כשני שלישים (68%) מהחרדים מתנגדים לעידוד גיוס חלק מהצעירים החרדים במסגרת המאמץ המלחמתי., כך עולה מסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה.
לעומת זאת, כמעט רבע (23%) סבורים כי יש לעודד את חלקם להתגייס. מעל מחצית מהחרדים המוגדרים 'מודרניים' (56%) סבורים שיש לעודד גיוס צעירים בעת מלחמה.
על פי הנתונים כמחצית מהחרדים (52%) סבורים שתפילות ולימוד תורה תורמים למאמץ המלחמתי יותר מגיוס; 41% נוספים סברו שתפילות ושירות צבאי נמצאים באותו מעמד.
75.5% מהמרואיינים החרדים אינם מסכימים עם הטענה כי אין זה מוסרי שהחרדים אינם משרתים בצבא ולכן יש ביניהם מעט פצועים וחללים במלחמות ישראל.
רוב קטן (54%) מהחרדים יתמכו בסביבתם הקרובה אם יתגייסו בעקבות המלחמה.
גם בהינתן שלילת תקציבים לישיבות לאחר המלחמה, 56% מהחרדים מתנגדים לכל שינוי בסוגיית השירות. כרבע (23%) מסכימים לגיוס חרדים שאינם לומדים.
במקביל, בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי, רוב גדול (67%) תומכים בגיוס חרדים. בהם, 32% מסתפקים במכסות גיוס עם סנקציות כלכליות ו-35% דורשים גיוס כולל למעט מספר מצומצם של מצטיינים.
עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת המרכז לחברה משותפת במכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר ערכה את הסקר מסבירה כי "התנגדות החרדים לגיוס לצבא גבוהה מאוד אף בשעת מלחמה. רוב החרדים מתנגדים נחרצות אף לשירות לאומי-אזרחי של קבוצה ניכרת".
"יתר על כן, מעל מחצית החרדים רואים בלימוד התורה ובתפילה סיוע משמעותי יותר למאמץ המלחמתי מאשר שירות צבאי וכמעט כל האחרים רואים בשתי הפעולות ערך שווה. כלומר, החרדים רואים עצמם כמי שנושאים על גבם את הנטל הביטחוני באופן השווה אם לא גובר על זה של עמיתיהם החיילים. זוהי תמונת ראי לעמדות החברה היהודית הלא-חרדית שבה הרוב רואים בגיוס החרדים פתרון לבעיית אי-השוויון בנשיאת הנטל הביטחוני. ההתנגדות לגיוס בקרב החרדים יורדת והיה ואי-התגייסות תהיה כרוכה בסנקציות כלכליות כגון שלילת תקציבים לישיבות", היא מוסיפה.
"נמצאו בקרב החרדים פערים עצומים בין הקבוצות השונות. כך, בקרב הקבוצה של חרדים מודרניים, מעל מחצית מוכנה לגיוס חלק מן הצעירים החרדים בשעת מלחמה, כשליש מצדיקים את הטענה שאין זה מוסרי שהחרדים אינם משרתים בצבא ולכן יש ביניהם מעט פצועים וחללים וקבוצה גדולה רואה במלחמה הנוכחית מלחמת מצווה, המחייבת גיוס מסיבות הלכתיות", מסכמת רביצקי טור-פז.