על השיקולים האסטרטגיים שניצבים בפני קבינט המלחמה לנוכח ההסלמה הנמשכת בצפון, האיומים מטהרן, המלחמה הנמשכת ברצועת עזה והלחצים המדיניים שוחחנו עם אל"מ במיל' ד"ר חנן שי, מומחה לתכנון אסטרטגי צבאי, איש מכון משגב, המספר על נקודות המבט שככל הנראה חסרון סביב שולחן קבינט המלחמה.
כבר בפתח דבריו מדגיש ד"ר שי כי תפקידו של קבינט אינו לתכנן תכניות צבאיות, אלא להציב בפני הצבא את היעדים והאילוצים, לקבל לידיו את הצעות הצבא והאלטרנטיבות השונות, לשקול ולאשר את זו שמקובלת בעיניו.
במקרה זה, מציין ד"ר שי, הגדיר הדרג המדיני מטרות ברורות וצלולות בפני הדרג הצבאי, מה שבדרך כלל הדרג המדיני נמנע ממנו ומעדיף לסכם סיכומים שבעל פה מול גורמי הצבא. במקרה זה גם ראש הממשלה וגם השרים גלנט וגנץ הגדירו את היעד כהשמדת חמאס ויכולותיו והשבת הביטחון ליישובי העוטף. רמה כזו של בהירות ביעדי המלחמה זכורה רק ממלחמת שלום הגליל, מלחמת לבנון הראשונה.
הדרג הצבאי מצידו לא ציפה לקבל יעדים ברורים כל כך וסבר שגם הפעם יקבל אמירה עקרונית וכשיתכנס עם הדרג המדיני יתקבלו בעל פה המטרות שהוא כבר יידע כיצד ליישם אותם. ניתן לומר שגם תגובת הדרג המדיני הפתיעה את ראשי הצבא.
ד"ר שי מזכיר דוגמאות מהעבר, כולל ממלחמת ששת הימים שלפניה כינס הרמטכ"ל, יצחק רבין, את המטכ"ל, קיבל תמונת מצב על חדירה מצרית לסיני ללא התראה מודיעינית והבהיר שאין בכוונתו לנסות ולפענח את כוונותיהם של המצרים, אלא להיערך למלחמה כוללת שבה תקיפה תבוא מכל עבר. אמירה זו נאמרה ללא הכוונה או תיאום עם הדרג המדיני. ד"ר שי מציין כי גם לפני מלחמת ששת הימים וגם לפני מלחמת יום כיפור היו תכניות מגירה אך לא הוצגו לצבא מטרות ברורות, וכך יצא הצבא קודם למשימת ההגנה ובלימת האויב ולאחר מכן עבר להתקפה. "הפעם הדרג המדיני היה מאוד ברור במטרת המלחמה והיא השמדת חמאס, האמל"ח והמינהור, שלא ידעו את היקפו ולהשיב את הביטחון לישובים. הצבא אמור היה לתת את הדרך התחבולתית, לקבל אישור ולצאת לפעולה".
בדבריו מדגיש ד"ר שי כי הדרג המדיני אמור להציג בפני הצבא גם את האילוצים שאותם עליו לקחת בחשבון כשהוא מציג תכנית צבאית, והדברים כוללים שעון חול מדיני, מגבלה שלא לפעול במקומות כאלה ואחרים וכיוצא באלה. למעשה, הוא אומר, הדרג המדיני לא אמור להבין בצבא.
בהקשר לקביעתו זו אנחנו שואלים אם יתכן שדווקא העובדה שראשי הצבא בעבר הם מרכיבי קבינט המלחמה גורמת לחיכוך מיותר כאשר מי שהיו רמטכ"לים דורשים מתווה צבאי מקצועי מסוים שאולי אינו תואם את הצעות הצבא.
שי משיב ואומר כייש לתת את הדעת על כך שהמערכה מתנהלת ברצועת עזה בניגוד לעקרונות המלחמה כפי שהם ידועים מזה אלפי שנים. מלחמה אמורה להתחיל בתחבולה מערכתית שתשיג הכרעה כבר בפתח המלחמה ובכך אמור היה צה"ל להוציא את השליטה מידי חמאס ולקבל לידיו את השליטה על המערכה כולה. "כשנלחמים נגד צבאות מדינתיים, אחרי שבירת מערכת הלחימה של האויב ראינו שהחיילים נכנעו. מול צבאות טרור דרושות שתי הכרעות, הראשונה שאותה יש להשיג בתחילת המלחמה, היא פירוק ומיטוט יכולות המלחמה כמו על ידי ניתוק הרצועה ממצרים ותקיפה סימולטאנית של הרצועה כדי להוביל את המלחמה לכיוון הנוח לנו, מה שלא נעשה, ולאחר השגת שליטה מלאה על המערכת היריבה המפורקת יש הכרעה נוספת שמחייבת השמדה שיטתית של הטרוריסטים עד שירימו ידיים וייכנעו, מה שלא קורה והופך את העבודה ליותר קשה. מאחר ולא השגנו את החלק הראשון לא השגנו את החלק השני ולכן המלחמה נמשכת שבעה חודשים".
"קבינט המלחמה מורכב מרמטכ"לים לשעבר ושרי ביטחון לשעבר שאמורים היו להגיד לצבא שהוא פועל בניגוד לתורת המלחמה ושלא כך מנהלים מלחמה בסיסית. זה לא קורה", אומר ד"ר שי ותולה את הדברים בשינוי שחולל הצבא בראשית המאה כאשר החליף את דוקטרינת המלחמה המהירה שאומצה במלחמת העצמאות בהתאם לצורך שליווה את ישראל שהבינה שלא יעלה בידה להביא לניצחון שאחריו שקט ארוך שנים כפי שהדבר קורה באירופה, ומשום כך הוצרך אז הצבא לניצחון מהיר שהישגיו ידחו ככל הניתן את המערכה הבאה. דוקטרינה זו הובילה להישגים מרשימים במלחמת ששת הימים, במלחמת יום כיפור ועוד.
ואולם "בראשית המאה, כחלק מתפיסה עולמית שהגענו למנוחה ולנחלה ואין עוד מלחמות, צה"ל אימץ תפיסה אמריקאית שאומרת שלא צריך להכניע את האויב בהשמדת יכולותיו, אלא באמצעות טכנולוגיה משוכללת שתיצור אימה ומורא, מה שיוריד את רצונו להילחם בלי לסכל את יכולת הלחימה שלו", הדוקטרינה הזו יושמה ב-2006 מול חיזבאללה וצה"ל נחל הפסד. שתי ועדות חקירה, של וינוגרד ושל דן שומרון, המליצו לגנוז את הדוקטרינה החדשה הזו, אך הדבר לא נעשה וצה"ל המשיך לפעול על פיה
התפיסה החדשה כללה כמה עקרונות שאותם מגדיר ד"ר שי כמופרכים לחלוטין ומנוגדים לחלוטין לעקרונות המלחמה, כמו המחשבה שאין עוד צורך לכבוש שטח ולשלוט על אוכלוסיה, אלא די בכניסות צבאיות לצורכי פשיטה מקומית כזו או אחרת. משום כך לא היה בתחילת המלחמה הנוכחית תשובה לשאלה מדוע לא הייתה תכנית עכורה לכיבוש הרצועה אלא רק לפשיטות בה. מאחר ולא הייתה תכנית לכיבוש הרצועה הצבא לא נערך באמל"ח מתאים ובאימונים מתאימים לשם כך.
כמו כן לא החל הצבא בהכרעת חמאס ושבירת מערך ההגנה שלו שהיה בנוי לפי עקרונות המלחמה, וההעדפה הצה"לית הייתה להפתיע את חמאס בעומק הרצועה ובכך להרתיע אותו בשאפה להוביל לפירוקו. "אלו הבלים", קובע ד"ר שי.
על הרכב קבינט המלחמה אנחנו תוהים אם היעדרם של קולות אזרחיים, כאלה של שרים שלא היו בעברם גנרלים, גורם לקיבעון מחשבתי, אומר ד"ר שי כי לו היו בקבינט רק אזרחים הציפייה מהם לא הייתה להציע הצעות אלא לקבל הצעות מהצבא, לבחון לשקול ולאשר אותן. כעת כשישנם בקבינט המלחמה שני רמטכ"לים לשעבר, שני שרי ביטחון וראש ממשלה הציפייה הייתה שיפקחו על הליקויים, אך "מסתבר שכנראה גם הם שבויים באותה תיאוריה נוראית שהביאה עלינו שרשרת של אסונות לא רק ב-2006 אלא בעוד מבצעים נוספים שבהם צה"ל לא הכריע אלא ניהל מלחמת התשה יקרה מאוד לנו ולאויב ופגעו מאוד במעמדנו הבינלאומי. לכן אני לא מתפלא שאותם רמטכ"לים לשעבר שנמצאים בקבינט לא מורים לצה"ל לעבוד לפי התורות, כי יכול להיות גם המוח שלהם כבר מהונדס לאותה תורה שאותה צריך היה לשנות. מדובר ב-25 שנה ואולי גם הם לא זוכרים אחרת".
לאחר שהוא מציג מספר דוגמאות מההיסטוריה הצבאית-מדינית של ישראל, אומר ד"ר שי כי "הדרג המדיני צריך לדעת מה הוא רוצה ולהעביר את זה או באופן כתוב או באמירה ברורה, גם בארבע עיניים, והדרג הצבאי אמור לדעת לתרגם את זה לשפת המעשה. לכל זה אין זכר במה שקורה היום. לא עומדות בפני הדרג הצבאי אלטרנטיבות צבאיות שמהן הוא יוכל לבחור אחת ואז להתחיל לבחון אותה פוליטית. מה שיש כיום זה רק הפוליטיקה שאינה יכולה מטבעה להיות מקצועית".
"עד 2006 צה"ל פעל בסדר" אומר ד"ר שי ומציין כי בכיבוש בקעת הירדן, הגולן, ירושלים העתיקה, הצבא פעל יותר מכפי שהורה לו הדרג המדיני ולמעשה הוביל לקביעת מציאות חדשה.
"נכון שהדרג המדיני ישלוט בצבא כי הוא מכיר את האילוצים המדיניים והאחרים ולכן נדרש תיאום". בהתייחס למלחמה הנוכחית אומר ד"ר שי כי "המלחמה מתנהלת בשתי רמות, רמת ההגנה הלאומית ורמת הביטחון הלאומי, שם נכנסים השיקולים הרחבים יותר בהיבט המדיני הכלכלי וכו'. אני לא מתרשם שברמה הזו יש ניהול כלשהו. נראה שהמאמצים גם בדרג המדיני מתמקדים במה שקורה בשטח, וזו תקלה חמורה מאוד".
"מאחר ואני מתרשם לקבינט אין את היכולת המקצועית ולמרות שיש בו אנשי צבא הוא לא בא וטוען שהצבא מתנהל בניגוד לתורת המלחמה וכלליה, אני מציע שראש הממשלה ימנה צוות יועצים מומחים לענייני צבא לצד הקבינט, אנשי תיאוריה ואנשים מתחום הצבא שהביאו ניצחונות גם במצבים אבודים, שיהיו יועצים שיאמרו מה נכון לעשות, ואת דבריהם להכניס למכונה הפוליטית שתדון עד שתביא משהו התואם את המטרה או קרוב אליה, כדי שלא נבחן את כל התכניות בראיה פוליטית בלבד".
"משימת צה"ל צריכה להיות קודם כל השלמת המטרה שקיבל. עליו להציג את תכניתו לטיהורה של הרצועה ממחבליה. מאחר ולא ניתן לפעול ברפיח ללא התנגשות עם האמריקאים, צריך להחליט מה עושים בשטח הענק שנמצא בשליטתך ויש בו עדיין המוני מחבלים, מינהור שעדיין לא התחילו חיפוש רציני בו. שיצה"ל יציג תכנית איך הוא מבצע את הדבר הזה". לכך מוסיף שי ואומר כי "צה"ל הפתיע במלחמה הזו בצורה יוצאת מהכלל של המאמץ המתמרן שלו באיכות וברמה שלא ראינו במלחמות העבר. הוא מפגין יכולות יוצאות מהכלל בשילוב בין זרועות, חילות וכוחות, המפקדים נשמעים ונראים טוב ועושים את העבודה בצורה טובה. יש לנו בעיה ברמה האופרטיבית והאסטרטגית של מפקדים שפועלים בניגוד לכללי המלחמה ואת זה הדרג המדיני צריך לפתור ומיד".