם קיימו את דתם בבתי כנסת בעיר, נעים בין פתיחות והתבדלות ושינויים שהגיעו מעבר לים. בית הכנסת התגלה לראשונה בשנות ה-40 של המאה ה-20. בחפירות הארכיאולוגיות נמצאו ממצאים עם כותרות של סמלי המנורה, שברי כתובת של כ”ד משמרות הכהונה ופסיפסים וכתובות שבהן הקדשה לתורמים.
בית הכנסת עבר שימור ושחזור והוא זמין למבקרים בגן לאומי קיסריה.
בית הכנסת העתיק בעין גדי - נווה המדבר עין גדי הוא הגדול בארץ. יש בו מעיינות ומפלים ולמרגלות המצוקים, ביתם של היעלים ושפני הסלע, זורמים פלגי מים. במקום נמצא בית כנסת עתיק מהמאה השישית לספירה ובו רצפת פסיפס, מהמרשימות ביותר בארץ ישראל. ניתן לשאול בקופה ללא תשלום משקפי תלת ממד, דרכם ניתן לחוות דרך מציאות רבודה את החיים בבית הכנסת העתיק. דרך המשקפיים תראו את המבנה בנוי, תשמעו את קולות הכפר ואת צליליו ותתרגשו מן העבר. במשך מאות שנים יצרו תושבי עין גדי הקדומה את הבושם האיכותי והיקר ביותר בעולם העתיק. בנוסף לכך, באתר פעיל פרויקט "פסיפס-טקסים" – טקסי בר מצווה פרטיים.
היישוב היהודי בעין גדי התקיים במשך כ 1300 שנה בהן נשמר רצף יישובי מתועד עד למאה השישית לספירה. היישוב העתיק שכן לחופו המערבי של ים המלח ונזכר פעמים רבות בתנ"ך, בכתבי יוסף בן מתתיהו, בכתבי חז"ל ובמקורות נוצריים קדומים. נם היישוב נשתמר בשמו של קיבוץ עין גדי. בתחום הגן הלאומי נמצא גם אתר בית הכנסת העתיק בעין גדי, מהמאה השישית לספירה ובו רצפת פסיפס, מהמרשימות בארץ ישראל. בתנ"ך נזכר היישוב עין גדי כאחת מערי המדבר שבנחלת שבט יהודה: "והנבשן ועיר המלח ועין גדי". בנוסף נזכר היישוב כמקום אליו ברח דוד מפני שאול: "ויעל דוד משם וישב במצדות עין גדי" במספר מקורות מכונה עין גדי גם בשם חצצון תמר.
בית הכנסת במצדה –על במת ההר במצדה שרידי ארמונות פאר מתקופתו של המלך הורדוס ועדות אילמת למצור הרומי והסוף המר. ההר שהפך לסמל. בית הכנסת באתר הוא שרידי אחד מבתי הכנסת היחידים מימי בית שני שהשתמרו. מבנה ששימש בימי הורדוס אורווה, הפך בידי המורדים לבית כנסת. שני בורות שנכרו ברצפת החדר, ובהם נמצאו קטעי גווילים מקראיים, שימשו כנראה גניזה. לקירות הוצמדו ספסלים בנויים. זהו אחד מבתי הכנסת הקדומים המעטים שפעלו בסוף ימי בית המקדש השני. מדרום לבית הכנסת, ב"סוגר המגילות", התגלה אוסף נדיר של ממצאים מימי המרד, ובהם קטעי מגילות ופפירוסים.
גן לאומי שדה עמודים - גן לאומי שדה עמודים שוכן על גבעה מתונה בשוליים המזרחיים של בקעת בית נטופה שבגליל התחתון, כ-5 ק"מ מצפון לצומת גולני (על כביש 65) וכ-1.5 ק"מ מצפון-מזרח לצומת נטופה. בשטח הגן שני אזורים עיקריים: שרידי שכונת מגורים צפופה בחלק הדרומי ושרידי מבנים ובית כנסת בחלק הצפוני. לפי אחת הסברות זהו הכפר "עוזיאל", שהיה משכנה של משמרת הכוהנים השמינית מבני אביה ובני עידו. לפי סברה אחרת יש לזהות את המקום עם "כפר נמרה", יישוב הנזכר במקורות חז"ל שתושביו עסקו בייצור פרוכות ובמכירתן.
כבר מהכביש תוכלו לראות את עמוד האבן הניצב במרכז השדה – זהו ככל הנראה העמוד הפינתי של בית הכנסת העתיק. האתר נסקר בסוף המאה ה-19 בידי כמה חוקרים, אך שרידי בית הכנסת נחשפו לראשונה רק בשנת 1905, בידי הארכיאולוגים הגרמנים היינריך קוהל וקרל וצינגר. בשנת 1979 חודשו החפירות בבית הכנסת מטעם האוניברסיטה העברית ומן הממצאים שנתגלו בחפירה עולה כי בית כנסת, המתוארך למאות 4-3 לספירה, היה מרוצף לוחות אבן והכניסה אליו התאפשרה דרך שלושה פתחים בקיר החזית שלו שפנה לכיוון דרום (כיוון ירושלים בבתי הכנסת הגליליים). כניסה צדדית נוספת הייתה בקיר המזרחי של המבנה. פנים המבנה חולק בשני טורי עמודים בעלי כותרות יוניות, שניצבו על גבי פדסטלים (בסיסי עמודים) נמוכים. שבעה עמודים בכל טור. העמודים חילקו את בית הכנסת לאולם תווך מרכזי ולשתי סיטראות (אגפים).
פסיפס מבית הכנסת בעזה – "השומרוני הטוב מכניס אורחים" הינו אתר שנמצא לצד הכביש המהיר המחבר בין ירושלים לים המלח. במשך דורות רבים היה התוואי הזה בשימושם של צליינים, נזירים וחוקרי מקרא, בדרכם אל אתר הטבילה בנהר ירדן (קאסר אל-יהוד). ראשיתה של דרך זו בימי הבית הראשון, והיא זכתה לפריחה בתקופות הביזנטית והצלבנית. כיום מוצגים במקום שרידים ארכיאולוגיים ובהם פסיפסים מרשימים.
"פסיפס עזה" – רצפת הפסיפס הגדולה בכניסה לאתר – הוא אחד הפסיפסים המרתקים שבו: רצפת הפסיפס התגלתה בשנות השישים של המאה שעברה בבית כנסת יהודי שנחשף בעזה, והובאה לכאן במלאכת מחשבת מורכבת. עיון ממושך בה יגלה מדליונים המורכבים מצמחים שונים ומבעלי חיים בהם נמר, לביאה, ג'ירף, טווס, זברה ועיטורים נוספים.
בית הכנסת בהרודיון - בהרודיון קרא המלך הורדוס תיגר על איתני הטבע. במאה הראשונה לפסה"נ יצר הבנאי הגדול את אחד המבנים הנועזים ביותר בעולם הקדום. כאן, בפסגת ההר בגבול מדבר יהודה, באתר שבו ביקש לימים להיקבר, הוא בנה ארמון קיץ, ולמרגלותיו – פלא אדריכלי המעורר השתאות גם בימינו.
באולם הארמון בנו אנשי המרד הראשון בית כנסת. התקרה המקורית של החדר הוחלפה בתקרה קלה שנשענה על ארבעה עמודים שלא עמדו כאן במקור. מחוץ לכניסה לאולם שימש חדר זעיר מקווה טהרה. מקווה נוסף מימי המרד הראשון התגלה במרכז החצר, סמוך למגדל המזרחי. במקווה זה הייתה ברכה קטנה ובצדה מכל ששימש אוצר.