ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) וח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) השיקו היום (שלישי) בכנסת את "השדולה לחזרה להתיישבות בחבל עזה".
"השדולה שמה לה למטרה לקדם את חזון ההתיישבות היהודית המחודשת בחבל עזה. לאחר הנסיגה מעזה לפני 19 שנה והטרור שבא בעקבותיה, השדולה רואה בהתיישבות יהודית בחבל עזה צעד הכרחי להגנה על ביטחון ישראל ולהבטחת עתידה. רק על ידי נוכחות צפופה של יישובים יהודיים ברחבי עזה ניתן יהיה למנוע את המשך איומי הטרור ולהרתיע את האויב. השדולה תפעל להעלאת המודעות לנושא ולגיוס תמיכה למהלך חשוב זה", אמרו מקימיה.
הם ציינו כי "חברי השדולה רואים בהקמתה עוד צעד הכרחי ללחץ על חמאס לשחרור החטופים, מתוך הבנה שאם חמאס יפנים שמלבד השלטון בעזה הוא גם בדרכו לאבד אדמות בעזה, הוא ידחק לפינה ויסכים לשחרור החטופים".
ח"כ צבי סוכות אמר במהלך הדיון: "יש לי קרובת משפחה שלא הרגישה טוב לפני כמה שנים, ואז הרופא הביא לה כדור לטפל בזה ואז עוד כדור כדי לטפל בתופעות לוואי של הכדור ועוד כדור ויוצא שעם השנים היא לוקחת סט של להערכתי איזה 50 כדורים שמטפלים אחד בשני. אני חושב שמה שקרה למדינת ישראל בעשורים האחרונים זו איזו התנוונות הולכת ונבנית שמערכת הביטחון שלנו נבנתה בצורה כזו של כדור שיטפל בכדור שיטפל בכדור. מערכת חיסונית שנפגעת. שלא מסוגלת בכלל לחשוב על מודלים של ניצחון לא מסוגלת להבין את האויב".
הם מצוינים בטקטיקה, בשדה הקרב, אבל בהבנה ארוכת הטווח של האויב לצערי אני מרגיש שמערכת הביטחון שלנו לא יודעת לחשוב אפילו בכיוון של ניצחון ושל הכרעה, בכיוון של העברת מסר חד משמעי לאויב. זה לא היה ככה תמיד. כשהאבות שלנו והסבים שלנו הקימו את המדינה הזאת זה מה שהם עשו, הייתה התיישבות. זאת הייתה ציונות. היום התיישבות הפכה לאיזו מילה גסה. היום מי שמדבר על התיישבות קוראים לו משיחי קיצוני והזוי כמו שקראו לכל מי שבעשורים האחרונים דיבר אחרת ממערכת הביטחון", טען סוכות.
הוא ציין כי "התיישבות היא לא פרויקט שלנו, לא של חובשי הכיפות ולא של חובשות המטפחות. התיישבות היא פרויקט ציוני שעל בסיסו קמה מדינת ישראל ואם אותם אנשים שהקימו את מדינת ישראל היו מתרגשיפ מאלה שקראו להם משיחיים והזויים וקיצוניים ולמה עכשיו ומה פתאום לא היה לנו פה כלום. היינו צריכים להקים את השדולה הזאת גם לפני ה-7.10. זו האמת. את הפשע של גירוש יהודים מגוש קטיף היה צריך לתקן גם בלי קשר לטבח הנורא שעברנו. היה צריך לתקן את זה מפני שמדובר בפשע ובפרס לאויב ומתנה למרצחי החמאס".
ח"כ לימור סון הר מלך אמרה באירוע: "נמצאים כאן היום שרים חכי"ם אנשי ביטחון, ואנשי התיישבות, משפטנים ואנשי גרעינים, ארגוני התיישבות ואנשי תקשורת, מייסדים, חלוצים ותושבים לשעבר ולשעתיד, כולם-כולם מאוחדים בתפיסה שהתיישבות יהודית היא שתתקן את העוול ההיסטורי שגרם הגירוש, ושהיא הדרך היחידה להביא ביטחון לתושבי ישראל וממילא היא הדרך לניצחון".
לדבריה, "לצד התרגשות גדולה אני חשה בעצב עמוק, מכיוון שהשדולה הזו אינה עוסקת בטיבו של 'היום שאחרי', אלא בימים שלפני. הימים, התפיסות והמעשים שהובילו אותנו למצב הכאוב והמייסר בו אנחנו נתונים".
היא ביקשה לשתף בחווית הגירוש האישית שלה מחומש. "היינו הבית האחרון בחומש שבצפון השומרון. הבית האחרון שנעקר בתוכנית "ההתנתקות" האיומה. שולי ואני עלינו לחומש כמשפחה צעירה אחרי שהיישוב ספג מכת אובדן קשה: שלושה מתושביו נרצחו בזה אחר זה בזמן קצר. מכת האובדן שחווה הישוב הקטן והמשפחתי הקשתה מאד על תושביו. שולי אמר שחובה עלינו להתגייס לשמור על חבל הארץ החשוב הזה. הוא האמין שפינוי של ישוב יהודי מרצון, זה דבר שאי אפשר לשאת. דבר שלא ייתכן שנעמוד מן הצד ונאפשר לו להתרחש. אנשים פשוט יקומו וילכו? ישאירו את אדמתם האהובה והמובטחת שוממה לזרים ולחומסים? בר"ח אלול תשס"א, עזבנו את הבית המתוק והיפה שלנו ועלינו לחומש. שנתיים בדיוק לאחר מכן, בראש חודש אלול תשס”ג, בדרכנו הבייתה איבדתי את שולי אישי האהוב בפיגוע ירי".
"שולי נהרג במקום ואני כאובה, פצועה ובהריון הובלתי לביה"ח שם הסתבר שבמהלך התהפכות הרכב התנתקה השליה. מיד הוכנסתי לניתוח חירום במהלכו ילדתי את ביתי שרה, שנולדה בדיוק שלוש שעות לאחר שאביה נרצח. במוצ"ש בלוויה מתוך האמבולנס הבטחתי לשולי ולעם ישראל שנחזור לחומש. שאלו שביקשו לזרוע פחד וטרור ולנשל אותנו מעל אדמתנו לא ישיגו את מטרתם. הבטחתי וממשתי. חזרתי לחומש עם שני תינוקות קטנים, והמשכתי לשמור ולקיים את ההבטחה", הוסיפה.
היא הדגישה כי "בימים חשוכים אלו ניתכה גזירת הגירוש על ישובי גוש קטיף וצפון השומרון ומה שלא הצליחו המחבלים הנאצים לעשות במשך שנים של טרור רצחני, עשתה לצער כולנו ההנהגה היהודית. הגירוש לווה בתחושת כאב נורא לנוכח הביזיון, לנוכח תחושת הבגידה הקשה, לנוכח התחושה שהמנהיגות שלנו איבדה את הדרך ואיתה - את הביטחון. אך יותר מכל, אני זוכרת את התחושה הברורה כ"כ שיום אחד זה יתפוצץ לכולנו בפרצוף, ואת חוסר האונים - שאין לאל ידינו להושיע. וזה לא שלא ניסינו: מה לא עשינו? יצאנו להסברה בעם. הפגנו, זעקנו תקופה ארוכה שהגירוש יפנה מקום לבניית מדינת טרור שבטחון ישראל יפגע באופן קשה. התרענו שכל מקום שניסוג ממנו, יתמלא באדמה ספוגת-דם ורוע ויוצף בקיני טרור שיסכנו את כל מדינת ישראל אין בעולם הזה ואקום. אם אנחנו לא שם - הטרור והמרצחים שם".
"זעקת האמת הזו נפלה על אוזניים ערלות. העדיפו להקשיב למומחים בעיני עצמם, שישבו באולפנים והבטיחו ביהירות ש'אם רק תהיה רקטה אחת - ניכנס בהם". שההתנתקות תביא בטחון', הם הבטיחו. מילים לא עולות כסף, ואינספור הבטחות ריקות מתוכן אודות "גמישות מדינית" ו"הגברת ביטחון לאומי" פוזרו בימים ההם. דרך אגב, אותם מומחים יהירים משננים גם כעת לציבור כי אסור שנשוב לחבל עזה - שאם כך יקרה ביטחון ישראל בוודאי יפגע", שיחזרה סון הר מלך.
היא אמרה כי "זהו עיוורון מוחלט וכואב, במיוחד לנוכח העובדה שלמרבה הצער, אירועי ההיסטוריה מוכיחים פעם אחר פעם עד כמה צדקנו. ועד כמה טעה כל מי שזלזל, הקטין ותייג אותנו כהזויים ומשיחיים. כשהגיעו כוחות הגירוש לביתנו, לפני תשע-עשרה שנים, ביקשתי שיביטו אל הכפר בורקא הנשקף מבעד לחלון. על גגות הבתים עמדו ערבים - מחבלים אלו שספגנו מהם אבנים, מטעני צד ויריות ומה לא על בסיס יומי. ביום הגירוש הם צהלו, וצעקו במקהלה בעברית: 'כל הכבוד לצה"ל'. כך נראה ביזיון לאומי בהתגלמותו. אבא של שולי, משה, שנכח בביתנו מחה את הדמעות, הביט בעיניים של המגרשים ואמר להם: 'אתם רואים אותנו מצטערים בצער שלא תדעו, כואבים בכאב שלעולם לא תבינו. אבל מכאן אנחנו לא נצא בצער, מכאן נצא בידיעה שנחזור. אנחנו הבית האחרון, ומפה תצא הבשורה. אנחנו נחזור'".
"התבוננתי בו: כרבי עקיבא בשעתו, עומד על חורבות הישוב, צופה אל האוטובוסים המלאים בחברי חומש המגורשים ומצהיר באמונה שלמה שנחזור. זה הרגע שהבנתי כי דווקא מתוך ריקבון הגלות, מתחילה גאולה. מתוך המשבר - נובט המבשר. ורק האותיות מתחלפות. עכשיו - בזמן שחיילינו הגיבורים נלחמים בחירוף נפש לשם הבסת האויב החמאסי הנאצי והשבת השבויים הביתה. הגיע הזמן לקיים את ההבטחה ולחזור. אם לא נדבר כעת על 'היום שאחרי', הקונספציה הכושלת תְּחַיֶּה את עצמה, ותחזיר את העם היהודי חס וחלילה לאותו מעגל סבל. ומחובתנו למנוע זאת", קראה חברת הכנסת.
"המטרה שלנו היא להחזיר את מפעל ההתיישבות היהודית לחבל עזה, תוך תיקון העוול ההיסטורי והביטחוני שנגרם לעם שלנו לפני תשע-עשרה שנים. אחרת נאבד גם את הדרום וגם את הצפון: תושבי היישובים סמוכי הגדר לא ירגישו בטוחים לשוב לבתיהם, האויב יעמיק את טווח איומיו וימשיך לגבות מחיר דמים כואב. לא נסכים לכך. אין מדובר בגזירת גורל. זה גזר דין אכזרי מידי שאסור לנו להשאיר לדורות הבאים ובידנו הדבר", הדגישה.
סון הר מלך אמרה עוד כי "דווקא בימים הקשים הללו, עם ישראל זקוק לאופק חדש לחזון אופטימי. אין טעם בחידוש מדיניות של שימור המצב והרתעה זמנית, הגיע הזמן לניצחון של אמת. וניצחון כזה אפשר להשיג רק באמצעות התיישבות יהודית משגשגת בארץ ישראל כולה - כולל חבל עזה. אני מודעת היטב לטענה שנדרש מאיתנו להתמקד קודם כל בסיום האתגרים הביטחוניים בצפון ובדרום, אבל האמת היא שכל המציאות הזו שזורה זו בזו. התיישבות בעזה היא מסר עוצמתי שישנה את משוואת ההרתעה מול אויבינו. ללא חזרה מסיבית של יהודים לעזה, סבבי הלחימה יימשכו, וקריית שמונה ושדרות יישארו חשופות לטילים ולמנהרות הטרור שילכו ויחנקו את מרכז הארץ בטבעת אש מסוכנת. אין לנו זמן לבזבז כדי להוכיח עוד תשע-עשרה שנים כמה צדקנו. הרגע הגורלי מתחולל עכשיו ממש ואם הזדמנות זו לא תנוצל זו תהיה בכייה לדורות".