השר מיכאל מלכיאלי
השר מיכאל מלכיאליצילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ארגון רבני צהר תוקף את תקנות השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי לבחירת רבני ערים.

במכתב ששלחו בארגון לשר מלכיאלי פירטו את הערותיהם לטיוטת תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), שפורסמה להערות הציבור. בארגון צהר מציינים כי מדובר בפגיעה אנושה במוסד רב העיר הנהנה מאמון ציבור הבוחרים ובפגיעה קשה בקשר האותנטי בין רבני עיר ובין הקהילה אותה הם משרתים.

"הניתוק בין התכלית שבמינוי רב עיר על ידי הקהילה ובין המנגנון הריכוזי הנשלט על ידי השר מעולם לא היה גדול יותר", תוקפים בארגון, ומוסיפים כי התקנות יפגעו דווקא "ברבנים שנמצאים במילואים ומחרפים את נפשם למען עם ישראל".

במכתב פירטו בצהר את הבעיות הקשות שבתקנות החדשות: "בחינה מעמיקה של השינויים המוצעים מעלה כי התקנות החדשות לא נועדו להסדיר לקונות, הן אינן נוגעות להסדרת הפרוצדורה לבחירת רבני עיר, אין הן מטיבות את הליך הבחירה. תכליתן לחולל רפורמה מקיפה שתעניק לשר לשירותי דת מוטת שליטה על הליך בחירת רבני עיר ורבנים מקומיים עד כדי איונו, ועד כדי ביטול ההליך הדמוקרטי וכן להשיג מרות ואמצעי שליטה נמשכים ברבנים המקומיים עצמם, והכל תוך פגיעה עמוקה באמון הציבור במוסד הרבנות. מדובר בתוצאה קשה החותרת תחת רעיון הליבה היסודי העומד בבחירתו של רב בידי הקהילה אותה הוא משרת".

"בחינה של השינויים המוצעים במסגרת התקנות מגלים כי אין מדובר 'בשינויים נקודתיים' כנטען בדברי ההסבר לתקנות", אומרים בארגון רבני צהר, ומוסיפים כי מדובר "בניסיון מקיף להגביר את שליטת השר על הליכי הבחירה, לאפשר לשר להוסיף עוד ועוד משרות רבנים מבלי שהוכח שיש בהן צורך, לצמצם את כוחם של הנציגים המקומיים בכלל ושל נשים בפרט בגוף הבוחר".

"התקנות החדשות הן בבחינת ניסיון לא ראוי ומקומם לעקוף את הכנסת, ולקדם רפורמה מהותית המאיינת את היסודות הדמוקרטיים של ההליך.. התקנות החדשות אינן עומדות במבחנים משפטיים, במבחנים ציבוריים ובמבחנים מנהליים-נורמטיביים. קיים חשש ממשי כי התקנות ייתנו בידי השר כלי פוליטי להפוך את הליך בחירת רב עיר להליך למינוי 'רבנים מטעם', באמצעות 'בחירות' שסופן ידוע מראש".

בסיכום המכתב כותבים כי בעקבות אסון שבעה באוקטובר, "התערער עד מאוד האמון במוסדות המדינה. הציבור הישראלי נושא עיניו להנהגה הפוליטית, לנבחרי הציבור ולשירות הציבורי ושואל את עצמו שאלות הנוגעות לכושרם ולכשירותם של נבחרי הציבור. לתוך הקלחת הזו נכנסה במלא העוצמה סוגיית השוויון בנטל והפטור לצעירים חרדים מגיוס לצה"ל".

"התבטאויות קשות של נבחרי ציבור מהמגזר החרדי ושל רבנים בכירים ובראשם הראשון לציון בנוגע לסוגיית הגיוס העמיקה תחושות של כעס וטינה כלפי הציבור החרדי וכלפי הממסד הרבני החרדי. אנו סבורים כי לא זו העת לעורר מדנים סביב הליכי בחירת רבני עיר. זו בוודאי לא העת לחולל רפורמה שתייצר משרות, שספק רב אם יש בהן צורך, בעבור מקורבים".