סביב יום הזיכרון לשואה ולגבורה מדובר לא מעט על הקשר לאירועי הטבח ביישובי העוטף.
עם ד"ר מרים עופר, מרצה בכירה בתוכנית ללימודי השואה באקדמית גליל מערבי, ראש צוות מחקר בנושא: רפואה ותחלואה בשואה, שוחחנו על רופאים ואחיות בשירות פשעים נגד האנושות, בגרמניה הנאצית ועל ידי החמאס.
את דבריה פותחת ד"ר עופר בקביעה לפיה עדיין קשה לנתח את האירועים העכשוויים משום שאנו עודנו בעיצומו של אירוע ואין לנו את הפרספקטיבה הנדרשת של מחרק בזמן על מנת לנתח את המציאות. עם זאת היא מוצאת קשר הדוק בין אירועים במקביל לשאלות מהותיות שעולות מהשימוש שנעשה אז ובימינו אלה בעולם הרפואה למטרות פשיעה שכאלה.
"אין ספק שבתקופת השואה מרכזיות פעילות אנשי מקצועות הבריאות ושיתוף הפעולה של אנשי הבריאות עם הממשל הנאצי היה הדוק, יד רחצה יד והרופאים ואנשי מקצוע הבריאות ומוסדות בריאות אימצו את האידיאולוגיה הנאצית ופעלו על פי חזון ביו-גזעי שבא לידי ביטוי בעיקורים כפויים של למעלה מ-400 אלף בני אדם, מעל מאתיים אלף נרצחו תחת מסווה של המתות חסד רק משום שהיו חולים, עוד לפני הפתרון הסופי נגד היהודים", הרג שיטתי זה בידי אנשי רפואה נעשה בתחילה גם נגד גרמנים ובכללם יהודים.
"בעקבות מחאות בשלהי 41 הסתיים המבצע של "המתות החסד", לאחר שכבר עיקרו 400 אלף איש ורצחו כמאתיים אלף בני אדם, כל הפרופסורים הדוקטורים המומחים והמדענים ניהלו שישה מרכזי רצח שכאלה ברחבי גרמניה הם שהפכו ליועצים להקמת מחנות השמדה ותאי הגזים. מפקד מחנה ההשמדה הראשון בטרבלינקה היה רופא. למעשה מדובר במדיקליזציה של השואה. יש ששואלים אם יתכן שאולי ללא הרופאים לא היינו מגיעים ל"פתרון הסופי", של בעיית היהודים בצורה הנוראה הזו", אומרת ד"ר עופר ומציינת כי היא עצמה אינה שותפה לטענה הזו, אך היא קיימת.
"אין ספק שהמקום המרכזי של הרופאים היה מעל ומעבר למקצועות אחרים". בעקבות זאת "יצאה הצהרה של חוקרים רבים שהתכנסו באקדמית גליל מערבי ב-2017 וניסחו קריאה לעולם הרפואה להכניס את נושא הרפואה בשואה כחלק אינטגראלי בכל לימודי רפואה בפקולטות בעולם, כדי שיידעו מה התרחש לקולגות שלהם ואיך רופאים הפכו למרצחים". עופר מציינת כי בקרוב תהיה השקה ישראלית לתוכנית מיוחדת להוראה שכזו, וזאת לאחר שהתוכנית כבר הושקה בברלין.
ובאשר לאירועים סביב רצועת עזה וישובי העוטף, אומרת ד"ר עופר כי "מובן שהאירועים מעלים מחשבות בסוגיות יסוד בחקר השואה, ג'נוסייד, שנאת יהודים, שנאת הציונות, אנטי ישראל, אנטישמיות, כל המושגים נבחנים מחדש. צילה של הרפואה בשואה נמשך עד היום", היא אומרת וקושרת את הדברים לאותה תכנית לימוד המבקשת להבין ולהפנים את ההשלכות לימינו אלה. "אנחנו קוראים לחינוך שייתן לאנשי מקצועות הרפואה רגישות לזהות פשעים נגד האנושות וגזענות ואנטישמיות שהיו יסוד להתדרדרות של מערכת הבריאות".
בהקשר זה היא מציינת כי הרשימה של דרכי השימוש של חמאס בעולם הרפואה היא ארוכה וכוללת מגוון עצום של דרכים בהם כליאת אזרחים במתקנים רפואיים, מניעת הגעה של אנשי הצלב האדום, מניעת טיפולים רפואיים לחטופים, גזל של תרופות ומזון בידי החמאס, פגיעה באמבולנסים שטיפלו בפצועים, שימוש באמבולנסים להעברת אנשי חמאס ממקום למקום, פגיעות מיניות קשות הדומה במידה רבה למעשים שנעשו על ידי יחידות מיוחדות של הנאצים ועוד.
בדבריה היא מציינת את הועדה שהוקמה בהסתדרות הרפואית לישראל (הר"י) למעקב ותיעוד הנתונים, לעומת ניסיונות השתקה בזירה הבינלאומית, הדחקה של נתונים תוך מאמצים להתמקד בנזק שמבצעת ישראל תוך כדי לחימה. "האירועים שמתרחשים היום מחדדים את הרגישות לשאול שאלות בתחומים יסודיים גם בנושא המרכזי של הרפואה בתקופת השואה".
ד"ר עופר מוצאת קשר ישיר לאידיאולוגיה הרצחנית המכווינה מעשים מסוג זה, כך בגרמניה הנאצית וכך באסלאם הרדיקאלי. ניתן ללמוד על הקשר הזה גם בהימצאותם של עותקי 'מיין קאמפף' רבים בבתים בעזה. לדבריה אין לזלזל בזיקה הזו בין אידיאולוגיה שמטופחת מילדות לפשעים קיצוניים, טיהורים אתניים ופשעים נגד האנושות שנעשים על רקע אותו חינוך ואותה אידיאולוגיה. ההשוואה בין אירועי הטבח בהיבט האידיאולוגי לבין השואה מובנת לה וטבעית בעיניה, אם כי יש לדייק בעובדות ההיסטוריות ולזהות גם את ההבדלים בין שני האירועים הקשים.
עופר מספרת כי המאמצים להבהיר את הזוועות שבוצעו בחטופים ואת הפשעים שבוצעו במהלך הטבח ביישובי העוטף נושאים פרי, ודו"ח מיוחד שהפיצו חוקרי האקדמית גליל מערבי בקרב עמיתיהם בעולם זכה להסכמה כמעט פה אחד, ולמעשה כולם למעט אדם אחד חתמו על הנספח הרלוונטי שהתווסף לדו"ח שיצא לאור ביום הזיכרון לליל הבדולח בוינה.