דו"ח חדש ומקיף שמתפרסם סוקר את מצב החקלאות בישראל בשנת ה-76 לעצמאותה.
הדו"ח מציג את מצב החקלאות בשלל היבטים ותחומים, את מגמות הגידול והפיחות בענפי החלקאות השונים, את סוגיית המים לחקלאות בישראל, את השפעות המצב הביטחוני, את סוגיות היצוא והיבוא ותחומים נוספים. הדו"ח אשר מתפרסם ע"י מחלקת המחקר של מכון התורה והארץ מבוסס על נתוני משרד החקלאות והלמ"ס.
בין השאר מצביע הדו"ח כי בין היתר עומדת החקלאות הישראלית בפני אתגרי אקלים, פתיחת השוק לייבוא, עליית מחירי הפועלים ועוד. במכון מסבירים בעקבות הדו"ח, כי דווקא ערב יום העצמאות של מדינת ישראל, מקבלי ההחלטות צריכים לשים את החקלאות היהודית בקדמת הבמה, ולמצוא פתרונות לבעיות אלו.
בדו"ח מוצג כי התפוקה מגידולים חקלאיים בשנת 2022 הייתה בשווי 19.3 מיליארד ₪, וכי היא נמצאת במגמת עליה לעומת השנים שלפניה. עם זאת, התפוקה טרם הגיעה לשיא בו החזיקה בשנת 2016, אז שווי התפוקה עמד על 19.5 מיליארד ₪. לפי הדו"ח התפוקה החקלאית הנמדדת באלפי טונות נמצאת גם היא במגמת עליה מתונה לאורך השנים האחרונות, ובשנת 2022 הגיעה ל-4785 אלף טון. כאמור, עדיין מדובר בנתונים נמוכים לעומת שנת השיא בעבר.
עליה בענף הפירות, ירידה בשטחים החקלאיים באזורי הספר
ע"פ הדו"ח גם כמות השטחים החקלאיים המדווחים נמצאת במגמת ירידה בשנים האחרונות, וכעת עומדת על פחות דונמים מאשר בשנת השיא. בדו"ח ישנה התייחסות מעניינת לשטחי חקלאות באזורי ספר, ובראשם עוטף עזה והצפון, שעלו לכותרות במלחמה הנוכחית. לפי הדו"ח היקף השטחים באזורים אלו ירד בהשוואה ללפני עשור בכ-9%. הדו"ח מציין את הפגיעה בענף גידולי העגבנייה כגורם מרכזי לפגיעה בחקלאות באזור עוטף עזה - המהווה אזור מרכזי לגידולים אלו. הדו"ח קורא למדינה להשקיע באזורים החקלאיים הללו במיוחד, כחלק מחיזוק החוסן הלאומי.
אולם ישנה גם נקודת אור – בענף הפירות נרשמה עלייה מרשימה בתפוקה משנת 2010, אז עמדה התפוקה על 1432 אלף טון, עד שנת 2022 – אז עמדה על 1652 אלף טון. עיקר העלייה קשורה לאבוקדו הישראלי המהווה גם כ-61% מסך ייצוא הפירות, כאשר לפי הערכות תפוקת האבוקדו הישראלית גבוהה בכ-40% מהממוצע העולמי.
בנוגע לייצוא תוצרת חקלאית, שבמשך שנים רבות הייתה גאווה ישראלית, מציג הדו"ח תמונה מדאיגה: הייצוא נמצא במגמת ירידה במשך עשר השנים האחרונות, וכעת עומד על 12% מסך כל התוצרת החקלאית. עיקר הירידה באה לידי ביטוי בייצוא ירקות, ובמקביל ישנה עלייה בייצוא הפירות – אך לא בכמות המחפה על ירידת הייצוא הגדולה. הבולטים בין הפירות המייוצאים לחו"ל הם האבוקדו והתמרים, כשגם בגידולי הכותנה חל גידול משמעותי בייצוא. לעומתם בפירות ההדר, שהיו גולת הכותרת של ייצוא פירות ארץ ישראל לחו"ל, חלה ירידה מתמשכת. לפי הדו"ח נדרש ענף החקלאות להתמודד עם תחרות קשה גם מול ייבוא הפירות והירקות. בעשור האחרון קפץ אחוז התוצרת המיובאת לארץ מ4% ל-10.5% מכלל התצרוכת האישית, והדבר מוביל לפגיעה בחקלאות המקומית.
כותבי הדו"ח ציינו את האתגרים העומדים בפני החקלאות הישראלית, ביניהם: עלות שכר העבודה השעתי בישראל, הגבוה פי 4 (!) מטורקיה – אחת מיבואניות העגבניות לארץ. לפי הדו"ח ההוצאות על שכר עבודה מהוות כ40% מסך הוצאות החקלאי, ולכן הוא מהווה מרכיב קריטי ביכולת ליצר תחרות. הענף מנסה להתמודד עם האתגר באמצעות פיתוח מיכון חדש לקטיף עגבניות ועצי פרי נשירים, על מנת להפחית את הצורך בפועלים.
בנוסף ציין הדו"ח את סוגיית ההתחממות הגלובלית כאחד הקשיים העומדים בפני החקלאות הישראלית. ב-9 מתוך 15 השנים האחרונות היו מנות הקור בצפון נמוכות מהממוצע, דבר המשפיע על צמיחת יבול תקין במגוון עצי פרי – וביניהם התפוח והדובדבן.
אתגרי ההשקייה
בעיה מוכרת וותיקה העומדת בפני החקלאים הישראלים היא בעיית המים. בתחום מחזור מים לשימוש חקלאי מהווה ישראל מעצמה עולמית, כאשר אחוזי השימוש במים שפירים (מתוקים) לחקלאות ירדו עם השנים. בשנת 2022 השימוש במים שפירים לחקלאות היה 36% בלבד מסך המים, לעומת 44% בשנת 2011. אולם בשנים האחרונות אין שינוי דרסטי באחוזי השימוש במים שפירים, ויש צורך בפתרונות נוספים להקטנת השימוש בהם. כפתרון מציעים מחברי הדו"ח להשקיע באזורים נוספים בניצול מי השופכין, כגון אזור יהודה ושומרון - בו יש כיום ניצול נמוך של מי קולחין לחקלאות.
בסיום הדו"ח מציעים המחברים מגוון פתרונות אפשריים לאתגרים הנ"ל: הגברת שימוש במכונות חכמות, שימוש ברחפנים, פיתוח שיטות גידול מתקדמות כמנועי צמיחה שיבטיחו את שימור החקלאות הישראלית ושגשוגה ועוד. המחברים קוראים לממשלת ישראל ולציבור לתמוך בחקלאים הישראלים וע"י צריכת תוצרת 'כחול-לבן', ובכך לחזק את הענף המהווה ערך חשוב ונכס ביטחוני.
הרב יצחק דביר, מראשי מכון התורה והארץ: "החקלאות בישראל היא התגשמות חזון הנביאים לנגד עינינו. אסור לבחון אותה רק בעיניים מסחריות. דווקא ערב יום העצמאות, אנו קוראים למקבלי ההחלטות לעמול כדי למצוא את הפתרונות לעידוד ופיתוח החקלאות והמחקר החקלאי בארץ, יחד עם דאגה לצרכני המזון".