ועדת החוקה התכנסה אתמול (ב') לדיון על טיפול מערכת אכיפת החוק באירועי מחאה ואיומים על אישי ציבור, בדגש על מדיניות המעצרים, פתיחה בחקירה והעמדה לדין.
בדיון הסוער התפתח עימות בין משפחות שכולות ומשפחות חטופים, ויו"ר הוועדה ח"כ רוטמן הכריז על שתי הפסקות.
רוטמן אמר: "אנחנו כמדינה צריכים לוודא שהמדינה מתנהלת בהתאם לחוק ולכללים, אנחנו יכולים למצוא עצמנו בסיטואציה שכל גורם חוסם את צירי התנועה בצדק מבחינתו אך בסופו של דבר מדינה אי אפשר לקיים כך. מדיניות האכיפה צריכה להיות יעילה ואחידה".
הוא הסביר כי "הדיון נועד לעסוק במחאות שטח הכוללות חסימת כבישים ואירועים נלווים המתרחשים בד"כ כמו תקיפת שוטר. כמו כן- נושא האיומים, כאשר פעמים רבות מה שמתחיל בהסלמה של השיח מתפתח לאירועים".
הטריגר לקיום הדיון, הוסיף, היה כתבה של אבישי גרינצייג, שתיאר עונש חריג על מכתב שהגיע לתיבת הנהלת בתי המשפט עם טקסט מכוער מאוד, בעניינו נוהל משפט עד הסוף כשמדובר בשופטת.
"קראתי ולא הבנתי, כשדברים שח"כ אחמד טיבי הראה לי שנשלחים אליו, הרבה יותר חמורים וכך גם איומים שהופנו כלפיי והעברתי לקצין הכנסת ולא קרה כלום. אבקש להבין מה המנגנון ואיך מופעל שיקול הדעת ומי מוודא שהדברים נעשים משיקולים מקצועיים ולא אחרים".
ח"כ טלי גוטליב אמרה כי זכות המחאה אלמנטרית. "אני מתווכחת עם היכולת המתוחכמת של הוגי המחאות שמשתמשים ניצול ציני בכאב המשפחות לרבות ח"כ לזימי שקוראת לשוטרים מליציות. קבוצת המיעוט הקיצונית והרדיקלית של אנשי השמאל שממומנת ונתמכת במקרה הטוב עי ארה"ב ומכוונת למיטוט ממשלה, מביאה והביאה אותנו לעברי פי פחת".
ח"כ גלעד קריב הבהיר כי הדיון הוא לא על הפרות החוק מצד המשטרה אלא על אכיפה בררנית בחודשיים האחרונים במחאה נגד הממשלה. "אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשר האחראי ישב באולפן טלוויזיה ואמר שיגבה שוטרים שיש נגדם חקירות על אלימות.
"הטיפול באלימות שוטרים מופקד בידי מח"ש שהיא חלק מהפרקליטות ולכן זה בתחום ועדת החוקה. רואים הפגנות מכאן ומכאן ולא מעט הפרות חוק בשטחי יהודה ושומרון ולכן אבקש לדעת כמה עיכובים ומעצרים של מפגינים בוצעו, כמה דוחות בוצעו בחתך של מקום ההפגנה. כמה פעמים הופעלה מכתזית לעבר מפגינים וכמה תלונות הוגשו למח"ש בגין אלימות נגד מפגינים ומה סטטוס הטיפול. יש אכיפה בררנית רק שבחודשים האחרונים היא בכיוון ההפוך".
שחר מור שדודו אברהם מונדר חטוף אמר כי "אני במאבק סביב דוד שלי 7 חודשים ספגתי אין ספור יריקות מכות וקללות ויש לי חמישה תיקים פתוחים. מי שאנחנו פוגשים ברחובות הם מליציות של בן גביר, לא משטרה או גוף סטטוטורי שמקבל סמכותו מהחוק ואיפה שאין מפקד שמשתלט עליהם אנחנו חוטפים. בעשרה מקרים את התוקפים שלי אף אחד לא עצר".
עינב צנגאוקר שבנה מתן חטוף: "אנחנו חוזרות עם מכות כחולות הביתה. אני מבקשת שהשר בן גביר לא יטפח על כתפם של שוטרים שמשתמשים באלימות ויזרז את קידומם. לא ייתכן שנחזור הביתה חבולים, ונסיים עצורים ועם כתבי אישום במקום להילחם על היקירים שלנו אנחנו נעים בין תחנות משטרה. איך יש כאן חברת כנסת שמלבה את האלימות נגדי בחוץ? כשהיא קוראת לי אנרכיסטית קפלניסטית ויושבת כאן בוועדה שני כיסאות ממני ולא להתנצל בפניי? אם הייתי פוגעת בכבודה הייתי מתנצלת ומורידה ראש. איך היא מעזה לקרוא לי בטוויטר נוח'בה?"
עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו חשף נתון מדאיג לפיו "בשנים 2023-2022 על סעיף 151 התקהלות אסורה הוגשו כתבי אישום רק נגד הציבור החרדי, הם הציבור הכי פחות מוגן".
היו"ר הגיב ואמר: "אבקש מהמשטרה והפרקליטות פילוח של הנתונים כי הדברים אמורים להטריד כל אחד ואחת מאיתנו ואם היו הרבה התקהלויות בעבירה והוגשו כתבי אישום רק נגד חרדים זה חמור מאוד"