פעיל ההסברה הישראלי יוסף חדאד משחזר בריאיון לערוץ 7 את התקיפה שעבר כשהגיע להרצות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.
"הגעתי לאוניברסיטה כדי לתת הרצאה. בתקשורת דיברו על מאהל שהיה בתוך האוניברסיטה, אבל גם מבחוץ היו הפגנות אלימות, עם תוכן אלים ואמירות קשות. כל מי שמזוהה כיהודי או ישראלי או מישהו פרו ישראלי - מותקף באופן ישיר ובוטה", הוא מתאר.
לדבריו, "כשהגעתי להרצאה, היה עוצר כניסה לאוניברסיטה. שניות לפני שנכנסתי פגשתי את ההפגנה בחוץ, שם שמעתי את הקריאות 'אינתיפאדה אינתיפאדה' ו'מהנהר ועד הים פלסטין תשוחרר' ועוד קריאות אנטישמיות שונות".
חדאד מספר כי בשלב זה החליט לשלוף את המצלמה: "התחלתי לתעד, באיזשהו שלב היו שם עשרות שוטרים. המפגינים עדיין הצליחו לעשות מעגל סביבי ולאט לאט להדק את הטבעת עד שלא היה לי לאן לברוח. באיזשהו שלב אחד מתומכי הטרור דחף אותי כשאני בכלל הייתי עם הפנים לכיוון אחר".
"איך שהסתובבתי, חטפתי ממנו אגרוף לפנים ובעקבות כך גם דיממתי. למרות ששוטרי ניו יורק היו שם, קשה לי להאמין שהם לא ראו את הדבר הזה. הם לא עשו שום דבר עד שבאתי אליהם ואמרתי להם 'חבר'ה, הרגע הותקפתי' והם רואים את הדם על הפנים שלי. רק לאחר מכן לקחו אותי לטיפול ולהגיש תלונה".
חדאד מגלה בריאיון כי הוא יודע את הזהות של התוקף, "אנחנו יודעים שהוא עובד כספר בניו יורק, אנחנו יודעים שלאורך כל ההפגנה לא היה לו כיסוי פנים, רק כשהתחיל הבלגן הוא שם את הכיסוי כדי לנסות לפגוע בי. האינטרנט כל כך פתוח שאפשר לגלות את המידע עליו".
"אני כבר הגשתי במשטרה תלונה וגם עורכי הדין שלי בארה"ב עובדים כדי למצות את הדין עם התוקף הזה - אנחנו רוצים צדק. צדק על כך שאי אפשר לשתוק ולהעביר את זה על סדר היום בלי השלכות לתקיפה. השלכות זה אומר מעצר ושישלם כדי שכולם ידעו שיש מחיר".
חדאד משיב לשאלה אם הופתע ואומר כי הוא לא באמת הופתע מפני שהוא "מכיר את האנשים האלה, אני אפילו לא קורא להם אנשים, הם אלימים, מילולית, פיזית, ההפתעה שלי הייתה שהיו שם לא מעט שוטרים, עשרות שוטרים, איפשהו זה כן נתן לי תחושת ביטחון, אבל שהמשטרה פשוט לא עשתה שום דבר ואתה שם לב שהם משתדלים כמה שיותר לא להתערב. אם הם חושבים זה מה שיגרום להם להירגע אם לא יתערבו - אוי ואבוי להם".
"זה בדיוק כמו חמאס וחיזבאללה שהשיטות האלה לא עובדות. אם משטרת ניו יורק חושבת רק להרגיע את העניינים - הם רק ימשיכו לתקוף עוד ועוד ועוד. הותקפתי פיזית, גם דחיפות וגם אגרופים כששוטרי משטרת ניו יורק היו שם".
"אני יכול להבטיח דבר אחד", מוסיף חדאד. "זה לא עוצר אותי מלהציג את האמת על החברה שלנו ועל המדינה שלנו. לצעוק הכי חזק נגד אותם אנטישמיים, אנטי ישראליים. אני לא אעצור - אמנם נפגעתי פיזית, אבל רוחי חזקה, אמשיך עד הסוף. זו הדרך היחידה. אם נכנע אליהם זה יראה להם חולשה".
בנוגע לזהותו כערבי מספר כי "כל הזמן אני מדבר בערבית כשאני נמצא בשטח. זה דבר שגורם להם ללא מעט בעיות. כיוון שדיברתי ערבית בשטח, אז רויטרס הגדולה שמה את התמונה שלי שהם צילמו תחת הכיתוב 'ערבי פלסטיני הותקף ונעצר על ידי משטרת ניו יורק'. פניתי אליהם ואמרתי להם שהם צריכים לסדר את זה".
"בזמן הזה שאנחנו מדברים ויש מלחמה בעזה, יש לוחמים נוצרים, דרוזים, יהודים, כולם נלחמים ביחד כדי להשמיד את ארגון הטרור חמאס ולהחזיר את החטופים שלנו הביתה - יהודים וערבים".
בהמשך הריאיון מספר חדאד על התובנות ממקרה התקיפה שלו: "כל אחד צריך להבין שאלו תומכי טרור ובחלקם טרוריסטים. אנחנו מתעסקים עם מחבלים, תומכי מחבלים. אלו אנשים שיעשו הכל כדי להשתיק את הצד שלנו. אם בצעקות ואם באלימות פיזית כמו שראינו".
לקראת סיום מזכיר חדאד כי "כל הזמן אנחנו מדברים על חו"ל ועל המוסדות האקדמאים בזמן שבישראל אנחנו בעצמו מאפשרים לתומכי טרור להוציא את הראש ולדבר בעלק חופש ביטוי".
"מה שקרה באוניברסיטה העברית שהפרופ' הכחישה את ה-7 באוקטובר, את מעשי האונס ולמעשה פשוט בצורה אלימה דיברה על ישראל ועל הציונות בישראל. זה משהו שאי אפשר לקבל אותו ממרצה בכירה באוני' העברית. מה שבסוף האוניברסיטה עושה זה להשעות אותה לסמסטר וכמה זמן נשאר לסמסטר? 4 ימים. עובדים עלינו בעיניים".
"על ה-33 מרצים שחתמו על מכתב שאומר שחיילי צה"ל מבצעים רצח עם, איך אנחנו יכולים להרשות לעצמו שהם יישארו מרצים במוסדות האקדמאיים פה בישראל. אולי כדאי שקודם נטפל בעצמנו באותם מרצים - חופש ביטוי - אני בעד, אבל שחופש הביטוי עובר להסתה כנגד המדינה שלנו - את זה אסור לנו בשום פנים ואופן לקבל", סיכם.