שגרירת ישראל בבריטניה ציפי חוטובלי, מספרת בראיון לערוץ 7 כי הקהילה היהודית בבריטניה חווה את אחת התקופות הקשות ביותר שעברו עליה זה עשרות שנים.
"מבחינת אנטישמיות אנחנו באחת התקופות הכי קשות לקהילה היהודית כאן. אחד הדברים שחשוב להכיר הוא שמי שבעיקר סובל מהתופעות האנטישמיות הם הסטודנטים היהודים בקמפוסים. נפגשתי עם שרת החינוך הבריטית לשיחה בנוגע לדרך בה נוכל לאפשר לסטודנטים יהודים להרגיש בטוחים. ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק נפגש עם כל ראשי האוניברסיטאות ועם נציגים של ארגון הסטודנטים היהודי, כדי בעצם להבין את הנושא הזה, שהוא בראש סדר היום שלו כראש ממשלה", אומרת חוטובלי.
היא מציינת כי הרשויות הבריטיות מתעוררות כעת לטפל בתופעות השנאה. "נושא שיח השנאה בקמפוסים, התמיכה בארגוני טרור בחמאס, אלה דברים שהחקיקה פה היא מאוד ברורה לגביהם. כלומר, ברור לחלוטין שכשאתה מביע עמדות פרו טרוריסטיות זה דבר שהוא לא מקובל. יש כאן עדויות מאוד קשות של סטודנטים שמרצים באוניברסיטה משמיעים דברי תמיכה בחמאס ואלה דברים שהממשלה הבריטית עכשיו מתחילה ממש להכריז עליהם מלחמה. אני מאוד מקווה שכולנו נבין שאנטישמיות היא לא בעיה יהודית. כשמדינה חווה אנטישמיות זה מערער את יסודות הדמוקרטיה ואת הערכים שבשמם בריטניה קיימת כמדינה חופשית".
השגרירה מתייחסת גם לטקסי הזיכרון והעצמאות שהיו השנה משמעותיים במיוחד לקהילה היהודית בבריטניה. "היה טקס מרכזי מאוד גדול שהגיעו אליו למעלה מאלף בני אדם והתקיים בבית הספר התיכון היהודי. השנה, שניים מהבוגרים של בית הספר, נפלו בשבעה באוקטובר. אחד מהם נתנאל יאנג שהיה לוחם בגולני והשני - בחור בשם ג'ק מרלו שהיה מאבטח בפסטיבל הנובה - ואת משפחתו אירחנו. משפחתו של נתנאל יאנג הספיקה מאז לעלות לארץ והם מאוד שמחו שדיברנו על הבן שלהם".
"זו שנה מאוד מאוד קשה בשביל כולנו, בטח בשביל הקהילה היהודית כאן שחלקה הגדול שלח את הילדים להילחם בעזה. יש כאן למעלה מ-200 חיילים בודדים מהקהילה שהם חלק מהלוחמים שלנו, והשותפות הזאת עם הקהילה היא חזקה מתמיד", היא מדגישה.
לשאלה כיצד ה-7 באוקטובר והמלחמה השפיעו על הקהילה היהודית בבריטניה היא עונה, "יש שינויים. הרבה מאוד אנשים רוצים לעלות לארץ ושומעים מהורים לבני נוער שיש בהם רצון גדול להתגייס לצה"ל. יש ממש העצמה של התחושה שזה הזמן לעמוד לצידה של מדינת ישראל. הארגונים בקהילה היהודית ממש מגויסים ותרמו כסף לצה"ל ולפרויקטים רבים".
"בשבת האחרונה ציינו שבת שנקראת 'שבת השראה'. הרב דורון פרץ ששכל את בנו דניאל שנרצח בשבעה באוקטובר ומהווה השראה בשביל כולנו - הגיע לכאן כמו שהוא עושה מדי שנה - כדי להוביל את השבת שמחברת בין הקהילות. חברי הקהילות שואבים כל כך הרבה השראה מהסיפורים האישיים שאנשים כמוהו מביאים איתם - ולכן השנה השבת הזאת הייתה עוד יותר משמעותית מבעבר", היא מוסיפה.
דווקא בתפר שבין זיכרון לעצמאות שמעה חוטובלי דברים מחזקים מהרב הראשי של בריטניה. "אני מאמינה שהמלחמה מציפה סוגיות מאוד עמוקות במדינות שאנחנו מכהנים בהן כשגרירים, והקהילה היהודית נדרשת בעצם להתחבר שוב לשאלות מאוד יסודיות בנושאים של זהות יהודית - כמו 'איך אנחנו לא מחביאים את הזהות היהודית' ו'איך אנחנו מתגאים בה'. הרב הראשי נשא כאן ביום העצמאות נאום מאוד מרגש בבית הכנסת המרכזי שבו הוא אמר 'אנחנו עונדים בגאון את תג הציונות שלנו - אנחנו ציונים גאים'. יש תחושה שזה הרגע שבו אנחנו כציונים צריכים להביע את הציונות הזאת בצורה גלויה ולומר שמדינת ישראל נלחמת עכשיו את המלחמה הכי מוצדקת שלה - שהיא גם המלחמה של המערב בגורמים מאוד קיצוניים שקוראים להשמדת ישראל ולא בוחלים בשום אמצעי כשהם מחזיקים בשבי תינוקות, ילדים, קשישים, נשים שלנו שעוברות שם עינויי תופת".
היא מספרת שמצב האנטישמיות משפיע רבות גם על האבטחה האישית שלה. "בחצי השנה האחרונה היו ההגבלות הכי קשות מאז שאני מכהנת כאן כשגרירה. שלוש פעמים נכנסנו למצב של סגר מוחלט שלא יכולנו לצאת מהבית והיו תקופות שהילדים לא הלכו לבית הספר בגלל איומי אבטחה. זה חלק מהמחיר של להיות דיפלומט ישראלי וכל הנציגויות שלנו נמצאות תחת איומים קשים. השגרירות הזו ידעה מספר אירועי טרור קשים ועושים הכל כדי להגן על הדיפלומטים שלנו".
לשאלה האם היא חשה שבריטניה תומכת בעמדת ישראל עונה השגרירה, "קרה כאן אירוע מאוד משמעותי, ב-14 באפריל, שעכשיו אולי נראה לנו כבר עתיק. כשישראל עברה מתקפה מאוד אגרסיבית מצד איראן, חיל האוויר הבריטי לחם לצעד חיל האוויר האמריקאי, כדי להגן על מדינת ישראל כחלק מהקואליציה הבינלאומית. זה אירוע חסר תקדים והיסטורי. מאז קום המדינה לא היה שיתוף פעולה כזה בין הצבאות שלנו בהגנה ממש פרונטלית ומאוד ברורה נגד אויב משותף - איראן".
"אנחנו מרגישים עוד גילויים של תמיכה, כולל הנכונות הבריטית להילחם בחזית האיראנית. מעבר לזה יש באמת הבנה מאוד חשובה בזכות שלנו להילחם. לא שמענו הגבלה בריטית על הפעולה ברפיח. שר החוץ הבריטי התראיין רק באחרונה ואמר שלהטיל חרם על ישראל או להחליט על אמברגו נשק תהיה טעות שתחזק את חמאס. אלה המסרים שאנחנו שומעים מההנהגה", מציינת חוטובלי.
אך גם אם הממשל מפגין עמדה מסוימת - הבריטים שומעים דברים אחרים בתקשורת המקומית. "לצד זאת יש כמובן את התקשורת הבריטית שלא מפסיקה באמת להיות ביקורתית ומולה נמשכים מאמצי הסברה של השגרירות. אנחנו מבצעים תדרוכים ללא הרף, מקדמים ראיונות של משפחות חטופים כדי להגביר את המודעות לעובדה שעדיין יש לנו חטופים בעזה וכדי להזכיר לאנשים מה קרה בשבעה באוקטובר שבגללו ישראל היתה צריכה לצאת למלחמה. אנחנו חשים תמיכה בריטית מאוד משמעותית בישראל".
השגרירה חושבת שבריטניה טעתה כשהחליטה להטיל סנקציות על מספר מתיישבים ביהודה ושומרון. "זה נושא שנוי במחלוקת כמובן. מדינת ישראל מתנגדת לכל הטלת סנקציות פרסונליות על אזרחים ישראלים. אנחנו מדינה שומרת חוק וככזו תפקיד מערכת המשפט הישראלית להתנהל מול גורמים שמפרים חוק. לדעתנו היתה טעות להטיל סנקציות על ישראלים".
ומה המשימה המרכזית שלה בתקופה הקרובה? "יש הרבה אתגרים לפנינו כי בריטניה נכנסת לשנת בחירות ואנחנו לא יודעים איזו ממשלה תיבחר כאן. התפקיד שלנו הוא לעבוד היטב עם כל הגורמים הפוליטיים כדי להיות בטוחים שהתמיכה בישראל תימשך גם אחרי הבחירות".