דבריו המקוממים של הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, משה בוגי יעלון, כלפי מכינת 'בני דוד' שבעלי מעוררים סערה ותגובות רבות. בראיון לערוץ 7 מנתח הרב יגאל לוינשטיין, ראש המכינה, את התהליך שהוביל את יעלון לומר את הדברים.

כזכור, יעלון טען שיש לסגור את המכינה בשל היותה לא ממלכתית וגזענית ולא ברור לו כיצד קורה שאדם כמו הרב לוינשטיין מקבל משכורת מהמדינה. הרב לוינשטיין מצידו אינו מתרשם ומזכיר כי דברים דומים נאמרו על ידי אחרים כדוגמת אסא כשר, אהוד אולמרט ואחרים, ומדובר בדברים שרבים בצמרת הישראלית חושבים גם אם לא אומרים אותם במפורש.

"משהו עמוק קרה. הם בחרדה אמיתית", אומר הרב לוינשטיין הקובע כי דווקא מספר הנופלים הגבוה מקרב בוגרי המכינה במלחמה בעזה הוא שמוביל לתחושה זו של חרדה. "בוגי היה שותף להקמת המכינה, הוא ליווה אותה, עודד וחיזק אותה, הוא יודע בדיוק מה השקפת העולם, הוא יודע שמלמדים שם אהבת הארץ, דמוקרטיה, אהבת האדם וארץ ישראל, הוא מכיר הכול אבל משהו קרה לו ולאחרים".

הרב לוינשטיין ממשיך ומנתח וקובע כי בעשורים האחרונים השמאל הקיצוני מושך את המרכז שמאלה לכיוונו ותהליך הפרוגרס שמתרחש בארה"ב קורה גם אצלנו בקפלן. "מושכים את המרכז שמאלה לתפיסות עולם פרוגרסיביות. אין אמות מידה, אין שיפוט, אין עובדות. מתעלמים מהכול ויש רק הפחדות ופחדים, וכך אפשר לעשות מניפולציות על בני אדם".

להערכתו של הרב לוינשטיין בעוד הימין הגיב בחריפות לדברי יעלון, במרכז שמאל רבים אמרו שסוף סוף מישהו מבטא את עמדתם שלהם, אותה נמנעו עד כה מלומר בקול רם. "זה בגלל הקורבנות. בעבר טענו כלפינו הציונות הדתית כמו שטוענים כלפי החרדים, איפה השותפות שלכם, איפה הנשיאה בנטל. אנחנו, הציונות הדתית, קיבלנו את כל הטענות מלפני מאה שנה, הבנו שצריך לשאת בנטל וכשהפכנו לשותפים באמת הם נבהלו והתחילו לייחס לנו דמוניזציה מטורפת ועכשיו הם מבוהלים מהשיתוף. אז מה יהיה כשייכנסו החרדים? יעשו להם בדיוק אותו דבר. יעשו להם שיימינג".

הרב מבטא כאב על מה שעובר על השמאל, אך בעיניו עבור הימין מדובר ברגע של התפכחות. "המרכז הולך שמאלה אל הפרוגרס ורואה בזהות יהודית משיחיות, וכל מה שנראה יהודי מקבל פנים דמוניות. הם לא רוצים לתת אפשרות לשותפות, והימין צריך להבין זאת. לא מדובר בדו שיח בין שני צדדים שמבינים שיש ביניהם פערים ומחפשים דרך של פשרות. בעולם פרוגרסיבי זה שחור ולבן, אנחנו הרעים והם הטובים, למרות שאין לזה שום קשר למציאות".

התפיסה הזו תואמת גם את המבט הפרוגרסיבי לסוגיה הפלשתינאית. על אף שהצד הפלשתיני רוצח, אונס ושוחט, ולמרות זאת בעיניהם אנחנו האשמים. תפיסה שרואה את המוצלחים רעים בהכרח ואת החלשים כטובים בהכרח היא זו שמובילה לראייה כזו של המציאות. "זה שקר ורמאות. היהדות היא השקפת העולם שמביאה הכי הרבה ברכה לעולם בהיסטוריה, מה שאנחנו מלמדים הביא ויביא ברכה, העולם היהודי הוא עולם של ברכה לעם ישראל ולעולם כולו והימין צריך להבין שהוא הופך לראש החץ של העולם הציוני במובן הערכי. לא במובן הטכני של מספר המנדטים כנסת, אלא בכך שצריך לבנות כאן עולם ברור ואידיאולוגי ששם במרכז הבמה את הייעוד של עם ישראל. לא טשטוש הזהות היהודית אלא להיפך, כי זו הבשורה שצריך להעצים אותה".

על ההזדהות שבין הפרוגרס הליבראלי לאיסלאם קיצוני שמרני, אומר הרב לוינשטיין כי מדובר בחיבור בעומק הדברים. התפיסה הפרוגרסיבית רואה את העולם כמחולק לקבוצות של מדכאים ומדוכאים והסוגיה הישראלית מבטאת את הדיכוי באופן החריף ביותר כי בעיניהם הפלשתינים הם המסכנים ביותר בעולם וממילא הם המדוכאים ביותר, ומנגד היהודים הם המוצלחים ביותר ולכן הם הרע המוחלט, כפי שתיאר זאת ד"ר גדי טאוב. כך קורה שהמדינה המוצלחת ביותר והתורמת ביותר נחשבת לרע המוחלט, לעומת החברה שהורסת כל דבר שהפכה לצודקת ביותר בעיניהם.

כאשר זו התפיסה המתבוננת ביחסי הישראלים והפלשתינאים כדיכוי קבוע הרי שניתן להתעלם ממעשי רצח ברוטאליים והמוניים נקודתיים ולטעון שהדברים תלויים בהקשר. "אלו תפיסות עולם רקובות שבהן רוצחים שפלים הופכים לצדיקים וצדיקים טהורים, ויהודים שמביאים רק ברכה הופכים להיות רשעים מוחלטים. זה אבדן מצפן ואנחנו חייבים לעמוד שוב על הרגליים ולהבין שזו השפה החדשה".

"תפיסת העולם הפרוגרסיבית לא עוצרת לעולם", אומר הרב לוינשטיין. "פרופ' מתיאס, פרופסור בלגי למתמטיקה ופילוסופיה, מסביר שהיכולת לעשות מניפולציות על בני אדם היא דרמטית עד כדי כך שאנשים מסוגלים להאמין לשקרים מוחלטים על ידי הפחדות ודמוניזציה מוחלטת. דבר אחד יעצור את הטירוף, כך הוא אמר, הם יכולים למשוך אחריהם 80 אחוז מהחברה ואנשים יאמינו בשקרים, כמו שבקפלן מאמינים שמחר יכניסו את כל הנשים למטבח ומתעלמים מהעובדות, אבל אם יש בחברה חמישה אחוז שאומרים את האמת בגלוי ולא בבית, שלא מפחדים לומר אותה, הם יצילו את החברה כולה, כי את ההיגיון ואת העובדות והמצפן המוסרי אי אפשר למחוק".

עוד נשאל הרב לוינשטיין אודות סוגיית גיוס החרדים ובעיניו מדובר בסוגיה שבמהותה נובעת ממקור אחר, וכעת היא עולה מחדש רק משום שרוצים להפיל ממשלת ימין. "יש שני תנאים שיאפשרו את הגיוס. האחד הוא כנות אמיתית של הצבא והמערכת האזרחית שיאמרו לחרדים שרוצים לתת להם את התנאים שיאפשרו להם לחיות כחרדים בלי שיצטרכו לשנות את אורחות חייהם. אני לא בטוח שהחברה החליטה כך. אם בני דוד לא ראויה וצריך לסגור אותה היום, אז את החרדים צריך לסגור אתמול. אצל החרדים לא תהיינה בנות ביחידות כפי שהיה בחיל האוויר, כשלא היו בנות הכניסו אותם וכשהבנות נכנסו הם עזבו. החברה החילונית צריכה לקבל החלטה עמוקה בתוכה שאנחנו רוצים לקבל אותם עם השקפת העולם שלהם שעומדת לשנות את הצביון של צה"ל כי מדובר בעשרות אלפים ולא בבודדים. כל זמן שלא יהיה שינוי בחברה החילונית חרדים לא יתגייסו".

הרב לוינשטיין מספר כי הוא שומע קולות בעולם החרדי שמבינים את הצורך בשינוי, לצד ההערכה הגדולה שלו למסירות הנפש של המגזר החרדי על לימוד התורה, אך "בנושא השותפות הם מבינים את הבעיה אבל מבינים עוד יותר מאיתנו שהחילוניים לא מתכוונים לתת להם לשרת על פי אורחות חייהם".

בהתייחס לסוגיית החטופים אומר הרב לוינשטיין כי מדובר ביחס שבין חיי הפרט לחיי הכלל. הדברים שנדונו בתלמוד עסקו בשבי לצורכי סחיטה כספית וכיוצא באלה. לעומת זאת מציאות של מלחמה היא אחרת, מאחר והיא נוגעת לחיי הכלל והאומה ולא לחיי הפרט. ההשלכות נוגעות למחויבות לקום ולמסור את הנפש של הפרט למען הצלת הכלל. המשמעות היא שלכל ברור שהכלל חשוב מהפרט. לעומת זאת האויב מזהה את החשיבות הגדולה שניתנת בעם ישראל לחיי כל פרט ופרט והוא מנצל זאת למקח מולנו.

ברמה העקרונית, אומר הרב לוינשטיין, ברור שחיי הכלל קודמים לחיי הפרט, אך ברמה המעשית לא הכרחי שתהיה התנגשות בין השניים, שכן כאשר האויב חש שהוא צמוד לקיר במהלכה של מלחמה, יש בו נכונות להתגמש ולהתפשר. לעומת זאת כאשר מעצימים את חיי הפרט על חשבון חיי הכלל גורמים לאויב להקשיח את עמדותיו. ההבנה צריכה להיות שניצחון הוא שיביא את מירב האפשרויות לשחרור החטופים. "מי שחי לנצח הוא העם, ומי שערכו יונק מהנצח הוא הפרט שיונק מהחיים הנצחיים של הכלל, ולכן החובה שלנו היא להציל את האומה וכל הפרטים נדרשים למסור על כך את הנפש, כולל חיילים שמוסרים את הנפש להצלת החטופים".