יו"ר מפלגת הציונות הדתית, שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בצלאל סמוטריץ', התארח באולפן ערוץ 7 לראיון חג.
בראיון מתייחס השר למתקפה האיראנית על ישראל, למלחמה בחמאס בעזה ולמאמצים להשבת החטופים, לכלכלה הישראלית וגם לסוגיית הבחירות לרבנות הראשית.
תחילה הגיב סמוטריץ' לסנקציות האמריקאיות על גדוד 'נצח יהודה'.
"צה"ל הוא לא צבא של פלגנות. אי אפשר לעבוד עם חלק ממנו ולהטיל סנקציות על חלק אחר. אנחנו מגבים גיבוי מלא את גדוד נצח יהודה כמו את יתר הכוחות. צה"ל כולו כפוף למפקדים ולדרג המדיני. זה הובהר על ידי ראש הממשלה, השר גנץ ואחרים, ואנחנו את הסנקציות האלה נהדוף", הבהיר.
הוא הדגיש כי "התשובה שלנו לאמריקאים צריכה להיות: 'מה שתטילו על נצח יהודה - יוטל על צה"ל כולו'. אין מצב בעולם שתשתפו פעולה עם חלק מהכוחות ועם אחרים לא. האחדות של צה"ל, הסולידריות, ההבנה שצה"ל הוא מקשה אחת שכפופה לפיקוד, שכפוף לדרג מדיני, זה עיקרון יסוד שאסור לשבור אותו בשום פנים ואופן. יש כאן בעיני התנהלות שערורייתית של הממשל האמריקאי. ביידן, לתחושתי, צריך 'לשלם'מס' על התמיכה שלו בישראל לאגף הפרוגרסיבי והאנטישמי שיש במפלגה שלו בתקופת הבחירות. אנחנו כממשלה צריכים לשרטט קו אדום בעניין הזה ולחבר אותו לסנקציות שהוטלו על המתיישבים".
"אני אמרתי כבר כשהטילו סנקציות על המתיישבים שזה לא ייעצר שם. זה לא נגד כמה קיצונים בגבעות, אלא נגד חצי מיליון מתיישבים, צה"ל ומדינת ישראל כולה. זו כניעה לקמפיין אנטישמי של 'אלימות מתנחלים' - כאילו אנחנו הצד האלים בסכסוך. יש התקדמות מאוד גדולה וכל מה שנוגע להתנהלות של המתיישבים הללו קיים. אני בשיח מול האמריקאים, הפעלתי מנופים ואפעיל עוד, כדי שהדבר הזה ירד מסדר היום. אסור לנו לקבל את המדרון החלק והמסוכן הזה. זו אחריות של ראש הממשלה, שר החוץ והשר דרמר להציב קו שחור בוהק מול הממשל האמריקאי. מי שלא התקומם כשפגשנו את זה מול 'מתנחלים אלימים' מקבל את זה עכשיו ביחידה בצה"ל וזה לא יהיה הסוף. יש כלים במערכת היחסים בינינו לבין האמריקאים שבהם אפשר להבהיר את הסוגייה הזו", מדגיש השר.
"קיימת בעיה קשה מאוד בהרתעה הישראלית"
השר סמוטריץ' מסתייג מתגובות מזלזלות לתקיפת התגובה של צה"ל לאחר המתקפה האיראנית. "אני חושב שיש דברים שהשתיקה יפה להם. זה בעייתי מול הציבור, זה אולי עוזר בסקרים, אבל יש דברים שצריך לנהל באחריות, בחדרים הסגורים, מול ראש הממשלה, שר הביטחון וזרועות הביטחון".
עם זאת הוא לא חף מביקורת על אופן התגובה. "מה שהיה במתקפה האיראנית לעבר מדינת ישראל כלל הצלחה מודיעינית ומבצעית פנומנלית - לצד כישלון אסטרטגי מהדהד. העובדה שאיראן תקפה את מדינת ישראל - אומרת שיש בעיה קשה מאוד בהרתעה הישראלית. העובדה שבמשך חודשים רבים התרחיש הזה לא היה תחת הרדאר של אמ"ן והערכות המודיעין - זה כישלון. מה עושים עם הכישלון? זו אחריות כבדה ואני לא רוצה לנהל את הטיפול בעניין בתקשורת".
"לא היתה הערכת מודיעין של צה"ל בחצי השנה האחרונה שאנחנו עומדים בפני תפנית אסטרטגית מהסוג הזה וזו הייתה הפתעה. יחד עם זאת הייתה תגובה יוצאת מן הכלל ברמת המודיעין הטקטי ומערכות ההגנה. האתגר המרכזי שלנו כרגע הוא לשקם את ההרתעה. עושים אותו מתוך מערכת שלמה של שיקולים ואילוצים. טוב יעשו מנהיגינו, אם יתגברו על השיקולים הפוליטיים והרצון לקרוץ לבייס כזה או אחר - ויפעלו באחריות. אגב, אם יש ביקורת ודעות אחרות, הן חייבות להיות מושמעות בקבינט מול ראש הממשלה, שר הביטחון וצה"ל, אך לא בתקשורת", הוא מוסיף.
"נהפוך כל אבן כדי להחזיר את החטופים הביתה הכי מהר"
השר סמוטריץ' ספג לאורך המלחמה ביקורת בנוגע לעמדתו לגבי השבת החטופים - למרות שהדגיש את מחוייבותו לנושא פעם אחר פעם ואף הצביע בעד העסקה הקודמת.
"כולנו מחכים ומחוייבים במובן העמוק ביותר להשבת החטופים. היה כאן מחדל מהדהד של מערכת הביטחון הישראלית ויש כאן גברים, נשים, ילדים ומבוגרים, לוחמים ולוחמות שנמצאים בשבי החמאס ואנחנו מחויבים להחזיר אותם הביתה. אין על כך בדל של מחלוקת - לא בדרג המדיני - ולא בדרג הצבאי", מדגיש השר.
לדבריו, "אנחנו קמים עם זה בבוקר והולכים לישון עם זה בלילה. אני בשולחן הסדר אשאיר כיסא וכוס לא רק לאליהו הנביא, אלא גם לבנים ולבנות שעדיין נמצאים ברצועת עזה, כדי להביע את המחויבות ואת הכמיהה ואת התפילה והחתירה להביא אותם הביתה. נהפוך כל אבן כדי לחזיר את החטופים הביתה הכי מהר שאפשר ובשלום. אני סבור שהדרך היחידה לעשות את זה היא להעמיק את ההישג הצבאי ולהגביר את הלחץ הצבאית על חמאס ועל סינוואר עד להשמדתם".
לטענות לפיהן הממשלה פספסה הזדמנויות להגיע לעסקה שתביא לשחרור החטופים עונה השר "לא היה ולא נברא. זו אולי המחלוקת שלי עם חלק מאותם מוחים שאני טוען - שפוגעים במאמצים להביא את החטופים. חמאס מוכיח שהדרך היחידה היא להעמיק את ההישג הצבאי ואת הלחץ הצבאי. העסקה הראשונה הגיעה לאחר שחמאס פגש חברה ישראלית מלוכדת ונחושה, צה"ל אגרסיבי שפועל באופן חסר תקדים. חמאס היה במצוקה וקיבלנו עסקה".
"בחודשים האחרונים, לצערי, אנחנו רואים ירידה בגרף הלחץ הצבאי. כבר לפני שלושה חודשים טענתי שצריך להיכנס לרפיח, מהר, נחוש, ואגרסיבי. שוב ושוב אנחנו שוחקים את הקווים האדומים שלנו ומוכנים לוותר על מה שלא הסכמנו בעבר. אני לא אוהב להוציא החוצה את מה שיש בקבינט, אבל אומר שגנץ ואיזנקוט הם לא אלה שדחפו להיכנס לרפיח, ואלמלא הם כבר היינו ברפיח. יש מערכת מורכבת של שיקולים ויש גישות שונות. תקפתי לאורך כל השנים את ההתמגנות, את ההתחבאות מאחורי קירות וגדרות ואת מדיניות ההכלה", מציין סמוטריץ'.
הוא מזכיר כי "בתחילת המלחמה, כשהתחלתי לקזז מאות מיליונים לרשות פלסטינית, כולם באו בטענות אלי. בסוף עברנו את הרמדאן השקט ביותר זה שנים למרות שאין כניסת פועלים והרשות מקבלת רבע מהכספים שקיבלה לפני וזה כי צה"ל פעל. הפעילות הזו לא מספיקה, פיקוד מרכז עדיין תחת אותה קונספציה שלפני ה-7 לאוקטובר וגם היום היה פיגוע חמור בדרך אלון. לפיקוד מרכז לא נפל עדיין האסימון - למרות כל המבצעים שהוא עושה בשטח. אנחנו צריכים ביו"ש להיות יותר אפקטיביים, לוחמניים, התקפיים והגנתיים".
"אני לא שלם עם כל החלטה ויש לי הרבה מאוד מחשבות על איך צריך לנהל - אבל במלחמה האחדות הכי חשובה והחזית האחידה שאנחנו מציגים אל מול הקהילה בינלאומית והיכולת לעמוד אל מול האויבים שלנו ולעמוד מול החברה הישראלית ומול הלוחמים והמפקדים שלנו שרואים אותנו ביחד, רואים אותנו מנהלים בתוך החדר הסגור את הדיונים, את הוויכוחים, את המחלוקות ומתייצבים בסוף כחזית אחידה ואומרים זו המדיניות שלנו - בעיניי יותר חשובה".
סמוטריץ' דוחה כל שיח על שילוב הרשות הפלסטינית - ולא משנה באיזו דרך - ביום שאחרי המלחמה בעזה. "עזה ויהודה ושומרון זה היינו הך. הרי אבו מאזן הרים טלפון להנייה לנחם אותו על חיסול שלושת בניו המחבלים. עד היום, לא אבו מאזן ולא אף אחד מראשי הפתח' והרשות הפלסטינית, גינו את הטבח הנורא שחמאס ביצע באזרחי ישראל בשמחת תורה. הדבר הטבעי והמתבקש ביותר אחרי 7 באוקטובר, היה שכולם יתפכחו ויבינו שאסור לנו לאפשר לאיומים כאלה לצמוח מעבר לגדרות שלנו, שאסור להפקיר את ביטחוננו בידיים של אחרים, שאם אנחנו לא רוצים שכפר סבא תהיה חלילה כפר עזה, אנחנו חייבים להיות ביהודה ושומרון נוכחים בשטח צבאית לאורך זמן. ההתיישבות ביהודה ושומרון היא חגורת הביטחון של מדינת ישראל ומדינה פלסטינית לא תקום".
לדעתו, הלחץ הגובר בנושא - בזירה הבינלאומית וגם בזירה הפנים ישראלית, צריך להדליק נורות אדומות בציבור. "בצורה אבסורדית, אזרחי ישראל צריכים להבין שאנחנו בתוך תנועת מלקחיים של לחץ מטורף מבפנים ומבחוץ. ארה"ב, אירופה, מדינות ערב המתונות שלכאורה רוצות לנרמל איתנו יחסים ואלו שכבר עשו את זה, וגם לא מעט שחקנים מבפנים כמו גנץ, איזנקוט וחלקים ממערכת הביטחון שמתנגדים לשליטה בעזה מציעים לקחת את הרשות הפלסטינית שתחזור לעזה, תוקם מדינה פלסטינית, תהיה נורמליזיציה עם סעודיה ויהיה טוב".
"הרשות הפלסטינית הלכת לאו"ם והאמריקאים הטילו ווטו - וזה לא היה בחינם. יום אחרי יש סנקציות על נצח יהודה וסנקציות על מתיישבים. בתפקיד שלי כשר במשרד הביטחון אני פועל לפתח את ההתיישבות ביהודה ושומרון כי אני מבין שהיא רצועת הביטחון של ישראל. אם לא תהיה התיישבות וצבא, יהיה טרור במקום ששולט על כל השטח של מדינת ישראל. אנחנו פועלים להכרזות, להסדרת יישובים, לפיתוח ובנייה ועושים את זה בשקט".
"לא מכיר שום תוכנית להעלאת מסים"
בימים האחרונים הורידה חברת הדירוג S&P את דירוג האשראי של ישראל והתרבו הדיווחים על אפשרות של העלאת מסים משמעותית. שר האוצר דוחה את הטענות הללו.
"הכלכלה הישראלית חזקה מאוד. נכנסנו חזק מאוד למלחמה והמשק הישראלי מגיב הרבה יותר טוב מהציפיות - גם שלנו - וגם של השווקים ורוב המוסדות הפיננסים הבינלאומיים. יחד עם זה אנחנו בהחלט נדרשים לגלות אחריות. בתחילת המלחמה קיבלתי החלטה והכרזתי על מדיניות אזרחית מרחיבה. אנחנו עוטפים את הניצולים, את המפונים,את המילואימניקים, ואת כל העסקים בכל רחבי הארץ - ועושים זאת באחריות. גם חברת S&P שהורידה לנו את הדירוג צינה שההתנהלות הפיסקלית נכונה ואחראית. הדירוג ירד בגלל המתקפה האיראנית ושהדבר מגביר את הסיכונים הגיאופוליטיים שנשקפים לכלכלה הישראלית. אמרתי מהיום הראשון שבלי ניצחון לא יהיה ביטחון ובלי ביטחון לא תהיה כלכלה. כדי שהכלכלה הישראלית תצמח ותתפתח אנחנו חייבים ביטחון", הוא מדגיש.
לשאלה לגבי העלאת מסים הוא משיב "אני מציע לא להאמין להדלפות ותדרוכים. כשיהיה מה לומר - נאמר זאת. אני לא מכיר שום תוכנית להעלאת מסים מעבר למתוכנן - אני רואה כלכלה בשליטה, הוצאות בשליטה, משק שעובר את המלחמה ומגיב בבגרות, באחריות ובצורה טובה. אני רוצה תקציב של אחדות. אנחנו מפזרים את הנטל הכלכלי באופן שבו כולם מרגישים ונכנסים תחת האלונקה. אנחנו בדיונים על שנת 2025 והכותרת שלה תהיה 'ממלחמה לצמיחה'. אנחנו בוחנים מה הצעדים שצריך לעשות כדי שהמשק הישראלי יוכל הכי מהר לחזור בחזרה למסלול צמיחה מואץ. זה יקרין על יחס החוב-תוצר שלנו ועל הדירוג שלנו".
"מה שיקבע את גודל הגירעון של שנת 2024 זו המלחמה. אני מקווה שאף אחד לא מצפה ממני לעצור את הצבא מלכבוש את רפיח כי יש בעיית כסף, או להגיד לו אל תיירט טילים שבאים מאיראן כי יש מגבלת תקציב. אין לצה"ל מגבלת תקציב לכל מאמצי המלחמה וליצירת עורף חזק".
השר סמוטריץ' עונה גם לשאלה לגבי הבחירות לרבנות הראשית וקולות שנשמעו באשר לאפשרות להחליף את המועמד הנבחר של הציונות הדתית. "התחייבנו שיהיה רב ראשי ציוני דתי. בשביל הדבר הזה אנחנו צריכים מועמד אחד מוסכם שכולם מתייצבים מאחוריו - ויש כזה".
"פניתי לרב יעקב אריאל, ביקשתי ממנו להקים ועדה, שקמה באופן מרגש באחדות מלאה מקצה לקצה - מבית הלל ועד הר המור. הם קיבלו החלטה ואני מצפה שאף אחד לא יתמודד. אם יהיו כמה מתמודדים - יהיה מאוד קשה. אם לא כל הרבנים שלנו יתייצבו מאחורי רב אחד - יהיה מאוד קשה. אנחנו חייבים שהרבנים שלנו יתייצבו כולם מאחורי המועמד שנבחר. כשעולם התורה הציוני דתי יעשה זאת אני לא רואה מצב בעולם שלא נצליח להביא לבחירתו", מדגיש סמוטריץ'.
חג הפסח, על רקע המלחמה ואתגריה, מקבל אצלו - כמו אצל מרבית עם ישראל - משמעות גדולה מהרגיל. "השנה ההגדה וחג הפסח מקבלים משמעות מיוחדת מאוד. מצד אחד 'והיא שעמדה', הברית הגדולה והמחוייבות הגדולה, וה'שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו' כשהאיומים הנשקפים למדינת ישראל בכל המעגלים הרבה שנים לא היו מוחשיים כמו עכשיו".
"אבל יש גם 'הקב"ה מצילנו מידם' - והמחויבות שלנו לפעול עם ריבונו של עולם מעולם לא היתה מוחשית כך. בפסח הזה אנחנו מתעצמים באמונה, בשייכות שלנו לעם המיוחד בעל ההיסטוריה של שנים רבות, במחוייבות שלנו כשרשרת בחולייה. אנחנו לא מתעלמים מהקשיים, אבל נאמנים מאוד, נחושים מאוד, אופטימיים מאוד ועובדים קשה מאוד", הוא מסכם.
מהמחנה הממלכתי נמסר בתגובה לראיון עם סמוטריץ': "כשיחשפו הפרוטוקולים - יחשפו גם השקרים, התירוצים וההיסוסים. למען הסר ספק, גנץ ואיזנקוט תמכו והובילו את הקו של הכניסה לתמרון, ותמכו בהרחבתו כל העת".