דודו סעדה מארח את יעקב ניצן, אביו של סמ"ר גלעד נחמיה הי"ד לוחם בסיירת גבעתי שנהרג בקרב גבורה בעזה. בן 21 בנופלו.
גלעד נחמיה הי"ד, בנם הרביעי מתוך שבעה של יעקב ויהודית לבית מרצבך, תושבי שילה בבנימין. נולד בב' באב בשנה שהייתה מלאת פיגועים. הברית שלו היתה בתשעה באב, לכן קראו לו גלעד - שמחה תמידית, ונחמיה - שיבוא וינחם את הכאב. והוא אכן היה הכי שמח והכי מאושר בכל מקום שהיה. שמחת החיים שלו עוטפת את כל מי שמסביבו.
גלעד למד בישיבה התיכונית בדימונה, באביתר ובתפוח. בחור שמח משפחתי מלא אנרגיות, מדריך נערץ ביישוב: "גלעד גדל בבית פשוט עם אהבת אדם, בלי שיפוטיות, גדל במקום עם חיבור ואהבה לאדם ולאדמה. תמיד היה עושה את הדברים עד הסוף, ולכן גם בחר להתגייס לשרות צבאי מלא. היה מדהים לשמוע את שאגות השמחה שלו כשהתקבל לגדס"ר".
יעקב מספר על הקרב בו נפל בנו: "הלחימה היתה קשה מאוד ומלאת היתקלויות. נכנסו לכיוון שיפא שם סברו שנמצאת הנהגת החמאס. יום לפני היה אירוע לא קל של ירי דו"צ עם שני הרוגים בסמוך אליהם. באותו יום שישי בבוקר הם התקדמו על קו החוף בתוך הרצועה, והחליטו שהם רוצים טיפה לסגת כדי לרענן כוחות. ראו דמויות סמוך למבנה שלא נהרס עד היסוד, והניחו שאלו חיילים מכוחותינו, וכדי לוודא יצאו שלושה חיילים באיגוף סביב הבית לזהות את הדמויות. לפתע כ-14 מחבלים יצאו ממנהרה. יהודה כהן, גלעד ויונדב הסתערו ונהרגו. את גלעד מצאו מסוכך בגופו על יונדב וחוסם העורקים שלו היה מלופף סביבו. גלעד ניסה להציל את חייו של יונדב וחטף כדור אחד שנכנס במותן ויצא בלב. זהו גלעד, ילד של לב.
המפקדים סיפרו לנו עליו, אמרו שאי אפשר היה לבקש להיות חייל יותר מרמת החיילות שהייתה לו. ההסתערות, הנחרצות, הניסיון להציל את חברו הובילו לכך שהוא מועמד לצל"ש. החלק החשוב והמיוחד זה שבעצם בפועל הוא הציל את כל שאר הפלוגה שנחו והורידו כוננות. אין ספק שהיה יכול שום טבח גדול הרבה יותר".
"גלעד היה איש של אדמה, והאדמה בה נולד גדל ואהב זה שילה ולכן בחרנו לקבור אותו שם. קיבלנו חיזוק לכך כשהגיעו חפציו וביניהם הפלאפון שלו שם היתה הקלטה של צוואה - 'אני רוצה לבקש סליחה אם ציערתי אתכם, אני מוחל למי שחושב שפגע בי, אני מבקש שתתרמו את כספי ליישוב ארץ ישראל וללימוד התורה, ו- אני מבקש להיקבר בשילה, זה המקום שאני אוהב'. כך שמבלי לדעת כיוונו לדעתו".
"בשבעה הגיעו קרוב ל - 5,000 איש. לאורך ימי השבעה אחד הדברים המפתיעים היו שכמעט כל אדם שהגיע אמר - אני רואה שמגיעים הרבה חברים, אבל תדע שהוא היה החבר הכי טוב שלי'. אתה רואה את כמות 'החברים הכי טובים' שיש לו ואתה מבין שהייתה לו יכולת חברתית ויצירת קשר מיוחד עם כל מי שסובב אותו.
הגיע בחור שהיה עם גלעד בצוות וסיפר: "גלעד היה החונך שלי בתהליך הגיור שעברתי בצבא וליווה אותי, בזכותו אני מי שאני. גלעד אמר לי שאם אני רוצה פעם אחת לחוות ליל הסדר כמו שצריך - כדאי שאעשה את זה אצל ההורים שלו. עכשיו גלעד איננו, ורציתי לשאול אם אני יכול לבוא אליכם לליל הסדר". והוא הגיע יחד עם ארוסתו שמסתבר שגלעד ליווה גם אותה בתהליך הגיור. זה היה אירוע מכונן מבחינתנו, להכיר עוד צד בדמות של גלעד שלא הכרנו"
יעקב מייסד וחבר בפורום הגבורה שמאגד משפחות של נופלים מהמלחמה בקריאה - עד הניצחון: "פורום הגבורה הוקם למעשה בשלוש מטרות. מטרה אחת היא להמשיך את מה שהילדים התחילו - ללכת עד הסוף, להשלים את הניצחון מתוך הבנה שזה אמור להשפיע עלינו ועל עתידנו. החלק השני הוא בפועל יוצר אחדות בעם: בתוך הפורום יש עשרות משפחות משמאל ומימין, חילוניים ודתיים, וגם דרוזים, אנחנו למעשה פורום מאוד רבגוני. חלק שלישי הוא בעצם להנחיל את הערכים של הילדים הגיבורים שלנו קדימה.
השכול הישראלי הוא סוג של פרה קדושה שעוד לא נשחטה. הוא פותח דלתות, הוא בא לייצר שיח. כשאנחנו מדברים בפגישות אצל ביבי, גלנט או מקבלי החלטות הקבינט - אנחנו מגיעים ממקום שהאמירה פה מאוד ברורה. אנחנו נתנו את היקר לנו מכל כדי שהמלחמה הזאת שהיא משפיעה בהרבה מקומות וגם משפיע על הנראות שלנו, על ההרתעה בצפון, מול איראן, על מה שקורה בתוך יו"ש. אם אנחנו מפנימים את זה - אנחנו נייצר את סבב ההחלטות בצורה כזו שתשפיע, וכשאתה שומע עסקת ביידן עסקת נתניהו ועל המשמעות של לשחרר מאות מחבלים, אם אתה מבין מה המשמעות לתת לעזתים לחזור לצפון הרצועה - כל דבר כזה משפיע מאוד ויוצר לנו נזקים בעתיד הקרוב וגם הרחוק, ומתוך הדבר הזה הבנו שיש לנו פה קול נקי שבא להמשיך כאב - אבל גם גבורה ועוצמה. אנחנו מרגישים שיש שיח שאכן משפיע. עד הניצחון.
הניצחון מבחינתנו בא בכמה חלקים. כמובן שהחזרת החטופים, אבל מעל הכל זה למעשה לקחת את רצועת עזה שמאיים על מדינת ישראל לנקות אותו שיהיה תחת שליטה ביטחונית ישראלית מסודרת או מנהל אזרחי בעזה. האמירה שלנו היא או שליטה אזרחית צבאית, ביטחונית בעזה או בגוף שהוא לא חמאס. כוח שרמת השליטה והבקרה תהיה ברורה, שלא תאפשר לחמאס לבוא, לשלוט ולחפור עוד מנהרות".
יעקב מסיים: "אנחנו משתדלים מאוד להתעצם ולהבין שגלעד הוא לא רק גוף, הוא אור, הוא מסר, הוא הנהגות, הוא ערכים. אנחנו משתדלים לשוחח הרבה עם משפחות שכולות ולהעביר שיחות על דמותו של גלעד. אנחנו מרגישים מוקפים ומעבירים את זה הלאה וגם מנציחים את גלעד במבנה נוער מרכזי בשילה שייקרא בשמו, מצפה בקידה, חדר לימוד בישיבת אביתר וכתיבת ספר תורה".
יהי זכרו ברוך.