בראיון לערוץ 7 מספר חבר הכנסת משה סעדה על חוק השוויון בגיוס שאותו הגיש וכבר בפתח הדברים הוא מדגיש כי הגדרת החוק כחוק גיוס חרדים היא הגדרה מוטעית מיסודה שכן היקף הבלתי מתגייסים גדול לאין ערוך ממספרם של צעירי המגזר החרדי.
לדבריו בכל מחזור גיוס יש בפוטנציאל המתגייסים 150 אלף צעירים אך בפועל מתגייסים פחות מ-75 אלף, כלומר, הרוב אינו מתגייס והרוב הזה מגיע מכלל המגזרים. מנגד כולם מקבלים את אותן הטבות, בהן גם סיבסוד ללימודים. "בחור ישיבה יקבל סיבסוד אישי של 12,000 שקלים עבור לימוד תורה וסטודנט ערבי יקבל סיבסוד בגובה של 53,000 שקלים לשנה, תכפיל את זה ב-7. אם הוא ילמד בחו"ל או במכללה פרטית הוא ישלם את כל הסכום, אבל כאן המדינה מסבסדת אותו. סטודנט בבצלאל יקבל סיבסוד אישי של 35 אלף שקלים. למה שמדינת ישראל תסבסד אנשים שלא תרמו אפילו יום אחד?".
לטעמו של סעדה התפיסה צריכה להיות הפוכה מהקיים כיום, מי ששירת יקבל ומי שלא שירת לא יקבל והדברים נכונים גם ל'מחיר למשתכן'. "אדם ששירת ועושה מילואים וחירף את נפשו עומד בתור למחיר למשתכן יחד עם מי שלא שירת יום אחד. למה? למה מי שלא שירת יום אחד למען מדינת ישראל יכול בכלל לקחת חלק במחיר למשתכן?".
דוגמא נוספת מוצא סעדה גם בשירות המדינה, שם, הוא מזכיר, ההיגיון הפוך, שכן החובה היא לתעדף דווקא את המגזרים שאינם משרתים, כלומר ערבים וחרדים. "למה? למה מי שעשה שלוש שנים צבא ואחר כך מילואים יתועדף אחרי מי שלא שירת גם יום אחד. אם רוצים לתעדף חרדי, שיתגייס לצבא. תתמרץ את מי שעשה צבא או שירות אזרחי, ויש כאלה. צריך לשנות את התפיסה. אל תדברו על חוק שירות לחרדים אלא על חוק מעמד המשרת ביחס לכולם, שיהיה גם תמרוץ חיובי כמו נקודת זכות במס כמו של תושב קו עימות כי הוא מסתכן, למה חייל מילואים לא יקבל נקודת מס למרות שבכל שנה הוא מסתכן בשירות המילואים שלו? לא מגיעות לו הטבות במס?".
"עד היום הליכוד שמר על החרדים והשמאל על הערבים וכך זה היה נוחל לכולם, כשמי ששילם את המחיר הוא מי שמשרת", אומר סעדה שאינו מבין את ההיגיון שמעניק את אותן הטבות, ואף תימרוצים כאלה ואחרים, דווקא למי שלא משרת. "לא משנה מי אתה, חרדי, ערבי או חילוני שלא בא לו", הוא מדגיש, "אין סיבה שאתן הטבות לאותם 75 אלף שלא משרתים גם יום אחד את המדינה".
שאלנו את סעדה מה תהיה תשובתו למגזר החרדי שיטען שתרומתו למדינה היא בלימוד התורה המשמר את זהותה היהודית של מדינת ישראל. "אני מסכים שבלעדי התורה ולימודה לא היינו כאן, ולכן אני מאפשר למי שרוצה ללמוד תורה לעשות זאת, אבל זה לא מעניק לו ההטבה כמו למי ששירת שלוש שנים. בנוסף, אין לי בעיה שיהיו מי שלא יעשו צבא ויקבלו את ההטבות כי אני רואה ערך בלימוד תורה, כמו שהציבור הכללי רואה ערך בספורטאי מצטיין, בלי שאני משווה בין השניים. אין לי בעיה שבמקום להגדיר מכסות של כמה חרדים אני מגייס, אגדיר מכסות של מספר לומדי התורה שיקבלו זכויות כאילו הם שירתו".
משמעות הדברים היא שתהיה מכסה של לומדי תורה שיזכו להטבות על שירותם כלומדי תורה, ואילו שאר בני הציבור החרדי יוכלו להימנע משירות, אך לא יקבלו זכויות. לשאלת מספרם של אותם לומדי תורה שיקבלו את הזכויות המדוברות, אומר סעדה כי על כך תצטרך הועדה לשבת ולהכריע, ולהערכתו מדובר בכעשרה אחוזים מכלל מועמדי המגזר החרדי בכל מחזור הגיוס. כל השאר יחויבו במסלול צבאי או אזרחי על מנת לקבל זכויות, "אבל אני לא כופה", הוא מדגיש.
סעדה מעיר כי כיום המדינה מתחזקת נוער נושר מהישיבות במקום לגייס אותו, ובכך למעשה מייצרת תמריץ שלילי נגד גיוס.
אנחנו שואלים את סעדה כיצד מגיבים לתכניתו חברי הכנסת החרדים והוא מציין כי הוא עצמו מגיע מהמגזר החרדי, אביו ז"ל היה רב בישיבת פורת יוסף, הוא עצמו היה חובש כיפה שחורה עד נעוריו וגם כיום הוא קשור ואוהב את הציבור החרדי, ולהתרשמותו ברחוב החרדי קיימת הבנה שאין מנוס למצעד שכזה, אם כי המנהיגות עדיין לא שם. "יש כאן ויכוח פנימי בתוך החברה החרדית בין הציבור להנהגה ולעסקנים. הציבור מבין שנפל דבר והאלונקה כבדה מנשוא, אבל רוצים שההנהגה תאפשר, אבל ההנהגה נשארת בתפיסות הישנות שלה ולא רוצה לצאת מהמקום הנוח שלה". לזאת הוא מוסיף ואומר כי בשיחות "אחד על אחד הם אומרים שמי שלא לומד יתגייס".
הוא עצמו אינו מצפה שהעסקנים וחברי הכנסת יצביעו בעד הצעת החוק שלו, אך להבנתו ולהערכתו אין מנוס. ישראל נמצאת ברגע האמת ועליה להכריע על מנת להתקיים. בדבריו שב חבר הכנסת סעדה ומדגיש כי החוק אותו הוא מקדם אינו נוגע רק לציבור החרדי אלא לכלל המגזרים שעל מנת לקבל זכויות מסוימות יצטרכו להשתלב בשירות צבאי או אזרחי.
האם סירובם של חברי הכנסת החרדים לתמוך יכול להוביל גם לפרישה מהקואליציה? "אני לא חושב שהם יפרשו מהקואליציה כי הם יודעים שאין להם אלטרנטיבה אחרת. גם הם מבנים שזה בעייתי ולא יכול להיות. הם שואלים אותי איך יתכן שאף אחד לא דיבר על זה עד כה, איך זה שאף אחד לא שאל עד היום מה עם 55 אלף הנוספים מעבר לחרדים? כי כל אחד דאג למחנה שלו".
להערכתו ולתקוותו של סעדה החוק החדש ישלב את הציבור החרדי גם בכלכלה ובהצלחה הישראלית ובתוך דור נראה גם קצינים בכירים מתוך המגזר החרדי. המגזר החרדי יוכל להשתלב במגוון אפיקי שירות אזרחי בהם כיבוי אש, חינוך, משטרה, מאבק בפשיעה ועוד.
בסיום הדברים שאלנו אם אין חשש שדווקא הצעת החוק שלו תעודד השתמטות של מי שכיום מתגייס ויוכל לומר שיש לו מקורות כלכליים שיכסו על אותן נקודות זכות ותיעדופים כלכליים, ולכן הוא מעדיף שלא להתגייס. סעדה משוכנע שהדבר לא יקרה משום שצעירים כאלה לא צריכים להמתין עד לחוק שלו כדי שלא להתגייס. "היום קל להיות בין אלה שלא מתגייסים. מי שנמצאים בפנים רוצים ומבינים את גודל השעה וגודל הזכות שבשירות".