חג השבועות חג מתן תורתנו משחזר עבורנו את אותו מעמד נשגב שבמהלכו קבלנו את התורה לאחר יציאת מצרים.
אז, היינו עם של עבדים יצאנו לחירות בחיפזון , עברנו תהליך של גיור כדי לקבל את התורה. זמן קצר חלף מאותו מעמד נשגב, וכלה זינתה בשעת החופה בחטא העגל וכך התקווה הגדולה התמוססה כלא הייתה.
לאחר מכן היו רגעים נפלאים בחיי האומה, רוח התנדבות פיעמה בלב העם, וזכינו לבנות משכן. כולם תרמו מגופם וממונם והמשכן נבנה בשותפות מלאה. לא עבר זמן רב ושוב נפילה קשה רגע אחד לפי הגיענו לארץ ישראל התרחש חטא המרגלים, היינו במרחק של כמה ימים לפני הכניסה לארץ, והתעכבנו במדבר הלוהט והחם ארבעים שנה.
ניסיון גדול של עם שחיפש בית ורצה להגיע לנחלת השם כאשר במהלך תקופה ארוכה חווה משברים . אולם המשברים הללו בנו את האומה לקראת כניסתה לארץ. דור הבנים נכנס לארץ.
כעבור שנים רבות בתקופת השופטים יורדת משפחה חשובה בשעת הרעב מארץ ישראל למואב. מתרחשת שם טרגדיה נוראית עד אשר שתי נשים נעמי ורות וערפה נותרו בדד. רות המואביה ונעמי כורתות ברית בניהן "עמך עמי" והולכות יחדיו במדבר כדי להגיע לארץ ישראל . שוב רגע של שפל אבל תקווה גדולה שהביאה לתקומת מלכות ישראל – בית דוד.
מכנה משותף בין אומה שחשה ייאוש לפני הכניסה לארץ ורות ונעמי שחשות השפלה וייאוש לפני כניסתן לארץ . והנה השנה היא שנה של כאב וסבל וחשים אנו תחושות של תסכול וחוסר אונים אולם לקראת החג הקרב ובא, כולנו כמהים לחידוש הברית לשפע האלוקי שיירד עלינו.
אלו רגעים שצריך להיזכר במעמד הברית של עם ישראל שחווה לאחריו קשיים גדולים, ומעמד הברית שבין רות לנעמי שהיה מורכב וקשה. במעמד הר סיני עמדנו מול ערפל קולות וברקים להגיד נעשה ונשמע. רות נמצאת במדבר ומבקשת לכרות ברית דווקא ברגע הקשה בחייה "עמך עמי" אולם לאחר השבר הגיע התיקון.
ישראל נכנסו לארץ ורות ובועז הקימו את שם המת. נוכל לשאוב תקווה מאותם הימים ובעיצומה של שנה קשה, שיש בה רגעי אור אבל גם הרבה רגעי כאב נכרות את הברית עם הקב"ה.
אמנם לרגלי הר סיני נאמר: "ויחן שם ישראל כנגד ההר" ודרשו חז"ל "כאיש אחד בלב אחד" נשתדל גם אנו כיום במעמד הברית לאחד את השורות ולהיות כאיש אחד בעיצומה של מלחמת קיום של האומה.
יש וורט יפה על המילה שפותחת ועל המילה שמסיימת את עשרת הדברות. המילה הראשונה היא: "אנוכי" והאחרונה היא "לרעך". מאנוכיות לנתינה לזולת.
השנה אני חש את מגילת רות כל כך חזק דווקא בשל החסד הגדול שיש בתקופת הכאב הנוכחית. ויותר מכך , דרך ברית הגורל: "עמך עמי" להיות חלק מהעם.
במעמד הברית נודה לכוחות הביטחון וההצלה והרפואה לוחמי האש, ולכל אלו שמוסרים את נפשם לעם ישראל ולקהילה.
שנזכה לזכות בישועת השם.