חקיקה תחת אש

כבר תקופה ארוכה למדי חוק הגיוס מאיים על המשך שרידותה של הקואליציה, אך בשבועיים האחרונים, מאז ההצבעה עליו בכנסת בשבוע שעבר, נדמה שהאש שהחוק מושך רק הולכת וגוברת ומפרקת את הקואליציה מבפנים.

מבחינת המפלגות החרדיות החוק חייב לעבור, שכן בלעדיו, ונוכח פסקי בית המשפט והנחיות היועצת המשפטית, תקציבים שמיועדים לישיבות החרדיות אמורים להיות מוקפאים. לעומתן, חלק ניכר מחברי הכנסת בקואליציה רואה בחוק הגיוס המונח על השולחן חוק שיאפשר השתמטות באישור המחוקק בעבור החברה החרדית, בזמן שצה"ל זקוק ללוחמים רבים בעקבות המלחמה.

ההצבעה בשבוע שעבר לא הייתה אישור של חוק הגיוס, אלא החלת דין הרציפות על החוק שנחקק לראשונה בכנסת הקודמת. את החוק במקור הגיש חבר הכנסת בני גנץ, יושב ראש המחנה הממלכתי, בימיו כשר הביטחון בממשלת בנט-לפיד. בעקבות פסיקת בג"ץ במהלך המלחמה לקדם את חוק הגיוס, נדרשה הממשלה לפנות חלקים מסדר יומה כדי לקדם את החוק השנוי במחלוקת.

באופן טבעי, אגפי התמיכה וההתנגדות לחוק התהפכו בין הכנסות. בכנסת הקודמת הקואליציה של אז, כלומר האופוזיציה היום, תמכה בנלהבות בחוק והגדירה אותו כמהפכה, ואילו היום מי שתומכים בו הם חלקים מתוך הקואליציה, כולל המפלגות החרדיות שהצביעו בעד החלת דין הרציפות. יש לציין שהמפלגות החרדיות נתנו הסכמה שבשתיקה למתווה מהכנסת הקודמת כבר בזמן אמת, וכמו כן גם המתנגדים בקואליציה הצביעו בעד החלת הרציפות, למעט שר הביטחון גלנט.

לצד שינוי העמדה ממניעי קואליציה-אופוזיציה, מתנגדי החוק הן באופוזיציה ובעיקר בשורות הקואליציה, מסבירים את התנגדותם בשינוי המציאות שהתרחש מאז פרוץ המלחמה. "אומר בכנות, לפני שבעה באוקטובר תמכתי במודל של החוק הישן ועם דגש על הורדת הפטור, כי ראיתי באתגר הכלכלי את האתגר החשוב יותר למדינת ישראל", אומר חבר ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת דן אילוז. "אבל מאז פרוץ המלחמה סדרי העדיפויות השתנו. מי שלא מבין שהיום אנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי, ובצרכים אחרים לחלוטין, הוא מנותק מהציבור".

המציאות מצריכה עוד לוחמים, זה ברור לכולם. החוק המונח כיום על השולחן יכול לקדם באיזושהי צורה את המענה לצורך הזה?

"לא. אין שום דבר בחוק שיעזור לגייס עוד לוחמים. למעשה, החוק בנוסח הנוכחי שלו עושה בדיוק הפוך. הוא יוצר תמריצים כבדים לא להתגייס. אף בחור ישיבה לא יתגייס לצה"ל כי הטילו על המוסד שבו הוא לומד סנקציות כלכליות. לבחור החרדי הפשוט זה בכלל לא משחק תפקיד. לעומת זאת, זה כן צעד שיבצר עוד יותר את הציבור החרדי ויגרום לו להרגיש שבאים למחוק אותו. החוק הזה, בנוסח הזה, ישיג בדיוק את התוצאה ההפוכה. חייבים לשנות את התמריצים שנמצאים בו כדי שהצעירים החרדים יתגייסו לצה"ל".

מה צריך לשנות בחוק כדי שהוא כן יוביל לגיוס חרדים?

"צריך להפוך לחלוטין את המשוואה. במקום לדבר על מכסות גיוס, לדבר על מכסות פטור. חייבים לדון בשאלה כמה בחורי ישיבות יקבלו פטור משירות בשל לימודם בישיבה, וזה יהיה מספר משמעותי, אבל עדיין רוב המחזור לא יקבל את הפטור הקיים כיום. שינוי נוסף שצריך להתקיים במתווה הנוכחי הוא שהבחורים החרדים צריכים לקבל את צו הגיוס לביתם, ולא שהצו יישלח דרך הישיבה. ברגע שנדלג מעל המחסום של הישיבה, והדחייה לא תהיה אוטומטית, אני סבור שרבים יותר בציבור החרדי יגיעו מרצונם להתגייס. אני לא מקבל את הטענה שהציבור החרדי חי בנתק מהנעשה במדינה. אני מאמין שרוב הציבור החרדי, בטח בשכבות הגיל הצעירות, מרגיש חלק מתוך המצב שבו ישראל נמצאת, ואם ניתן לו את האפשרות לבחור, ולא למוסדות שבהם הוא לומד, הוא ירצה להתגייס. השינוי השלישי שצריך לעשות בחוק זה בנוגע לסנקציות. לסנקציות על המוסדות אין שום השפעה לבחור היחיד. הסנקציות הכלכליות צריכות להיות על הבחור היחיד, ולא על המוסד. ככה יש להן השפעה. מה הן אותן סנקציות ומה ההיקף שלהן זאת סוגיה שצריך לדון עליה".

כדאי לקחת ברצינות את דבריו של חבר הכנסת אילוז, שבשבועות האחרונים הפך לאחד הקולות הבולטים בשורות הליכוד מבין מתנגדי חוק הגיוס. דבריו, במובנים רבים, מייצגים את עמדתם של חברי כנסת רבים בשורות המפלגה, שרבים מהם כבר הודיעו כי יצביעו נגד החוק אם הוא לא ישונה שינוי ניכר, למשל חברי הכנסת משה סעדה, טלי גוטליב, בועז ביסמוט ואלי דלל.

גם יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, מי שאצלו בוועדה החוק אמור להתעצב מחדש, הבהיר השבוע כי החוק יעבור מסכת שינויים נרחבת: "החוק יצטרך לתת מענה למילואימניק ולאשתו, לילדים ששואלים אם אבא עדיין חי איתם או לא, או אמא ששואלת למה הבן שלה מקבל עוד צו ביום השחרור שלו, לראש ישיבת הסדר ששואל מתי התלמידים שלו יוכלו לחזור ללמוד תורה אחרי חצי שנה שהם במילואים, ולעוד רבים שלא הזכרתי".

מנגד, בשורות הקואליציה ישנם גורמים אחרים שסבורים כי חובה להעביר את חוק הגיוס ולצד זאת להבין שהוא לא יהיה פתרון לבעיה. "צריך להיות הוגנים ולומר שהחוק הזה, ולמעשה שום חוק כנראה, לא יוביל לגיוס חרדים", אומרים גורמים בכירים בקואליציה ל'בשבע'. "המציאות מוכיחה שבדיוק ההפך מתרחש בכל פעם שמנסים לגייס חרדים בכוח. הם רק הולכים ומסתגרים יותר בתוך עצמם, ולא יוצאים החוצה. איזו תועלת תהיה מלנסות שוב מהלכים שכבר נכשלו ורק הוליכו אותנו אחורה?".

ועדיין, המציאות כמו שהיא היום אינה יכולה להימשך. הציבור הוא שדורש שינוי במשוואה.

"ברור שהמצב לא יכול להימשך. השאלה אם אנחנו נהיה צודקים או נהיה חכמים. ההתנהלות כמו שהיא כיום מובילה אותנו להיות צודקים, אבל ללא שום הישג בשטח. מה יעזור חוק שבפועל לא יגייס בחור חרדי אחד לצבא? חוץ ממחלוקת ושסע חברתי חריף עוד יותר, מה בדיוק יצא מהמהלכים האלה?".

גורמים שונים בקואליציה טוענים כי מתנגדי הממשלה מנצלים את הכעס הציבורי הרחב הקיים בציבור הדתי על המציאות הנוכחית כדי להוביל לפירוק הממשלה. הם סבורים כי לו תוקם ממשלה בראשות מחנה השמאל, הוא ייתן לציבור החרדי את חוק הגיוס שהוא מעוניין בו, כשבמקביל לכך בג"ץ לא יתערב בסוגיה. אותם גורמים גם הביעו חשש שפירוק הממשלה והליכה לבחירות, איום שדרעי הניח על שולחנו של נתניהו בשיחות שנערכו בין השניים במהלך השבוע, יפגעו במאמץ המלחמתי.

"הדבר האחרון שישראל צריכה כרגע זה מערכת בחירות. זה יעצור את המלחמה לפרק זמן של חצי שנה לפחות, כשלא ברור אם בכלל תהיה הכרעה לאחר מכן", אומר גורם מרכזי בממשלה. "איך בדיוק אפשר יהיה לקבל החלטות שהן קריטיות לצורכי המלחמה? ומישהו חושב שאחרי שבמשך חצי שנה לא נילחם, העולם יאפשר לנו לחזור למלחמה? ברור שהאינטרס הלאומי שלנו הוא לא ללכת לבחירות. וזה מבלי להיכנס לסוגיית הקרע החברתי שרק ילך ויעמיק במערכת בחירות, שלבטח תהיה סוערת, וזה מבלי להזכיר את האופציה שגנץ יהפוך להיות ראש ממשלה, שכולנו שמענו ממנו מה התוכניות שלו ומה המשמעויות שלהן".

לצד דברים אלה, חברי כנסת מהליכוד ומהציונות הדתית אומרים השבוע ל'בשבע' כי אי אפשר לאיים בכל פעם בהליכה לבחירות, כשהתוצאה של האיום היא עמידה במקום והעמקת הקרע החברתי. "יש איזושהי טענה שהקואליציה חייבת להתיישר לפי החרדים, כדי שהם לא יעזבו אותה וילכו עם השמאל. אז יש לי חדשות בשביל כל מי שמחזיק בעמדה הזאת - בבחירות הבאות הם בכל מקרה ילכו עם הגוש השני. הניסיון לשמר את גוש הימין הוא ניסיון תיאורטי בלבד, שאין לו אחיזה במציאות. אבל בשם אותו ניסיון שנועד מראש לכישלון, אנחנו שוכחים שאנחנו נבחרי ציבור שצריכים לייצג את הציבור שבחר בנו, והוא אומר בצורה מאוד ברורה שהוא לא מוכן להמשיך בהסדר הזה שבו החרדים לא מתגייסים", אומרים אותם חברי כנסת.

הרעיבו את זרוע היבשה

סוגיית גיוס החרדים אינה סוגיה פוליטית בלבד. למעשה, וכנראה שלראשונה זה שנים ארוכות, הדיון בנושא נסוב סביב צורך אמיתי בלוחמים רבים נוספים, בעקבות המלחמה הקשה, ובשל היקפי הנופלים והפצועים הרבים בה. במערכת הביטחון מסבירים כי כל גדוד חדש שיגויס יחסוך מאות ימי מילואים למשרתי המילואים, שחלקם נמצאים כבר בסבב המילואים השלישי שלהם מפרוץ המלחמה. השבוע נשמעו קולות במערכת הביטחון שהתריעו מפני קושי הולך וגדל להמשך גיוס למילואים של המילואימניקים שכבר גויסו שוב ושוב מאז פרוץ המלחמה.

חשוב להדגיש, המחסור בחיילים לא נובע בעיקרו מאי התגייסות החרדים לצה"ל. אין ספק כי אי גיוסם מוסיף על המחסור הקיים, אך הוא נוצר בעקבות מדיניות ארוכת שנים שדגלה בצמצום צבא היבשה. מהלך זה קודם בהתלהבות יתרה על ידי כל צמרת מערכת הביטחון בעשור האחרון, ובמיוחד במהלך כהונתו של גדי איזנקוט בתפקיד הרמטכ"ל. במסגרת השירות הסדיר, מעבר לקיצוץ אורך השירות משלוש שנים לשנתיים ושמונה חודשים, הוחלט על צמצומם של גדודים רבים, הן של החטיבות הרגליות והן של חיל השריון.

בכל הנוגע לשירות מילואים, התמונה מטרידה הרבה יותר. כבר שנים ארוכות שבהן קיימת מדיניות בצה"ל שעל פיה רק שליש מכל מחזור גיוס מוכשר לשרת במילואים. מדובר בסך הכול על כ־380 אלף אנשים בכלל גילי השירות, קרביים ועורפיים כאחד. מתוכם, רק כ־150 אלף משרתים יותר מ־20 ימי מילואים בשלוש שנים, מה שהופך אותם, לפי הגדרת צה"ל, למוכשרים ללחימה. בקרב חיילי השריון המצב חמור אף יותר, ומדיניות זו נמשכת שנים ארוכות עוד יותר. בנוסף לכך, במסגרת אותן החלטות לצמצם את צבא היבשה, לא צוידו חיילי המילואים בציוד שצה"ל רואה כהכרחי לחיילים הסדירים. כך למשל כמעט ולא ניתן למצוא טנקים עם מערכות מעיל רוח בקרב גדודי מילואים.

בקואליציה ובמערכת הביטחון מנסים לרבע את המעגל, ולנסות למצוא פתרון ישים למצוקת החיילים והלוחמים. ראשית, במערכת הפוליטית יש המציעים להחזיר לשירות מילואים רבים מאלה שקיבלו פטור בעקבות המדיניות שצה"ל נקט. לא מדובר רק באנשי קואליציה, אלא גם בחברי אופוזיציה כמו חבר הכנסת אלעזר שטרן, שכיהן בעבר כראש אכ"א והעלה את הסוגיה בוועדת החוץ והביטחון כבר לפני חודשים מספר. במערכת הביטחון לא ששים ללכת למהלך, אך יצאו בהצהרות על הקמת חטיבת מתנדבי מילואים חדשה מקרב מי שקיבלו את הפטור. בתוך כך יצאו בצה"ל בהודעה על הקמת חטיבת לוחמים חדשה, שתמנה כ־3,000 חיילים. למרות ההצהרות, לא ברור אם מדובר בתוכניות שיכולות לצאת אל הפועל, במיוחד בטווח המיידי.

גורמים אחרים המעורבים בסוגיה מצביעים על מקומות נוספים שבהם נדרשים חיילים חרדים, ואף אומרים שלאותם מערכים יהיה קל יותר לשכנע חרדים להתגייס. במישור הזה מונחות כמה הצעות על השולחן. האחת היא תוכנית שקדי, שגיבש האלוף במילואים אליעזר שקדי לבקשת שר הביטחון גלנט. התוכנית הוצגה כבר לפני כמה שבועות, ונבנתה בשיתוף פעולה עם גורמים חרדים בעלי ניסיון עשיר בגיוס חרדים.

דו"ח שקדי מציע להקים בסיס טירונות חדש שיוקצה ללוחמים חרדים בלבד, מתוך הבנה שאורח החיים החרדי דורש התאמות מטעם הצבא. בנוסף ייפתחו מסלולים רבים מותאמים למשרת החרדי, בכל הגילים ובכל התחומים, כולל הרחבת תפקידי לחימה. במקביל לכך מציעים מחברי הדו"ח, שאומץ על ידי שר הביטחון כמודל לסוגית גיוס החרדים, איתור וגיוס של מועמדים אחרי גיל הפטור, בעלי משפחות העוסקים במקצועות ייחודיים הדרושים מאוד לצה"ל, וכן מתן תמיכה כלכלית וחברתית לצעירים חרדים אשר מבקשים להתגייס ואין להם עורף משפחתי תומך. בכירים במפלגות החרדיות הביעו הסכמה מאחורי הקלעים למודל הזה, ואף הגדירו אותו כמודל שסוף סוף נותן מענה לחששות של ראשי המגזר החרדי.

התוכנית השנייה שמונחת בימים אלה על השולחן היא הבאתם של מתגייסים חרדים לתוך מסגרות שירות לא קרביות, מתוך הבנה כי דווקא במחוזות האלה הם יוכלו לתרום הרבה יותר מאשר בתפקידי לוחמה, וכמו כן יהיה קל יותר לגייס את אותם בחורים לתפקידים אלה מאשר לתפקידי לוחמה. בין היתר מדובר על תפקידים במערך המודיעין ובתעשיות הביטחוניות, שיכולים לסייע במעבר לעצמאות חימושים נרחבת יותר, דבר שהוגדר על ידי הקבינט כיעד אסטרטגי נוכח איומי האמברגו האמריקניים, וכמו כן בתחומים נוספים.

הצעה נוספת שנמצאת על השולחן היא הצעתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לשלב את החרדים דווקא בשירות במשטרה, שיותר מותאמת לצורכי המגזר החרדי מאשר צה"ל. הצעה דומה העלתה גם שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, הפעם במחוזות שעליהם היא אחראית, במסגרת השירות הלאומי־אזרחי.

הראשונים למכסות

באופן מפתיע משהו, ההתנגדות הגדולה בצד החרדי אינה מגיעה ממפלגת יהדות התורה, אלא דווקא מש"ס. הסיבה לכך קשורה קשר הדוק לפארסה שהעסיקה בכל השבוע החולף את הקואליציה, ותמשיך להעסיק אותה גם בזמן הקרוב, והיא חוק הרבנים. הסיבה לכך נעוצה בחשש של רבני ש"ס שהמכסות שיטיל החוק יופנו אך ורק כלפי הישיבות של ש"ס. מדובר בחשש מבוסס לחלוטין. בכירים בעולם החרדי הליטאי אישרו אותו בשיחות שקיימו בשבועות האחרונים, כולל עם 'בשבע'. ההבנה היא שכמו בפעמים קודמות, מי שייפגעו בעיקר מהטלת המכסות יהיו הישיבות הספרדיות, שכן הציבור הליטאי יכוון את המכסות לעבר אותן ישיבות מתוך טענה כי קל יותר לגייס בחור ישיבה חרדי־ספרדי, שכן לרובם בלאו הכי ישנו בן משפחה קרוב שכבר מגויס לצבא.

המשמעות היא סכנה לקיומן של הישיבות הספרדיות, ובהתאמה פגיעה קשה מאוד בכוחם של רבני ש"ס, שעומדים בראשות אותן ישיבות. בש"ס מודעים לבעיה הזאת, והפתרון שהם מנסים לקדם הוא חוק הרבנים, שיאפשר יד חופשית הרבה יותר לשר הדתות השר מלכיאלי במינוי רבני ערים ומועצות, וכן יוסיף עוד תקנים רבים שש"ס תוכל לאייש באנשיה שלה. בכך, סבורים בש"ס, יוכלו למתן מאוד את ההתנגדות לחוק בקרב רבני התנועה.

לצד זאת, רבים בקואליציה סבורים כי דווקא קידום חוק הרבנים עלול למנוע את האפשרות לקדם את חוק הגיוס. "החוק הזה מלכתחילה הוא חוק רע. אבל בתזמון שלו עכשיו זה עוד יותר גרוע. זה רק מושך אש, ופוגע עוד יותר באמון הציבור בממשלה שגם ככה הוא ירוד מאוד. אתה לא מוריד את הלהבות בעזרת שפיכת עוד שמן למדורה", אומר חבר הכנסת אילוז.

אתה סבור כי החששות להמשך קיום עולם התורה החרדי אינן נכוחות?

"ודאי שלא. אין שום סתירה בין לימוד תורה לבין שירות צבאי. אני אגיד לך יותר מזה, מי שמשרת - לא רק שלימוד התורה שלו לא נפגע, אלא הוא רק מתעשר וצומח. העובדה שהתורה שלו לא מנותקת מהעם ומהמציאות רק מחזקת אותה. וכן להפך, מי שהתורה שלו מנותקת מהעם, והוא לא מתגייס בזמן שעם ישראל נמצא בצרה, התורה שלו רק נפגעת ויורד קרנה".

***