לחצו כאן לפרטים נוספים על כנס ירושלים בניו יורק

קצת יותר מחודש אחרי הטבח המזעזע של חמאס בשמחת תורה, התייצב ראש עיריית ניו יורק, אריק אדמס, באירוע פרו־ישראלי ונשא נאום חד וברור בעד ישראל ונגד כל ניסיון לנרמל את חמאס.

"עברנו רגעים קשים. תושבי ניו יורק קשוחים. ראינו אסונות גדולים. שמעתי מאחת מאנשי הצוות שלי משפט חזק. היא אמרה לחברי הצוות 'אנחנו לא בסדר'. כשבעיר ניו יורק יש מי שחוגגים בזמן שבו מתרחש אסון בישראל - אנחנו לא בסדר. כשיש כאן מי שמצדיק את הפעולות המזעזעות והמתועבות של חמאס - אנחנו לא בסדר. כשיש חטופים שעדיין לא חזרו לביתם - אנחנו לא בסדר. לא נאמר לאף אחד שאנחנו בסדר - כי כעת הכול לא בסדר", הצהיר אדמס.

הוא הדגיש כי "לישראל ישנה הזכות להגן על עצמה. אני אומר לישראלים - המלחמה שלכם היא המלחמה שלנו. כאן בניו יורק יש לנו האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל. זה המקום שבו קולנו צריך להישמע ולהדהד ברחבי כל המדינה. אנחנו לא נהיה בסדר עד שכל מי שאחראי לרצח המתועב הזה ישלם על מעשיו. אנחנו לא צריכים להעמיד פנים. אני רוצה להודות למנהיגים הדתיים ברחבי העיר, של כל הדתות, שיצרו איתנו קשר והצהירו בבירור שהם מגנים את השנאה והאנטישמיות שראינו. זה היה מכוון, זה היה מרושע, זה היה משהו שמעיד בצורה הכי ברורה שחמאס צריך להיות מושמד ומהר".

הוא אמר לאלפי המשתתפים באירוע: "אני לא כאן משום שאני ראש העיר שלכם. כסנאטור ביקרתי בישראל. כשוטר הגנתי על כל הקהילות בעיר הזאת וספציפית על הקהילה היהודית. עמדתי לצידכם תמיד, ובאתי לומר שאינני רק ראש העיר הזאת. אני אח שלכם. המאבק שלכם הוא המאבק שלי".

אדמס נולד בברוקלין למשפחה בת שישה ילדים. אחד האירועים שהשפיעו על חייו היה כשהוא ואחיו הוכו כנערים ונעצרו על ידי שוטרים. הוא נשבע להצטרף למשטרת ניו יורק, ושירת בה 22 שנים. לאחר מכן פנה לפוליטיקה ונבחר לסנאט של ניו יורק. לפני קצת יותר מעשור חזר לרובע ברוקלין - הפעם כנשיא הרובע - וכיהן בתפקיד שתי קדנציות. לפני שלוש שנים זכה בבחירות לראשות העיר.

אבל גם הוא לא צפה את מה שהתפתח בחודשים שאחרי 7 באוקטובר. שיאים חדשים של אנטישמיות, הפגנות אלימות של פרו־פלשתינים בקמפוסים, ותחושות בקהילה היהודית שהביטחון שהיה מנת חלקם של יהודי ניו יורק מאז ומעולם - הולך ונסדק ומפנה את מקומו לתחושות של פחד וחשש.

לקראת כנס ירושלים בניו יורק שייערך במנהטן ב־2 ביוני, יום הצעדה המסורתית למען ישראל, שוחחנו עם ראש העיר אדמס, שיקבל באירוע את פרס ירושלים לציון עמידתו האיתנה והעקבית לצד ישראל ועשייתו למען הקהילות היהודיות בעירו.

אדמס יקבל במהלך הכנס את 'פרס ירושלים' אל עמידתו האיתנה לצד ישראל ומלחמתו באנטישימיות ובשנאה.

אדמס מגיב להודעה על קבלת 'פרס ירושלים'ערוץ 7

נהרות של אנטישמיות

אלה ימים לא פשוטים בעבורו. השבוע הוא תרם מכספו כדי להציע פרס כספי למי שימצא את האחראי לריסוס כיתוב פרו־פלשתיני על אנדרטה היסטורית בסנטרל פארק. בשבועות האחרונים הורה למשטרה יותר מפעם אחת להיכנס לאוניברסיטת קולומביה, שם השתוללו המפגינים ואף תקפו שוטרים. הוא גם עלול לשלם מחיר פוליטי על עמדתו כנציג של המפלגה הדמוקרטית - אך הוא איתן בדעתו.

"בניו יורק יש לנו אחת האוכלוסיות המגוונות ביותר בעולם. לא רק שיש לנו האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל, אלא גם האוכלוסיות הגדולות באמריקה של מוסלמים ונוצרים. אנחנו שומרים על העיקרון הדמוקרטי של הזכות למחות - אבל הזכות הזאת לא כוללת היתר לאלימות או להרס רכוש. כפי שקבע הנשיא ביידן - הכרחי שנשמור על החוק והסדר כפי שאנחנו יודעים לעשות", הוא פורס את ה'אני מאמין' שלו.

ראינו הפגנות אלימות מאוד באוניברסיטאות ובקולג'ים בניו יורק. ניכרה בהן שנאה יוקדת לישראל. מה אתה מצפה מהנהגות המוסדות הללו לעשות כדי לטפל במצב?

"צריך לומר בהגינות שמדובר באתגר גדול מאוד בעבורן. האוניברסיטאות שפועלות בתחומי ניו יורק לא ערוכות להפגנות ומחאות בסדר הגודל הזה - שבהן משתתפים לא רק סטודנטים אלא רבים שמגיעים מחוץ לכותלי האוניברסיטה. 48 אחוזים מהאנשים שעצרנו במהלך הימים האחרונים באוניברסיטת קולומביה ובמוסדות אחרים לא היו מעולם חלק מהקהילה האקדמית במוסדות הללו.

"לכן, כשאתה מתמודד עם כמות עצומה כזו של מפגינים, בעידודם של גורמי חוץ שבאים ומלבים את האש, מדובר באתגר קשה. אנחנו מספקים להם את העזרה להתמודדות, אבל לקח לכולם זמן להביא שיש לטפל בעניין, אחרת הוא עלול לצאת משליטה".

אתה סופג לא מעט ביקורת על תמיכתך בישראל ובעיקר על הוראתך למשטרה להיכנס לקמפוסים ולמנוע אלימות במחאות האנטי־ישראליות.

"היופי בארצות הברית הוא האפשרות לשמוע ולקבל מגוון דעות וביקורות. אני תמיד אומר בבדיחות שיש לנו 8.3 מיליון אזרחים בניו יורק ו־35 מיליון דעות. עליי חלה החובה להבטיח את ביטחון תושבי העיר. משטרת ניו יורק היא הטובה ביותר בגלל הדרך שבה טיפלה באירוע כזה - שהוא מסובך מאוד להתמודדות. בזמן שהם טיפלו באלימות באוניברסיטת קולומביה, היו היתקלויות אלימות גם במקומות אחרים, והכול טופל ברמה הכי מקצועית. המשטרה פעלה כמצופה ממנה".

אתה חש שההפגנות הללו שונות, נכון? זו לא רק מחאה נגד עמדתה של ישראל. מהזווית הישראלית מורגש שאלו הפגנות שנאה אנטישמיות.

"כאדם צעיר לקחתי חלק בהפגנות גם כמוחה וגם כקצין משטרה. ישראל היא זירה שבה זכות המחאה מכובדת מאוד, ואנחנו שתי מדינות שבהן הזכות למחאה חשובה מאוד. אלא שמה שאנחנו רואים עכשיו הוא יותר מסתם הפגנה. אנחנו רואים את מה שאני מאמין שהוא ניסיון לקחת את הצעירים שלנו למקומות קיצוניים בצורה פוגענית מאוד. אחד המנשרים שחולק בהפגנות קורא 'מוות לישראל, מוות לאמריקה'. יש אנשים שמגדירים עצמם תומכי חמאס בהפגנות הללו. האמונה הבסיסית של חמאס היא שצריך להרוס את ארצות הברית.

"כשהצעירים שלנו קוראים למוות של המדינה שלנו או של המדינה שלכם, זה דפוס מטריד שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנו".

איך צריך להתמודד עם המצב הנוכחי לדעתך?

"הדוגמה שאני משתמש בה היא של נהרות שמזרימים מים. אז יש נהרות שמזרימים מים של אנטישמיות ויש של אנטי־אמריקניות ויש של איסלמפוביה ועוד נהרות רבים. אנחנו צריכים ללכת לבסיס ולמקום שבו מתחיל כל נחל כזה שמזין שנאה כמו שאנחנו עדים לה, לא רק אצלנו אלא בכל רחבי העולם.

"זה מתחיל בשיחה אמיתית וכנה, בתקשורת נכונה, בחינוך הולם. לאחר מכן מכנסים יחד קבוצות שמבחינה היסטורית הרגישו שהן לא יכולות לחלוק את האמונה הבסיסית שעלינו לחיות בשלווה ובביטחון יחד. לאחר מכן אנחנו חייבים לוודא שאנו משתמשים בדרך הנכונה של אכיפת החוק כפי שראינו בקמפוסים, כי יהיו מקרים שהדעות הקיצוניות הללו יובילו לאלימות קשה, ועלינו לאפשר למשטרה לעצור גלי אלימות כמו שאנחנו רואים בימים אלה".

הנאום שלך אחרי 7 באוקטובר ריגש כל כך הרבה ישראלים - אבל התחושה הכללית בישראל היא שבארצות הברית שכחו את הטבח הקשה.

"הדברים שלי הופנו לעם ישראל אך גם לידידות שלנו ברחבי העולם. הגיע הזמן שנבין שאלימות היא לא התשובה. עלינו להתאחד ולהישען על האנושיות שלנו בזמן שאנו מתמודדים עם תקופות מאתגרות כמו זו הנוכחית.

"אחת הסיבות שאנשים לא באמת מבינים כמה מזעזע היה 7 באוקטובר, היא שזה בעיקר דובר והתיעודים לא היו רבים. ראיתי את הסרטון המצמרר שישראל הכינה והראה את הזוועות הקשות. לדעתי, הממשלה הישראלית והמשפחות המעורבות חייבות לעשות בחירה והחלטה קשה כדי לאפשר לעולם לראות מה באמת קרה ב־7 באוקטובר ועד כמה הוא היה בלתי אנושי".

אתה שומע מאנשים שאתה פוגש ניסיונות לגמד את הטבח?

"היו לי יותר מדי שיחות שבהן שמעתי מאנשים שהם לא מאמינים שב־7 באוקטובר היה טבח רצחני מזעזע כמו שדווח. הם חייבים לראות בעיניהם תיעוד של מה שקרה ב־7 באוקטובר. כשזה לא מוצג, הציבור רואה תמונות אחרות, שגורמות לו להאמין שחמאס אינו ארגון מסוכן. אני רוצה שהם יבינו שחמאס מסוכן עד כדי כך שחייבים להשמיד אותו. זה יקרה רק דרך צפייה בתיעודים הקשים".

בימים אלה מפעילה ארצות הברית לחץ רב על ישראל להתגמש לעסקת שבויים עם חמאס, מתוך רצון להגיע לסיום המלחמה ואולי גם למנוע פעולה צבאית משמעותית ברפיח. מארצות הברית גם נשמעים הקולות בעניין סוגיית המצב ההומניטרי של אזרחי עזה. אדמס שומע את כל הקולות. "צריך לעשות כל מה שאפשר כדי שילדים וחפים מפשע לא ימותו בשני הצדדים של העימות. עם זאת אני יודע שאם לא נשמיד את חמאס - האלימות שלו תימשך, ואנשים חפים מפשע ישלמו בחייהם. הדרך היחידה שבה נוכל להביא את זה לסיום היא פירוק מוחלט של חמאס. ברור שבו זמנית יש אחריות לכל המעורבים לדאוג שחפים מפשע לא ייפגעו", הוא אומר.

"זנחנו את היחסים בין הקהילות"

כבר שנים רבות אדמס נחשב לבעל קשרים ענפים עם הקהילה היהודית בניו יורק - על כל ענפיה. גם בקרב קהילות אחרות הוא נחשב מקובל מאוד, והוא רואה בכך יתרון משמעותי. "מערכת היחסים שלי עם הקהילה היהודית טובה מאוד. יש לי רקורד אמיתי של כניסה לקהילות ובניית גשרים אליהן. אנחנו יוצרים מפגשים בין קהילות מתוך הבנה שסובלנות וקבלת האחר הן הבסיס לחיים משותפים ושלווים".

יש לך חיבור מיוחד מאוד לקהילה היהודית. מהיכן הוא נובע?

"כשאני מדבר על הקהילה היהודית, הקשר שלי אליה חוזר לילדות. אנשים רבים אינם יודעים מה היה התפקיד האמיתי של הקהילה היהודית בתנועות שלחמו למען זכויות השחורים בארצות הברית. כשצעירים יצאו לדרום ארצות הברית כדי להילחם בהפרדה ובשנאה - 51 אחוזים מהם היו סטודנטים יהודים. סטודנטים יהודים איבדו את חייהם במאבק על סיום ההפרדה הגזעית והשנאה לשחורים בדרום. היו פילנתרופים יהודים שבנו אלפי בתי ספר כאשר השחורים לא הורשו ללמוד בבתי ספר של לבנים. מערכת היחסים הארוכה עם הקהילה היהודית הולכת איתי לאורך כל הקריירה הפוליטית שלי. הם תמכו בי בצורה משמעותית.

"אני חושב שעשינו טעות גדולה. חשבנו שהיחסים שנבנו בין היהודים שצעדו עם ד"ר מרטין לותר קינג לשחורים ימשיכו באופן טבעי, ולא השקענו בקשר הזה את האנרגיה שהושקעה במאה הקודמת. הבן שלי חייב להכיר את החוקרים היהודים הצעירים, הסטודנטים של היום וקבוצות אחרות, ואנחנו צריכים להבטיח שכאשר אנחנו בונים ערים גדולות, עלינו לבנות את הקשרים בין ילדינו, כדי שהדור הבא יהיה מחויב לקהילתיות. סקר שקראתי בימים האחרונים קבע שרק 18 אחוזים מבני 18 עד 34 באמת אוהבים את המדינה שלנו. זה נתון מפחיד. כי אם הצעירים לא אוהבים את המדינה שלהם, קל להם מאוד לקרוא לעצמם חברים בארגון טרור כמו חמאס שקורא להשמיד את המדינה שלנו. אנחנו חייבים לטפל בזה".

מה המסר שלך לקהילה היהודית, שחוששת שהאנטישמיות תצא מהקמפוסים באותה עוצמה לרחובות?

"יש לנו חובה להגן על כל האזרחים שלנו, ואנחנו נעשה את זה. אנחנו עדים לעלייה בפשעי שנאה, כולל אנטישמיות. אבל בינתיים זה לא כרוך גם באלימות ברחובות. אנחנו נשמור על החוק והסדר בעיר הזאת. זו לא תהיה עיר שבה אדם יצטרך להוריד את הכיפה או הטורבן בכניסה לרכבת התחתית. העיר שלנו תהיה מגדלור לכל העולם ודוגמה לאופן שבו מגוון הקהילות שלנו והחיבור ביניהן הופך ליתרון ולא לחיסרון".

בכנס בניו יורק תקבל את 'פרס ירושלים'. מה משמעותו של המעמד הזה בעבורך?

"הפרס הזה משמעותי בעבורי מאוד. כשמסתכלים על ירושלים, רואים כמה היא חשובה בכל הדורות, למי שחיפשו את אמונתם ואת השלווה הפנימית שלהם. העובדה שאני מקבל פרס שקרוי על שמה של ירושלים גורמת לי גאווה רבה".

***