פרופ' עקיבא פרדקין: "מחצית מהעושים פוסט דוקטורט בישראל - הם זרים"

אם גם אתם שמתם לב לאחרונה לרצון המוגבר של האקדמאיים הישראלים לעשות דוקטורט - אז יש לזה הרבה ביסוס.

לפי דירוג של ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי) לשנת 2023, ישראל ממשיכה להיות מדינה מתקדמת מבחינה אקדמית, לפי אחוז המחזיקים בתארים האקדמיים מהאוכלוסיה כולה ואת אחוז בעלי הדוקטורט בפרט. ראיון עם פרופ' עקיבא פרדקין.

הסיבה היא ברורה: הביקוש להשגת תואר דוקטורט, נובע מכך מהרצון להתקדם גם מבחינה אקדמית והשכלתית, אבל הוא גם מאפשר בישראל שדרוג מקצועי משמעותי, ולצדו כלכלי - לשנים ארוכות קדימה. אלא שמסתבר שאת השתלמות של הפוסט-דוקטורט, נעשית בישראל בעיקר על ידי זרים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נרשם בישראל שיא חדש ומפתיע של פוסט דוקטורנטים באוניברסיטאות בארץ -3,321, כשיותר ממחציתם הם זרים.

"לכל מי שסיים תואר שני - יש כניסה"

פוסט⁻דוקטורט הוא תקופת לימודים ומחקר עצמאי, שנעשה על ידי הסטודנט, אחרי קבלתו של תואר דוקטור. ואם שאלתם את עצמכם מיהו ה"פוסט⁻דוקטורנט"? - אז זהו אותו אדם שנמצא בתקופת לימודים זו ועוסק במחקר העצמאי שלו. פרופ' עקיבא פרדקין , כמי שמלווה פוסט דוקטורנטים, מנסה לענות על השאלה: מדוע רוב אלה שעושים פוסט-דוקטורט בישראל - הם בכלל אינם ישראלים.

"מוסדות האקדמיה בישראל, קרנות מחקר וגם גורמים בתעשייה הישראלית, נותנים לחוקרים זרים את מענקי המחקר העומדים לרשותם, זאת במקום לתת אותם לחוקרים ישראלים, הנאלצים לחפש תוכניות פוסט דוקטורט בחו"ל, או להשתמש באפשרויות הללו כדי להחזיר דוקטורים ישראלים מחו"ל לישראל", אומר פרופסור עקיבא פרדקין.

"מוסדות האקדמיה בישראל, קרנות מחקר וגם גורמים בתעשייה הישראלית נותנים לחוקרים זרים את מענקי המחקר העומדים לרשותם, זאת במקום לתת אותם לחוקרים ישראלים" | פרופסור עקיבא פרדקין

פרדקין, הוא הבעלים ויו"ר מכון PhD, שב-30 השנה האחרונות, מלווה ומייעץ לישראלים רבים בנושא הדוקטורט והפוסט-דוקטורט. פרקדין מקשר אותם למוסדות השכלה גבוהים רלוונטיים בחו"ל והוא אומר בפה מלא שהזכות ללמוד ולקבל תואר דוקטור אינה שמורה לאלים בלבד. לדברי פרדקין "כל מי שסיים תואר שני ורוצה לממש את החלום שלו - הוא צריך לראות מולו רק שלט אחד: "יש כניסה".

"יש מקרים שפוסט-דוקטורט הכרחי"

סיום המסלול המאתגר, שבסופו מקבלים את תואר הדוקטור, הוא הישג מרשים בפני עצמו. עבור רבים הוא סוג של הגשמת חלום. ברגע שהם מגיעים אליו, הם לא תמיד תמיד מודעים לשלב הבא: הפוסט דוקטורט. "פוסט דוקטורט הוא עניין הכרחי במקרים מסומים", אומר עקיבא פרדקין. "אפשר להשיג עבודה טובה גם בלי השורה הזאת בקורות החיים, אך בתחומי עבודה מסוימים פוסט דוקטורט הוא הכרחי - כמו למשל משרת הוראה באוניברסיטה".

פרופ' פרדקין זיהה כבר לפני שני עשורים וחצי את הצורך של בעלי תואר שני בהשלמה לדוקטורט. זה מה שהביא אותו לפתוח את מכון PhD, שבבעלותו. מתחילת שנות ה-90', יצאו מ-PhD אלפי סטודנטים, שיכלו להתגאות בתואר הדוקטורט שהם השיגו, הרבה בזכות המכון - חלקם תארים אקדמיים נחשקים ממכללות ואוניברסיטאות בחו"ל.

"קרנות מחקר בישראל ואוניברסיטאות בישראל מעניקות מלגות מחיה לחלק מתלמידי התואר השלישי, ולחוקרים במסגרת בתר-דוקטורט", אומר פרופ' פרדקין.

מהיכן ממומנות המילגות?

"ממקורות שונים, כדוגמת: תקציבי מחקר שמקבלות האוניברסיטאות, או כאלה שממומנות על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה וקרנות מחקר".

מה מאפשרות המילגות לחוקר?

"קודם כל", משיב פרדקין. "הן מאפשרות לו להקדיש את כל זמנו למחקר, מבלי שהוא יהיה חייב לעסוק בעבודה אחרת שתפרנס אותו. חוקר בשלב התר-דוקטורט, הוא כבר בעל תואר שלישי ואחד כזה המשתלם במחקר באוניברסיטה. לרוב זה קורה בשנים הראשונות לאחר קבלת התואר. בדרך כלל זה קורה במוסד אחר מזה בו החוקר קיבל בו את התואר השלישי".

47.2% הודים

לדברי פרדקין, המחקר בשלב הפוסט-דוקטורט, מתבצע במסגרת קבוצת מחקר קיימת, או בליווי מנחה מהמוסד האקדמי. תחומי המחקר של הפוסט-דוקטורט, חייבים להימנות עם אחד מתחומי המחקר, שכבר קיימים באותה אוניברסיטה.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על פי הם מתבססים הנתונים שמביא פרדקין, סקרו תחומי מחקר אקדמיים לפי, הסיווגים: משפטים, רפואה, עסקים, חינוך והכשרה להוראה, מדעי הניהול, אומנות, מקצועות עזר רפואיים, שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים, אומנויות ואומנות שימושית, חקלאות, מדעי החברה ומדעים ביולוגיים.

לפי הנתונים, הזרים שעשו פוסט-דוקטורט בישראל מגיעים מלא פחות מ-72 מדינות ברחבי העולם, כשכמעט מחציתם מגיעים מהודו:

הודו (47.2%)

סין (11.5%)

גרמניה (5.6%)

ארה”ב (4.8%)

איטליה (3.9%)

צרפת (3.4%)

ברזיל, ספרד ורוסיה (1.7% בכל אחת מהן)

"חשוב להכריז על מתן עדיפות לישראלים"

כ-44% מהחוקרים, שהשתתפו בסקר של הלשכה, עסקו במחקר בתר-דוקטורט בשתי אוניברסיטאות עיקריות: 25.6% מהם חקרו באוניברסיטה העברית ו-19.1% מהם חקרו במכון ויצמן. 62.5% מהחוקרים שהשתתפו במחקרי בתר-דוקטורט (זרים וישראלים), קיבלו את התואר השלישי ממוסד אקדמי בחוץ לארץ, כש-16.7% מהם היו ישראלים.אחוז החוקרים הזרים היה גבוה מהממוצע (52.1%) בתחומי המחקר האקדמי: מדעים פיזיקליים (75.1%), מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (69.4%), והנדסה ואדריכלות (60.9%).​

מה הגילאים בהם עושים פוסט-דוקטורט בישראל?

"בעשור האחרון, הגיל החציוני בקרב בתר-דוקטורנטים ישראלים היה 38, נשים וגברים כאחד. גילם של 28.5% מהבתר-דוקטורנטים הישראלים היה עד 35, ושל 14.0% – מעל 45", משיב פרופסור עקיבא פרדקין. "כמי שבקיא היטב בעולם האקדמיה בישראל, אני יודע על מאות ישראלים שכל הזמן מחפשים תוכניות פוסט דוקטורט בחוץ לארץ. זה ממחיש את האבסורד כשהמוסדות האקדמיים בארץ מחלקים את הכספים הללו לחוקרים מחו"ל, כשכל זאת קורה בשנים בהם יש קיצוצי תקציבים משמעותיים בתחומי ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל".

"בעשור האחרון, הגיל החציוני בקרב בתר-דוקטורנטים ישראלים היה 38, נשים וגברים כאחד. גילם של 28.5% מהבתר-דוקטורנטים הישראלים היה עד 35, ושל 14.0% – מעל 45" | פרופסור עקיבא פרדקין

פרדקין שואל את עצמו לא אחת: האם זה לא מוזר, כואב ומרגיז את קברניטי ההשכלה הגבוהה שלנו?

אז מה אתה מציע?

"חשוב להכריז על מתן עדיפות ראשונה לחוקרים מקומיים מישראל ולכאלה שתוכניות הפוסט דוקטורט יחזירו אותם ואת משפחותיהם ארצה".