לפני יובל שנים, אחרי מלחמת יום הכיפורים, כשהתברר שטילי הנ"מ של מצרים וסוריה מתוצרת סובייטית הגבילו באופן משמעותי את פעילות חיל האוויר הישראלי, טבע עזר ויצמן את המשפט 'הטיל כופף את כנף המטוס'. בספרו 'לך שמים לך ארץ', שנכתב שנתיים אחרי המלחמה, כותב ויצמן (עמ' 329): "הטיל כופף במלחמה הזאת את כנפו של המטוס – זו עובדה, הראוייה ללימוד קפדני ולהפקת לקחים. אני מאמין שזה היה כיפוף זמני. חיל האוויר שלנו יחזור ויקבע את הפער – ואף ירחיב אותו – בין כוח הפריצה הפנטסטי שלו לבין כוח ההגנה הטילי של האוייב. אין לי כל ספק בזה". חיל האוויר הישראלי אכן עמד באתגר. אחרי המלחמה הוקם בחיל האוויר צוות שמטרתו הייתה למצוא פתרונות טכנולוגיים וטקטיים לבעיית סוללות טילי הקרקע-אוויר – ועמד במשימה. התוצאה ניכרה 9 שנים אח"כ, במבצע 'שלום הגליל', הוא מלחמת לבנון הראשונה, שפרצה השבוע לפני 42 שנה, בט"ו בסיוון תשמ"ב. במבצע 'ערצב 19' ביום הרביעי של המלחמה, 9 ביוני 1982, השמיד חיל האוויר הישראלי בתקיפה אחת את רוב מערך טילי הקרקע-אוויר הגדול והחדיש של צבא סוריה בבקעת הלבנון - 19 סוללות של טילי קרקע-אוויר, והפיל 23 כלי טיס של חיל האוויר הסורי, בלי לאבד ולו מטוס ישראלי אחד. מאז ועד היום, למעלה מ-40 שנה, הצליח חיל האוויר להתגבר על כל מערכות הנ"מ המשוכללות שהוצבו בפניו. על משקל אימרתו של ויצמן 'הטיל כופף את כנף המטוס', אפשר לומר כי במלחמה הנוכחית, הכטמ"ם כופף את כנפוני הכיפה – כיפת ברזל. אם לנשק הטילי והרקטי הצליחה מדינת ישראל הגנה רב שכבתית של טילים נגד טילים - כיפת ברזל, שרביט קסמים והחץ לגווניו – הכטמ"ם, כלי טיס מאוייש מרחוק, זה שבעבר נקרא כטמ"ם (כלי טיס בלתי מאוייש) ולפני כן מל"ט או מזל"ט (מטוס זעיר ללא טייס), העמיד בפני המדינה אתגר שמערכת הביטחון, לפי שעה, לא מצליחה להתמודד איתו. יותר מ-150 כטמ"מים יורטו בידי לוחמי ההגנה האווירית מתחילת המלחמה, אבל רבים אחרים הצליחו לפגוע ביעדם וגרמו לנזקים כבדים, כולל נפגעים בנפש. ביום שלישי השבוע פרסם חיזבאללה סרטון של כטב"ם בשם 'דוכיפת' שצילם במשך דקות ארוכות את מפרץ חיפה במבט מלמעלה – כולל צילומי תקריב של בסיס חיל הים בחיפה ומתקני מפעל 'רפאל' . לא היתה זו הפעם הראשונה שחיזבאללה פירסם תיעודים שבוצעו על ידי כטמ"מים שטסו בתוך שטח ישראל. אם להסתמך על פירסומים זרים, שאין להם אישור ממקורות ישראלים, חיזבאללה מתמקד בניסיונות לפגוע במתקני תע"ש, בסיסי חיל אויר, בסיסי מודיעין, מפעלים ביטחוניים כמו פלסן סאסא, יב"א (יחידת בקרה אווירית) בהר מירון, בלוני התצפית טל שמיים, מערכת 'אורן ירוק' (המכ"ם של טיל החץ), כיפות ברזל (בבית הלל עשה ניסויים חוזרים), מבנה אזרחי של יחידת 504, מערכת ההתראה לצבע אדום, מערכות תקשורת, בסיסי צה"ל, פיצוץ חלון חמ"ל עם כטב"מ, בסיס פיקוד צפון, בסיס אחסנת טילים בצפון (תקיפה שכשלה), המחנה הצבאי תבור (נעורה) בעמק יזרעאל המשמש כמפקדת עוצבת געש (לפחות 3 פעמים), בסיס חיל האוויר רמת דוד, מתקן חגית לייצור חשמל, מפקדת חטיבת גולני, מתקן רפאל בקריות, בז"ן במפרץ חיפה, מערכות תקשורת לשעת חירום ועוד. בסיס מודיעין בצפת, הוא אחד מיעדיו האהובים של חיזבאללה מזה לפחות 5 שנים. חשוב להבין את גודל האתגר: אם לרקטה או טיל יש מסלול בליסטי שניתן לחשבו מראש במדוייק, ואז לשלוח את הטיל הנגדי בדיוק למקום שם יעבור הטיל התוקף – את מסלול הטיסה של הכטמ"ם לא ניתן לחשב. הכטמ"מים טסים ליעד במסלול מפותל ולכן הם יכולים לתקוף את היעד מכל כיוון - גם מהעורף ומהצדדים. הדבר ניכר ברשימה הארוכה של היישובים שתושביהם נדרשים למצוא מיגון בכל פעם שכטמ"ם כזה עושה דרכו לגבולות המדינה. לכן גם קשה להפיל אותו: בגלל גודלו הקטן יחסית, חתימת המכ"ם שלו זעירה, והגילוי שלו כמעט בלתי אפשרי. אם הטיל מתרומם במסלול קשתי לגובה רב ולכן קל לזהותו, הכטמ"ם טס בגובה נמוך, כמעט מלחך את האדמה בטיסתו. לכן גם אין התרעה שתאפשר לתושבים או לחיילים להיכנס למרחבים מוגנים. בנוסף, הכטמ"מים הזעירים יכולים לתקוף גם בנחילים ובלהקות. כ'נחיל' הם תוקפים יעדים רבים במקביל, או לחליפין תוקפים כנחיל יעד אחד, כאשר לכל כטב"מ מוגדרת על היעד מטרה אחרת. במלחמה האחרונה נעשה שימוש הן בכטמ"מים מתאבדים, כאלו שמתרסקים על המטרה ומתפוצצים איתה, והן בכטמ"מים תוקפים, שעם סיום התקיפה חוזרים למפעיליהם, כמו כל מטוס. כמו שאנחנו מפיקים לקחים, גם חיזבאללה, בסיוע איראני, עושה זאת. במשך חודשים רבים חיזבאללה בדק את היכולות או אי היכולות של צה"ל ליירט כטב"מי נפץ. אנשיו התאמנו בהטסתם עם מצלמות ולא באמצעות GPS שאותו קל יותר לשבש. עקב כך, אצל חלק מהכטמ"מים, המטרה מוגדרת מראש עוד לפני שכטמ"מים שוגרו ליעדם, ואז לא ניתן לשבש את התקשורת שלהם עם גורמי ההפעלה. עד כאן תיאור האתגר הקשה. האם ניתן להתגבר עליו? בוודאי. וככל הידוע מיטב המוחות במערכת הביטחון כבר עוסקים בכך. העיתונאי יוסי יהושע כתב השבוע ב'ידיעות אחרונות' כי משרד הביטחון הקצה מאות מיליוני שקלים למציאת פתרון ולפיתוחו, ואף העניק לתעשיות הביטחוניות 'צ'ק פתוח'. במערכת הביטחון מעריכים שבתוך 3 חודשים יימצא פתרון מבצעי טכנולוגי טוב יותר ליירוט. בדיוק כמו שבסופו של דבר המטוס הצליח להתגבר על טיל הנ"מ, תימצא הדרך להתגבר על אתגר הכטמ"ם. קל זה לא יהיה, אבל זה אפשרי. (הטור המלא יתפרסם השבת במדור 'חמוש במקלדת' בשבועון הציונות הדתית 'מצב הרוח')