עם אל"מ במיל' ד"ר חנן שי, חוקר בכיר במכון משגב לביטחון לאומי, מומחה לתכנון אסטרטגי צבאי ומדיני ולקבלת החלטות, שוחחנו על נקודת ההכרעה בפניה ניצב קבינט המלחמה וראש הממשלה אל מול הלחץ הבינלאומי הדורש מישראל להימנע מכניסה לרפיח.
אל"מ ד"ר שי מציין כי אכן קיים מתח בין שתי מטרות המלחמה העיקריות. מצד אחד ניצב ערך שחרור החטופים ומהעבר השני "חיסול החמאס כארגון מדיני וצבאי, חיסול כמה שיותר אנשי חמאס ודבר נוסף שהתגלה והוא 750 קילומטרים של עזה תת קרקעית שאם תישאר תיצור בעיות חמורות". כעת, הוא אומר "עומד בפנינו הצורך להחליט בין החזרת החטופים להמשך המלחמה".
בהתייחס לסוגיית החטופים מקפיד ד"ר שי לציין כי "המידע שאנחנו מקבלים בנושא החטופים הוא מידע תקשורתי ולא מעבר לכך", ועם זאת, בהנחה שהפרטים הידועים אכן נכונים, "אם אפשר לקבל את כל החטופים בתמורת להפסקת הלחימה ברפיח אני בהחלט בעד".
בדבריו מציין שי כי יש להפנים שאכן חמאס ביצע עבודה מוצלחת ביותר מבחינתו ועלה בידו לקרוע אותנו מבפנים. יש לזכור גם ש"הזמן שעובר לא מיטיב עם מי שנמצא שם בעיקר המבוגרים והילדים" ומשום כך "אם אפשר להחזיר אותם ואם יש צורך לשחרר את המחבלים שמוגדרים ברשתות השונות כאסירים למרות שמדובר ברוצחים נתעבים, מה שלא מספיק הסברנו אותו, אבל יש לשחרר ובלבד שנקבל את כל החטופים, ואז נצטרך לפתוח דף חדש", הוא אומר ומדגיש את משמעות הדף החדש שלטעמו על ישראל לפתוח:
"ישראל נכנסה למלחמה הזו בתנאים בלתי אפשריים. היא נכנסה למלחמה מול צבא סדור שהיא לא הייתה ערוכה אליו בהגנה. היא נערכה לכניסת מחבלים בודדים ולא להתקפת צבא מתמרן סדור שנכנס כדי לכבוש שטחים וישובים. למעשה מדובר בחיל רגלים שהצליח להשיג את כל מה שהוא רצה".
מול מתקפה שכזו צה"ל לא הכין תכניות מגירה מתוך תפיסת ההרתעה שאינה הכרעה. ד"ר שי מציין עדויות של מפקדים שסיפרו על כך שלא היו תכניות סדורות להתקפה ברמה המטכ"לית וזו משום אותה דוקטרינת הרתעה ולא הכרעה, דוקטרינה שהתפוצצה לכולנו בפרצוף במהלך המלחמה. כשל מערכתי שכזה לא ניתן לתיקון בין לילה.
בדבריו מציין ד"ר שי כי בהיסטוריה הקרובה והרחוקה היו מדינות שאיבדו את עצמאותן או אלמנטים קריטיים אחרים מאחר ולא נערכו כראוי למתקפות האויב ושגו בדוקטרינה ישנה שקרסה.
במציאות שכזו, הוא מוסיף ואומר, עלינו לבצע עסקה שבה נקבל את כל החטופים ונתכנס לבדק בית שבעקבותיו הצבא ייבנה מחדש בהתאם לגילויים שנחשפו בפניו במערכה הנוכחית, ובכך יהיה ההישג הגדול. ההיערכות תהיה להכרעה מתוך היכרות על מגמותיו ויכולותיו של האויב. לזאת הוא מוסיף ואומר כי יש גם נקודות אור שעל בסיסן ניתן יהיה לחולל את השינוי התפיסתי. אחת מנקודות אור אלו היא הגילוי שלצה"ל דרג טקטי יוצא מהכלל שאליו לא חלחלה דוקטרינת ההרתעה ללא הכרעה, מה שהוביל להישגים מרשימים ברמת השטח. עוד הוא מציין בהקשר זה את שילוב הכוחות והזרועות ברמה שלא נראתה קודם לכן במלחמות מה שגם הוא מהווה בסיס לאופטימיות לקראת ההמשך.
בדבריו מ ציין ד"ר שי כי בעבר הישראלי קיימות דוגמאות לתיקון שבה לאחר התרשלות ואחת מהן מגיעה כבר לאחר מאורעות תר"פ שהתרחשו מאחר וליהודים לא הייתה היערכות להגנה עצמית והעדיפו אז להיסמך על הצבא הבריטי שיגונן עליהם, כפי שסיכם חיים ויצמן עם גנרל אלנבי, ואולם לאחר המאורעות הללו הוקמה ההגנה ובמאורעות 36'-39' ההיערכות ההגנתית של יהודי הארץ הייתה טובה בהרבה
"אין כאן מקום לייאוש. יש מקום לאופטימיות אם נעשה את הדבר הנכון, נבין מדוע נכשלנו ביעד של השגת יעד הסרת האיום, אבל נשיג את ההבנה שצריך לתקן. עלינו להכיר בעובדה שהייתה לנו תקלה ואנחנו צריכים ויכולים לתקן אותה".
"יש לנו את היכולות להגן על עצמנו כפי שהוכח מול המתקפה האיראנית. יש לנו גם יכולות להכרעה יבשתית", קובע ד"ר שי המציין כי הצבא עודו פועל בדוקטרינת ההרתעה בלחימה בצפון, שם גם לאחר חיסול מחצית מהמפקדים בחיזבאללה לא נראה שיש כוונה לחדול את הירי לעבר ישראל. המסרים שישראל מבקשת להעביר באמצעות חיסולים ומבצעים נקודתיים אינם מובנים בצד השני.
עוד מעיר ד"ר שי ומציין את הצורך הישראלי להתחשב בזירה הבינלאומית הנוגעת גם לאמריקאים ולמערב אך גם לחיזוק הברית הסונית מול השיעה. לשם כך יש להוביל להחזרת התכנית לגשר יבשתי מהודו, סעודיה לאירופה דרך ישראל, מהלך שנועד לתת כוח רב לסונה ולפגוע בשיעה, אך סוכל על רקע מתקפת השביעי לעשירי. כעת הנשיא האמריקאי מבקש לשוב למהלך הברית עם הסעודים, מה שיהווה גם עבורו וגם עבור ישראל ניצחון, אם כי אינו הניצחון אותו מבקשת ישראל להשיג, הניצחון על חמאס.
"כשצה"ל יצא למבצע שלום הגליל הוא הכין את הכוחות כמה שנים קודם. לא ניתן לצאת למתקפה כזו בלי הכנות מיוחדות", מדגיש ד"ר שי ומציין כי בפעילותו ניטרל חמאס את יכולת התימרון הצה"לית ברצועה ולהתמודדות עם מהלך שכזה יש צורך להיערך כראוי עם הכנות ותיאומים מוקדמים גם מול האמריקאים. בהקשר זה יש לזכור שהעולם השתנה מאז שנות השמונים וכיום היחס להומניטאריה משמעותי לאין ערוך מבעבר, ולשם כך על ישראל להכין תכנית סדורה ומדוקדקת באשר לאוכלוסייה האזרחית.
"צה"ל עשה את המקסימום שהוא יכול לעשות, אבל היה צריך לעשות משהו אחר, ולשם כך היה צריך להכין תכניות בתיאומים מדיניים נכונים, אבל לא עשינו את זה כי חשבנו שנרתיע", הוא אומר ומזכיר את דבריו של אחד ממפקדי הכוחות הצה"ליים שסיפר על יעד כיבוש עזה בראשית המלחמה כצעד שתוכנן למוטט את חמאס מתוקף ההגעה ללב המערך של הארגון, אך תפיסה זו נבעה מאותה דוקטרינת הרתעה מסוכנת שאינה כוללת הכרעה ומובילה למלחמות התשה.
בסיכום דבריו מדגיש ד"ר שי כי דבריו על הצורך בהתכנסות, או כלשונו "השתבללות", לחשיבה מחודשת על מבנה הצבא ויעדיו, רלוונטיים כאשר מדובר בהשבה של כל החטופים, ובמידה ואכן מדובר בכולם הרי שיש לטעמו לשחרר אפילו את כל הטרוריסטים שבידינו ומיד להתיישב לבירור פנימי שתכליתו לא מריבה פנימית אלא הבנה שכולם אשמים, כולם באותה סירה, וכעת יש לתקן לקראת העתיד.