בברצלונה התקיים בימים האחרונים כינוס רבנים ושליחים של מכון 'שטראוס עמיאל' מבית אור תורה סטון הפועלים ברחבי אירופה. על האירוע שהתקיים זמן קצר לאחר ההכרזה הספרדית על הכרה חד צדדית במדינה פלשתינית שוחחנו עם ראש המכון, הרב אליהו בירנבוים.
"אני חוזר מכינוס מאוד עוצמתי לכמאה רבנים ורבניות, שליחים מקהילות שונות באירופה, גדולות וקטנות. קיימנו את הכנס בשיתוף פעולה עם ההסתדרות הציונית, הקק"ל, מרכז השליחות וארגון בתי הכנסת ויחד דנו בנושאים שעומדים על סדר יומן של הקהילות באירופה".
הרב בירנבוים מדגיש כי לא רק עם תופעות שליליות מתמודדות הקהילות. "בהחלט יש אנטישמיות ואלימות, אבל לא רק. הרבנים הצביעו על כך שבעקבות המלחמה נוצר מצב של חוסן פנימי בקהילות, אנשים שהיו רחוקים מתחילים להתעניין בזהות שלהם יותר מאשר אי פעם וכך גם יהודים שהגיעו מישראל ולא היו קשורים לקהילות יהודיות מתחילים לחזור לקהילה, לבתי הספר היהודים. זו תחושה מאוד משמעותית שליוותה את הכנס".
האם הדברים כרוכים זה בזה, והאנטישמיות היא זו שגורמת ליהודים לחפש את הדרך חזרה אל זהותם? "במצבי משבר אנשים שואלים למה זה אנוכי. יהודים שואלים למה להיות יהודי אחרי השבעה באוקטובר ולמה להיות יהודי באירופה. יהודי או ישראלי שראה בעצמו אזרח העולם הגלובלי, מגלה שהוא מנותק מהעולם החברתי האקדמי והמסחרי שהוא היה חי בתוכו, והוא מרגיש צורך לחזק את הקשר עם הבית, המשפחה הקהילה והזהות היהודית".
לשאלת ההבדלים בין קהילות גדולות וקטנות ואולי גם נידחות, משיב הרב בירנבוים ואומר כי הדברים תלויים יותר במדינות עצמן ולא בהכרח בגודלן של הקהילות. "יש מדינות שהנושא האנטישמי ברחוב ובמדיות החברתיות משמעותי מאוד וחזק, כמו בצרפת ובריטניה. יש מדינות שהמצב הוא מצב ביניים, כמו פולין וספרד, ויש קהילות שהנושא לא מורגש כמו פורטוגל והונגריה. זה מאוד תלוי במצב הפוליטי המקומי ובאוכלוסיה המקומית, אם יש מוסלמים, אם יש מפלגות ימין פרוגרסיביות. זה מאוד מגוון וקשה לתת כותרת אחת לכל מה שקורה באירופה".
על המסר שאיתו חזרו השליחים והרבנים לקהילותיהם, אומר הרב כי "מתוך מה שהיה בימי הכנס ומתוך תחושות השליחים, אנשים לא חזרו לקהילות כפי שבאו. הייתה אנרגיה, ועוצמת לימוד והסברה. אנשים הרגישו שהם מקבלים כוחות מכך שהם פוגשים רבנים מקהילות אחרות שמתמודדים עם נושאים דומים ושונים. בנוסף נתנו גם כלים להתמודד עם נושאים של זהות יהודית בשעת מלחמה וגם תשובות הלכתיות לשאלות שעולות בימים אלה. גם מבחינה רגשית וגם מבחינה לימודית הרבנים חזרו עם כלים חזקים יותר לקהילות".
"אני מודה שלמרות שאני עוסק בשליחות ורבנות בתפוצות שנים רבות, בכנס הזה הייתי נפעם לראות שליחים ורבנים צעירים יחסית הופכים למנהיגים גדולים. כל אחד חש את האחריות בקהילה שלט ואת הצורך לדאוג לעתידה של הקהילה שלו. מדהים לראות איך זוג ומשפחה יחד עם הקהילה יכול לעשות דברים מדהימים בקהילות".
על סוגיית העלייה אומר הרב בירנבוים כי מדובר בנושא ש"עומד לפתחן של הקהילות. יש נתונים ומחקרים על פתיחת תיקי עלייה בצרפת ובריטניה וקהילות נוספות. מאז תחילת המלחמה מספרי העלייה ירדו ממדינות אירופה. מעט מאוד אנשים הגיעו לעומת שנים קודמות, אבל מהצד השני פתיחת התיקים גדל במאות אחוזים. בצרפת גדל מספר פתיחת התיקים ב-500 אחוזים. זה לא אומר שכל מי שפתח תיק אכן יגיע לישראל, אבל זה מלמד על תהליך מסוים בקרב היהודים באירופה".
האם פתיחת התיק מהווה עבורם מעין פוליסת ביטוח, אופציה לעתיד? "אפשר לקרוא לזה פוליסת ביטוח ולחזור לסיסמת הציונות הישנה שמדינת ישראל היא מקלט לעם היהודי אבל לא רק. יהודים שפותחים תיקי עליה באירופה רואים בישראל מקום שמתחברים אליו ומרגישים שייכות כלפיו. אולי לא מדברים במונחים של ציונות קלאסית, אבל רואים בישראל את מדינתו של העם היהודי ולא מדינה באים אליה רק כדי להסתתר, אלא מתוך תחושה הרבה יותר עמוקה".
בהתייחס למקומו של הכנס, בברצלונה שבספרד, המדינה שהכריזה על הכרה במדינה פלשתינית, אומר הרב בירנבוים כי אכן "מספר ימים לפני שקיימנו את הכנס ממשלת ספרד הצהירה על הכרה במדינה פלשתינית באופן חד צדדי. קיימנו את הכנס בקהילה היהודית בברצלונה שהיא קהילה עם הרבה היסטוריה. בית הכנסת שם הוקם רק בשנת 1956 וזו הפעם הראשונה שיהודים חזרו לספרד אחרי גירוש ספרד ויש לכך משמעות. אנחנו נמצאים בברצלונה, בקטלוניה שהיא מדינה שהיו בה גדולי ישראל, אבל היהודים שנמצאים שם היום הם לא המשך של אותה היסטוריה. היה עבורנו משמעות בהגעה לשם דווקא אחרי ההכרזה של ממשלת ספרד, כי כך בכוונה ובלי כוונה אמרנו שאנחנו כאן ועם ישראל נמצא כאן. צעדנו ברובע הגותי של ברצלונה ושרנו עם ישראל חי, הייתה תהלוכה של שמונים רבנים וזה היה מאוד משמעותי גם לנו וגם לתקשורת בספרד".
הרב בירנבוים מציין כי משתתפי הכנס לא חשו לכל אורכו כל התנכלות מצד תושבי המקום. "אמנם הייתה לנו כמובן אבטחה מהקהילה והמשטרה המקומית, אבל הכול היה באופן מכובד ומכבד".