פרופ' יובל אלבשן מתייחס בראיון לערוץ 7 לטור אותו פרסם ובו ביקש להרגיע את החשש מהמתרחש בבית הדין בהאג ולקרוא לציבור לשנות את השיח הפנימי בישראל.
"כשקוראים את התקשורת, גם הבינלאומית וגם הישראלית, התחושה היא שכאילו הפסדנו בהאג וכאילו בית המשפט נתן לנו צו שמורה לצה"ל לעצור ולסגת וקיבל את התביעה של דרום אפריקה. זה לא נכון. כשקוראים את פסק הדין, ולא צריך ידע משפטי לשם כך, רואים שמה שנעשה שם הוא הפוך. קיבלו את דעתנו ואמרו דבר שבלאו הכי עשינו", קובע פרופ' אלבשן ומסביר:
"הם אמרו שאין צו לצור לסגת או לשנות את הלחימה. יש רק תזכורת שחייבים לשמור בלחימה על התנאים שלא יתדרדרו לרצח עם. צה"ל ומדינת ישראל לא היו צריכים את התזכורת הזו של השופטים כי בלאו הכי היא נהגה כך, קלה כחמור. אם היינו צריכים לתת ציון בסופו של הליך, אז הציון ברור, ישראל יצאה מנצחת מההליך, למרות שמדובר בהליך שהוא לא מהלך משפטי אלא מארג של כוח ואינטרסים ופוליטיקה, ומדובר בדבר הכי רחוק מצדק ומשפט. וכל זה למרות הלחץ האדיר שהופעל על בית המשפט דרך דעת הקהל, ואהרון ברק מציין בחוות דעת המיעוט שלו שהוא היה מצפה מבית המשפט לעמוד מולו".
אלבשן מדגיש כי נכון היה לגלגל את התביעה מכל המדרגות, ו"עדיין התוצאה הסופית היא שבית המשפט אמר שהצו הוא לא כמו שדרום אפריקה ביקשה, אלא בצורה שמשאירה את הכול בעמימות ואמרת לישראל שאתם אלה שתדאגו שזה לא יתדרדר לרצח עם, מה שבלאו הכי קורה".
לטעמו של פרופ' אלבשן חלק משמעותי של הבעיה היא העובדה שרבים מהשרים שהגיבו ראו את הכותרת הלא מדוייקת והגיבו בחוסר אחריות "מה שמאפיין את השרים הללו כבר קופה ארוכה", ובחוסר תבונה ושכל, כלשונו, "ואפילו לא חשבו שכשרים או ח"כים הם צריכים קודם לקרוא את החומר ולהבין. זה היה מאוד קל לראות את הדברים ברגע ששוחררה ההחלטה".
"הדבר הכי מצחיק הוא שתקפו את אהרון ברק, כי פתאום יש עוד הזדמנות להשליך עליו רפש, כשבסוף הוא זה שכתב בפסק הדין שדרום אפריקה לא קיבלה את מה שהיא רצתה ושישראל יכולה להמשיך ולעשות את הכול. כשהוא נתן את הפרשנות בתוך פסק הדין זה מקבל משנה תוקף, אבל אנחנו בעולם שמי שמנהיג אותנו גם בפוליטיקה גם במשפט וגם בצבא הם אנשים שפועלים בצורה פחות ראויה בעיניי, ולצערי אנחנו תקועים איתם, אבל אין ספק שפסק הדין נתן לנו אישור להמשיך בדרכנו".
אלבשן מציין בדבריו כי שוחח על פסיקת בית הדין בהאג גם עם אל בייקר, מגדולי המשפטנים והמומחים למשפט הבינלאומי, וגם הוא ראה את הדברים באופן הזה, וכל תהייתו הייתה על כך שישראל לא ביקשה לפסול את השופט הלבנוני בשל התבטאויותיו מהעבר. "כל זה לא חשוב. מה שחשוב הוא שאנחנו לא צריכים לעצור ברפיח בגלל האג. אפשר לעצור מסיבות אחרות ומה שצריך לשים לב הוא שהתקשורת שלנו לא משדרת נרטיב עוין כאילו כל העולם נגדנו ושחייבים לעצור. אפשר לעצור, אבל לא האג הוא שפסק את זה".
על השיח התקשורתי בישראל אומר אלבשן כי מדובר בשיח מוטה פוזיציות כבר זמן רב, ואם מישהו רצה שהמלחמה תיעצר הוא ידע כבר להשתמש בכותרות הראשוניות שיצאו מבית הדין בהאג ומינף אותן לצרכיו ולתפיסתו. "בעיניי זה לא ראוי, כי הציבור צריך לקבל את המידע הנכון והניתוח הנכון ולא את מה שמשרת נרטיב שאולי הוא חכם ומוצדק אבל הוא לא האמת".
בהתייחס לאופן בו ניתן היה לנהוג אחרת, אומר אלבשן כי גם התעלמות מבית הדין בהאג הייתה אפשרות, כפי שעשתה זאת ישראל בעבר ובכך הקפידה שלא לתת לו לגיטימציה מתוך הבנה שמדובר במקום של אינטרסים בינלאומיים ופוליטיקה ולא מקום של משפט. "ישראל יכולה הייתה גם לא להתייצב ואני לא בטוח אם היה טוב שהתייצבנו או לא. ישראל גם יכולה הייתה במקרים האלה לנסות ולהראות את הפרשנות לטובתה. כאן התחושה של הייתה שהרבה אנשים שמחו לקבל פסק דין שמהווה עוד איזה עונש כלפינו".