חברת הכנסת מיכל וולדיגר מתייחסת בראיון לערוץ 7 ללחצים המופעלים על מפלגתה בסוגיית החקיקה לגיוס צעירי הציבור החרדי.
"אנחנו מראשי המובילים לצבא גדול וחזק. אמרנו את זה תמיד ובוודאי אנחנו אומרים את זה כעת. צריך לגייס וכמה שיותר אנשים יהיו מתחת האלונקה שנקראת צבא ההגנה לישראל", היא אומרת ומציית גם את השירות הלאומי כחלק מהתרומה הנדרשת לטובת העם, ומדגישה כי הדברים נאמרים לא כדי לתקוע אצבע בעין לאוכלוסייה כזו או אחרת, אלא כי מדובר בצו השעה של מדינה הנמצאת במלחמת קיום.
וולדיגר שבה לסוגיית חקיקת גיוס החרדים ואומרת כי על החקיקה ניתן עוד להתווכח ובעיניה יש להוסיף חקיקה נלווית שידרבנו גיוס ויעניקו מעמד משופר למשרת. "אני בהחלט עם אלה שקוראים לכולם להתגייס, כולל לחרדים".
לטוענים שאין מקום עוד לניסיונות הידברות והגיעה העת לכפייה מול הציבור החרדי, אומרת וולדיגר כי הדברים צריכים להיות משולבים זה בזה. "צריך את כל הדברים יחד. אם נעשה רק חקיקה, אם ניקח את כל הכסף, הם לא יביאו תרומות מחו"ל? עולם התורה יימשך ואני שמחה על כך, אבל הדברים אינם סותרים. אנחנו משלבים את הצבא ואת התורה כאידיאל. הצבא נובע מהתורה והדברים אינם סותרים, אבל נדרשים תהליכים כדי שזה יקרה".
לטעמה גם אם יהיה חוק שיחייב גיוס הדבר לא יוביל לגיוס באופן מעשי אלא למילוי בתי הסוהר בצעירים חרדים ואיש לא ירוויח מכך דבר, בעיקר לא כאשר המגמה היא יצירת צבא גדול וחזק. משום כך יש לשלב את החקיקה בשכנוע ושיח.
עוד נשאלה חברת הכנסת וולדיגר על נטישת גנץ ואיזנקוט את הממשלה, והיא אומרת בפנייה אל השניים 'איך העזתם?'. "זה לא משהו פטריוטי אלא בדיוק להיפך. נכון, לא הכול כמו שאתם רוצים וגם אני לא כל מה שאני רוצה קורה, אבל יש כאן צו השעה, אנחנו מדינה במלחמה, כעת אנחנו בחזית אחת ומן הסתם עוד רגע נהיה בחזית שניה ולא ידוע מה יהיה עם איראן. זה לא הזמן לפרוש, במיוחד כאשר קיבלתם את כל מה שרציתם", היא מוסיפה ומזכירה כי לא יו"ר מפלגתה ולא בן גביר השתלבו בקבינט המלחמה על אף שרצו להיות בו, וזאת בשל דרישתם של גנץ ואייזנקוט.
"אני מתביישת במעשה שלהם. הם לא היו צריכים לעזוב ואני קוראת להם גם עכשיו לחזור, ולא רק להם אלא גם לליברמן, לסער, באו יחד. אנחנו במלחמת קיום ומולה צריך להיות יחד בממשלה רחבה".
וולדיגר מספרת על פעילותה למען הפרדה מגדרית במוסדות לבריאות הנפש, ובהקשר זה היא מודה לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה, יו"ר הועדה למעמד האישה, שביקשה עבודת מחקר בתחום זה, "וגילינו שהמצב לא טוב. שלוש ועדות המליצו על מחלקות נפרדות בבתי החולים, וזה לא קרה. קיבלנו 900 תלונות מ-2020 ועד 2022 על פגיעות מיניות בתוך המחלקות. זה נורא ואיום וחלק מהפתרון הוא יצירת מחלקות מגדריות של גברים ונשים, ילדים ונוער, לכתוב פרוטוקול לטיפול בתלונות האלה. זה דבר שחייבים לטפל בו בעיקר עכשיו לנוכח ריבוי הטראומות ופוסט טראומות שיש היום".