בראיון מיוחד לערוץ 7 לקראת חג הפסח, מתייחס הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, לשאלת היכולת לחגוג את חג החירות בעוד 133 חטופים עודם מוחזקים בידי חמאס.

"ברגע שאני יודע שמשמעות היציאה לחירות של עם ישראל היא 'בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה', כלומר שהחירות היא לא להיכנע ליצרים שפלים, לא להיכנס לרצונות אישיים, אלא לראות את טובת האומה ואת הטוב שבאדם, זו החירות האמיתית, אז התשובה מאוד פשוטה", קובע הרב ומוסיף כי באירועי הטבח בשמחת תורה קיבל עם ישראל דוגמא ברורה לרוע והשחתה, בעוד עם ישראל מבטא את ההיפך הגמור, וגם כאשר הוא נאלץ להכות את אויביו הוא חש קושי, במציאות שכזו מוכח ש"אנחנו בני חורין, כלומר, אנחנו משתלטים על רצונות להתנהג בצורה מסוימת ויודעים שיש לנו עשרת הדיברות, יש לנו תורה, אנחנו בני חורין שמשליטים את התורה על עצמנו".

"מכיוון שכך", אומר הרב לאו, "יהיה מאוד קשה לשמוח, השמחה לא תהיה שלמה, זו שמחה עם ידיעה שיש הרבה מאוד משפחות שזקוקות לנחמה, יש משפחות של חטופים שאנחנו מייחלים לשחרורם, יש משפחות שיודעות שיקיריהם כבר לא חיים ורק רוצים להביא אותם לקבר ישראל. אנחנו בני חורין כי אנחנו יודעים מה המהות שלנו, להישאר בני אדם, להישאר יהודים, מתנהגים על פי דרך ראויה ונכונה, ועם כל הקושי נשמח כי אנחנו מסתכלים ימין ושמאל ואומרים, אשרינו מה טוב חלקינו שאנחנו אחרים. זו החירות האמיתית".

בהתייחס לנס שהתחולל לעם ישראל ולמדינת ישראל במוצאי השבת בו פתחה איראן במתקפת טילים על ישראל, אומר הרב לאו כי "בסיומה של תפילת שחרית ביום ראשון בשבוע שעבר ובסיומה של תפילת מנחה כאן ברבנות הראשית, ביקשתי מהקהל כולו לומר איתי מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ, כי אכן הקב"ה באמצעות שליחיו הנאמנים, מגיני ארץ קודשנו, הראה לנו מעט מידו הגדולה", אומר הרב ומציין כי בעוד בליל הסדר אנו מתייחסים לניסי העבר שהיו במצרים, הרי שאנחנו זוכים ש"בעינינו ראינו את שליטתו של הקב"ה גם בדברים המגיעים מהחלל. בחסד ה' כלל ישראל חי והמתנה הגדולה של עם ישראל הזוכה לקיום ש 'והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם יצחק ויעקב ונתתי אותה לכם מורשה, אני ה' '. רואים מול עינינו שיש שמירה מיוחדת בארץ הקודש, כאשר המילה 'מורשה' מופיעה עוד פעם אחת בתורה, תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת יעקב. זו הארץ, זהו מקום התורה, זהו מקומו של העם היהודי והקב"ה שומרנו ומגינינו ובעזרתו נזכה לראות ישועות ונחמות וסיבות רבות לשמחה גדולה".

עוד התייחס הרב הראשי להתמודדות הישראלית עם הרצון להביע עמדות שונות ומקוטבות ועם זאת לעשות זאת מתוך הקפדה שלא להתדרדר למקומות בו היה עם ישראל לפני טבח שמחת תורה.

"אני כואב את הדבר הזה בכל השנה וחצי האחרונות ומתפלל ומייחל שאכן לא נחזור אל המחזות הכואבים והרעים הללו. אבל אולי אנחנו צריכים בדיבור אחד עם השני להבין שיש כאבים לשני, להבין לא בעצרות ולא באירועים גדולים אלא ביצירת קשר של אחד מול אחד לדבר ובצורה הזו להחזיר את עצמנו לתחושה שעם אחד אנחנו. לצערי, הראשון שקרא לנו עם היה פרעה. האירנים שירו לא בדקו אם האדם תומך ברפורמה או מתנגד לה, אם הוא חושב כך או אחרת. האיראנים ירו על עם ישראל, אז אם הם רואים אותנו כעם אחד, נחזק את עצמנו בשיח של פנים אל פנים, אחד מול אחד ונדע להתווכח לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. אם נצליח כל אחד במעגל הקרוב שלו, אני רוצה להאמין שנגיע לעם שכולו חוזר לימים טובים יותר".