כחייל, הערצתי את מפקדי הישיר, בוגי, ואף זכיתי לביקוריו אצל תלמידינו בישיבת ההסדר הבקעה - שדמות נרי'ה.
הוא השווה את בני הציונות הדתית לצמחים הנטועים עם שורשים עמוקים באדמה ולא "צמחי מים". כמה עצוב לכולנו, לשמוע אותו היום כמי שמכנה את בני הציונות הדתית כ"משיחיסטים" או "אנטי ממלכתיים".
הביטויים הלא מכבדים כלפי ציבור שדווקא נמצא בנוכחות בולטת במלחמה הנוכחית, ותורם בכמותו, באיכותו, ולצערנו, גם בדמו, מעוררים דאגה וסימני שאלה כבדים: האם גם אצל אנשים ערכיים של עם ישראל שאף מסרו נפשם למען הכלל, כמוהו, חסרים אותם שורשים יהודיים עמוקים, היונקים מתורת הנצח, אשר בעת צרה ומכאוב מאבדים את דרכם?
כבר בספרו החשוב של בוגי, "דרך ארוכה קצרה", ניכר הדבר. מצד אחד, הוא מוכיח כי התנהל על פי ערכים ציוניים: עמידתו האיתנה נגד "שטחים תמורת שלום" וכן את מאבקו בטרור, הקרבת קידומו הצבאי, אל מול תורת ההתנקות שכשלה, ואף הערכתו המדויקת את הסכנה הנוראית שרצועת עזה תהיה "חמסטן". אך מצד שני, ספרו חסר את המימד היהודי ואת השורשים המסורתיים, עליהם בנויה כל הגבורה היהודית. הוא רואה בישראל את החומה של תרבות המערב המקדשת את החיים, מול התרבות האסלאמית הג'יהאדית המקדש מוות.
אלה שורשים שהם "צמחי מים". כבר מזמן הוכח ש"העולם כולו נגדנו, זה ניגון עתיק מאוד". איננו נחשבים כשייכים למערב, אלא רק כאשר הוא תובע מאתנו נורמות של מוסר, שהוא בעצמו, בצביעותו, אינו נוהג בהן. לכן כל מי שרוצה להשתייך לתרבות זאת, יוצא מבוייש כאשר הוא עומד לדין גם בעולם המשפט הבינלאומי, וגם בהתגברות האנטישמיות והעויינות כלפינו בעולם כולו, כולל אצל "הידידות הגדולות" שלנו. ככל שננסה להיות נציגי המערב בעולמנו המוסרי, כך נספוג יותר ביקורת ואף עויינות מצידו. אין זה שולל את הדברים הטובים שאפשר לקבל מהעולם החופשי, אך לא בתחום הרוח והמוסר.
כעומק השורשים, כך גודלו ויכולת העמידה של העץ. זה נכון גם בחיבור לשורשי הנצח של עמנו. זה גם המאפיין החינוכי שסופגים בני הציונות הדתית, והם מייצגים זאת בכל תחומי החיים של המדינה.
לכן, אין מפקד גדול יכול להיות גם מדינאי גדול, ללא ערכי הנצח של עמנו. יהושע בן נון, שהיה ספוג בתורת רבו: "נער לא ימיש מן האהל", הוא יכול היה להיות גם המדינאי ושר הצבא, בעת כיבוש הארץ. דוד המלך ניסה להרחיק את שר צבאו וקרובו, יואב בן צרויה, על אף גדולתו הצבאית ועל אף דאגתו הכנה לממלכתו, כאשר פעל רק על פי שיקולים צבאיים. לעומתו, הוא ובנו שלמה, קירבו את בניהו בן יהוידע, אשר קושרים לו גם כתרים של עוצמה תורנית.
גם בדורנו, מנהיגים כמו בן גוריון, מנחם בגין, אשר היו גם מדינאים גדולים, כל אחד בדרכו הרעיונית, לא באו דווקא מרקע צבאי גדול. הם גם היו מקושרים ברמה מסוימת ועמוקה, לשורשי הנצח של עמנו.
כל מפקד בצה"ל, וכל מדינאי גדול, צריך להמשיך ברוח האחדות של כל מגזרי העם, בלא לסייג ולתייג את בני ציבור מסוים, כי זה המפתח הנוסף לניצחוננו על אויבינו. במיוחד, כפי שנתגלה הדבר במלחמה הירואית זאת, בה כל בנינו נלחמים ברוח אחת גדולה.
לעולם זה לא מאוחר. אני פונה אליך לחזור לעולמך הערכי, אך תשכלל אותו, כמו שכולנו משכללים דרכנו, ותמיד ממשיכים ללמוד.
הרב שלמה רוזנפלד הוא ראש ישיבת ההסדר הבקעה – שדמות נרי'ה