התלות הישראלית בארה"ב מספקת לא מעט נוחות וביטחון בזירה המדינית, הביטחונית והכלכלית, אבל בתקופות מורכבות, כמו זו שאנחנו בעיצומה, נראה שהתלות הזו היא גם מעמסה, ואולי אזיקי זהב על ידי המנהיגות המדינית והצבאית בישראל.
האם ניתן לצמצם את התלות הזו ולרכוש עצמאות מדינית רבה יותר? על כך שוחחנו בערוץ 7 עם רועי בן דוד, בעבר ראש מדור בחטיבת המחקר באמ"ן.
בראשית דבריו מציין בן דוד כי בשנים האחרונות התלות הישראלית בארה"ב אף הלכה והעמיקה לאחר שבעבר הייתה זו תלות בצרפתים. "בעשורים האחרונים, ממלחמת יום כיפור והלאה, התלות באמל"ח אמריקאי מעמיקה ממספר סיבות. ראשית, אנחנו חולקים הרבה ערכים עם ארה"ב, הן בתפיסות הדמוקרטיות והן בעיצוב העולם בהיבט הערכי. ארה"ב שותפה ערכית לישראל ואנחנו מעדיפים לנהל עם ידידות הערכות דיפלומטיות ושיתופי פעולה. סיבה נוספת היא שהאמל"ח האמריקאי הוא באיכות מצוינת כמעט בכל תחום".
"סיבה נוספת, שממנה אנחנו צריכים להיגמל, היא שעם הזמן ובמחיר נמוך פיתחנו תלות בכסף שהאמריקאים נותנים לנו. צריך לזכור שלא מדובר בקבלת כסף אלא במעין ואוצ'ר (תלוש רכישה) שהאמריקאים נותנים לנו לרכישת אמל"ח בארה"ב. האמריקאים מרוויחים מהדיל הזה גם את חיזוק הכלכלה שלהם, וגם את זה שאנחנו לא מתמקחים על המחיר כי מדובר בשובר קניה, וצריך לומר שמדובר באמל"ח היקר בעולם גם בטנקים וגם במטוסים ועוד. אנחנו קונים את ההכי יקר בואוצ'ר האמריקאי. בנוסף, ארה"ב מרוויחה המון מכך שהפעלה המבצעית של האמל"ח האמריקאי בישראל היא הפרסומת הטובה ביותר עבורם, כי כאן ישנה מלחמה וגם כי ישראל מפעילה אמל"ח בצורה מאוד טובה. דוגמא לכך ניתן למצוא ב-F15 שהפיל מטוסים רק במזרח התיכון ורק על ידי ישראל. כך הפלת המיגים הסוריים שביצעה ישראל היא הוכחה שארה"ב מייצרת מטוסים שיודעים להפיל מטוסים רוסיים, וזה לבד מוביל להזמנות מכל העולם שמבקש מארה"ב אמל"ח".
מוסיף בן דוד ומרחיב על מגמתה של ארה"ב ביחס לעולם כולו כפי שהדברים מתבררים מפריסת התקציב האמריקאי: "לא מקרי הוא שתקציב הביטחון האמריקאי גדול מתקציב הביטחון של עשר המדינות הבאות אחריה גם ביחד, וזה כולל את סין ורוסיה צרפת בריטניה סעודיה ועוד. ארה"ב משקיעה המון בביטחון כי זה מאפשר לה השפעה עולמית. ארה"ב מייצרת כך הגמוניה צבאית כמעט מוחלטת, והיא המעצמה החזקה ביותר ששלטה בעולם אי פעם. הצי האמריקאי גדול מכל הציים של כל המדינות יחד. האמריקאים משקיעים המון כסף ביצירת השפעה ומשלמים על כך גם בחיי חייליהם. הוואוצ'ר שהם מעבירים לישראל הוא בגובה של עשרה מיליארד שקלים בשנה שזה אחוז או אחוז וחצי מהתקציב הישראלי, מעט מאוד כסף, ובזכותו הם מקבלים השפעה מדהימה על המזרח התיכון".
הדבר, אומר בן דוד, מבהיר עד כמה גדולה החוצפה האמריקאית כאשר ארה"ב מאיימת שלא תמכור נשק לישראל ומדברת על יחידה צבאית שלא תקבל נשק. "זו השתוללות פרועה שאומרת לנו שלא ניתן עוד לסמוך על האמריקאים. אם באמצע מלחמה אנחנו צריכים לנהל דיאלוג עם השותפה שלנו על מלחמה שלנו מול ארגון טרור עצמאי, המשמעות היא שהעצמאות הביטחונית שלנו נמנעת. בנוסף, זו חוצפה כי כשאנחנו קונים משהו ממישהו הוא הופך לשלנו, כשאנחנו קונים אמל"ח מהאמריקאים הוא הופך לשלנו, ואנחנו נחליט מה נעשה בו", הוא אומר. הדבר דומה לקניית רכב ממוכר שמחייב את הקונה לאן לנסוע בו.
המענה למציאות הזו, אומר בן דוד, הוא במה שהוא מגדיר במילים "גיוון משענות", כלומר פתיחת אופציות לרכישת אמל"ח ממקורות נוספים ברחבי העולם, שגם הם אינם יורדים באיכות המוצר שלהם מזה האמריקאי. "אם ישראל הייתה מגוונת משענות ומקרינה לאמריקאים שהיא לא עוד כוכב בדגל האמריקאי, שאנחנו אוהבים את ארה"ב אבל לא חיילים שלהם ולא עושים דברם במזרח התיכון, התשובה הנכונה למגבלות אמריקאיות הייתה שיש לנו מקורות אחרים לאמל"ח. העצמאות הישראלית חשובה מכל דבר אחר, ולשלם עליה תמורת עוד כמה כדורי רובה או עוד מטוסי קרב זה טרלול".
על דבריו אלה אנחנו שואלים אם יתכן ומגבלות אמריקאיות על אמל"ח שמגיע לישראל לא צפויות להוביל למגבלות גם אצל המדינות האחרות שגם הן כרוכות בענק האמריקאי, ובן דוד משיב ואומר שהתוצאה צפויה להיות הפוכה שכן "ככל שהמשענות שלך רבות יותר, כך הסיכוי שחרם ישבית את היכולת לקנות נמוך יותר".
דוגמא טובה הוא מוצא בשכנתנו שמדרום: "מצרים היא אחת המדינות העניות בעולם והיא מצליחה לגוון משענות. חיל האוויר שלה מבוסס על מטוסים צרפתיים, אמריקאים ורוסים, וכך האמל"ח בכלל החילות שלה. זו מדינה ענייה ללא מלחמת קיום שמייצרת גיוון משענות מלא. ישראל יודעת גם היא לייצר את זה. אנחנו מעצמה כלכלית וביטחונית ויש לנו אמצעים שאנחנו מפתחים ואין במקומות אחרים בעולם, בעיקר בנושא הטילאות והאנטי טילאות, והרבה מדינות צורכות ידע ואמל"ח מאיתנו, והיכולת שלנו לקנות מערכות מכל העולם, כולל סין ורוסיה שישמחו למכור לנו, מאוד רחבה".
לדבריו אלה מוסיף בן דוד סייג ומדגיש כי מלכתחילה לא היה שמח לרכוש מסין או מרוסיה והיה מעדיף את ארה"ב. "אני נהנה מהשותפות עם האמריקאים, קודם כל בגלל ההיבט הערכי, אבל ארה"ב חייבת להבין שיש לנו חלופות ושהם לא היחידים שמייצרים מטוסי קרב. המטוס השבדי מעולה וכך גם המטוס בייצור משותף של מדינות באירופה. המערב מייצר אמצעי לחימה מצוינים ומה שטוב לחיל האוויר הבריטי טוב גם לנו. התלות שלנו באמריקאים לא בריאה וגם לא מחויבת המציאות".
בהקשר זה מזכיר בן דוד את הדיווחים שפורסמו בעבר ולפיהם ב'צוק איתן' ארה"ב השביתה יכולת משמעותית של סיוע מחיל האוויר ללוחמים בקרקע. "זה הזוי. חברתנו הטובה ביותר פוגעת בחיי הלוחמים שלנו. זה קו אדום. עברו עשר שנים ולא השכלנו להעמיד את האמריקאים על מקומם בנושא הזה, או לגוון משענות ולהבהיר שאם משמעות הרכישה מהם היא שהם גם יגידו לנו על מי לכוון אותו אז נקנה ממישהו אחר".
בן דוד מציין ומזכיר כי "ההיסטוריה מלמדת שהאינטרס הישראלי והאמריקאי לא תמיד חופפים. אם בן גוריון היה מקשיב לטרומן לא הייתה קמה מדינת ישראל, ואם גולדה לא הייתה מקשיבה לאמריקאים ויוצאת למתקפת מנע ב-73' מלחמת יום כיפור הייתה נראית אחרת, ואם היא הייתה מקשיבה לאמריקאים ולא מכתרת את הארמיה השלישית המלחמה הייתה נגמרת הרבה יותר גרוע, ואם בגין היה שומע לאמריקאים ולא תוקף את הכור העיראקי היינו מתמודדים עם עיראק גרעינית. הרבה מאוד פעמים ישראל נדרשת להגן על עצמה בניגוד לעמדה האמריקאית וזה בסדר גמור. אנחנו שתי מדינות שונות ועצמאיות".
על כל דבריו אלה אנחנו שואלים מדוע לא נשמעים דברים מסוג זה מפיהם של מדינאים, ואולי להם יש ידע קריטי נוסף שהיה דוחה את הטיעונים הללו. בן דוד אומר שיתכן ואכן זו המציאות, אך צריך לקחת בחשבון פרמטרים נוספים שיתכן והם אלה שעומדים מאחורי שתיקת המדינאים ובכירי מערכת הביטחון. בהקשר זה הוא מזכיר קודם כל את השת"פ המודיעיני עם ארה"ב ואת החינוך שעוברים גנרלים ישראליים בארה"ב, שם הם מקבלים הכשרה אקדמית ומקצועית, שם הם בוחרים יחד עם קצינים אמריקאים בכירים את הדור הבא של קציני צה"ל שיתחנכו באקדמיה האמריקאית, ולמעשה כך נוצרת שושלת של דורות קצונה ישראלית בכירה הגדלה על ברכי הפרוגרס האמריקאי. הפרמטרים הללו יוצרים יחד מציאות בה נדמה שהקשר הישראלי אמריקאי נראה ככמעט בלתי ניתן לניתוק, מה שאינו נכון.
בן דוד מציין ומעיר כי תפיסה כזו הייתה בישראל גם לגבי צרפת בעבר הרחוק. "קנינו מהם כמעט הכול, הייתה להם זכות וטו במועצת הביטחון של האו"ם וגנרלים שלנו למדו שם, אבל במלחמת ששת הימים כשהחלטנו להיות עצמאיים ולתקוף את אויבינו במיראז'ים, הצרפתים הטילו עלינו חרם, ואנחנו מצאנו משענת חדשה, בעיקר ארה"ב, אבל במקום להיגמל מהתלות בצרפתים העברנו את התלות למשענת האחרת".
"ישראל היא היום מעצמה כמעט בכל קנה מידה, מה שלא היה בעבר. העובדה הזו הופכת אותנו לנחשקים מאוד בשוק. הסינים משתוקקים לעבוד איתנו, אבל זה לא קורה כי האמריקאים לא מאפשרים זאת, כפי שהם עשו לנו עם הלביא שהיום העתק שלו מיוצר בסין. בשורה התחתונה יש לנו עוד אופציות בשוק. אנחנו כבר לא מבודדים בעולם. הרבה מדינות, גם במזרח וגם במערב, ישמחו לעבוד איתנו".
"אחרי כל זה חשוב לומר שלא הייתי רוצה לעבוד עם רוסיה וסין. אין לנו שותפות ערכים איתם והם נמצאים יחד עם ציר הרשע", הוא שב ומדגיש אך מוסיף כי "מצד שני, אני גם לא רוצה להיות תלוי באף מדינה בעולם, גם לא ארה"ב. כשישראל תעמיד את האופציה של גיוון משענות זה יבהיר לאמריקאים שאנחנו לא בכיס שלהם ונעשה שימוש בצבא שלנו בכל מקום שנמצא לנכון. אנחנו הצבא הכי מוסרי שמחיל על עצמו אמות מידה שהאמריקאים לא החילו על עצמם בעיראק או באפגניסטן, ולכן תתכבד ארה"ב ולא תקבל החלטות לגבי המדיניות שלנו. ארה"ב יכולה לייעץ ולהציע ואפילו לכעוס אבל לא לקבוע עבורנו. לא נוותר על העצמאות שלנו בעבור חופן דולרים, מה גם שלא מדובר בסכומים גדולים כל כך".