ג׳ורג׳ ארוול כתב כי "אנשים בכל רחבי העולם ישנים בשלווה במיטותיהם בלילה, משום שיש אנשים קשוחים העומדים נכונים לפעול באלימות למענם". בישראל, אנשים יכולים ללמוד תורה בין היתר בזכות אנשים אחרים שמקריבים את החיים שלהם למענם.
איבדתי חברים רבים לאורך השנים ואליהם נוספו חדשים בשמונת החודשים האחרונים. השתחררתי לאחר מעל מאה ימי מילואים רובם בלחימה בעזה החל מהשבעה באוקטובר, ומאז הספקתי לשרת עוד לא מעט ימים. עד אמצע ספטמבר אני עתיד לשרת עוד מעל חמישים יום וכל זה במידה ולא נפתחת חזית נוספת בצפון שתוסיף על זה. במצב כזה החיים עומדים במקום. המחיר האישי הוא עצום – בלימודים, בעבודה, ובמשפחה. יצאתי מהבסיס לחתונתי ביום הרביעי למלחמה באולם של "יד שרה" במקום במסיבה הגדולה שתוכננה ושבתי לבסיס למחרת. ברור שאני רוצה שעוד אנשים יתגייסו וייקחו חלק בנטל.
אומנם הצבא לא ערוך כעת לקליטת מספר רב של חרדים, בצורה שתאפשר לחרדים להתגייס חרדים ולהשתחרר חרדים, אך רוב האתגרים פתירים בקלות.
לאחר טבח השביעי באוקטובר, ולאור החזית הצפונית הבוערת, הצבא הבין שהתפיסה של צבא קטן וחכם לא מחזיקה במציאות. במקום זה צריך צבא חזק וגדול. עם זאת חשוב להודות בכך שגם לאחר שיסדירו את כל מה שצריך כדי לשלב חרדים בצבא, גיוס מחר של כמה אלפי חרדים שצריכים הכשרה ארוכה לא יפתור את בעיית כח האדם בצבא.
החסך הגדול נוצר בגלל הקצונה הבכירה שהחליטה במשך שנים לסגור חטיבות, ולשחרר עשרות אלפי לוחמים בטווח הגילים 28-38. את הפער הזה החרדים לא יצליחו למלא, אלא כלל האוכלוסייה ובמשך שנים. עדיין, גיוס חרדים ייתן מענה לחוסר שוויון מוסרי שקיים במדינה, ומשמש כר פורה למתחים וויכוחים. אך אם הייתי תייר המבקר לראשונה בישראל, הייתי מניח שעד החלת דין הרציפות החרדים היו חלק אינטגרלי מצבא ההגנה לישראל, ואילו עכשיו הם קיבלו לראשונה פטור גורף, דווקא בזמן שהצבא הסדיר ומערך המילואים מרגישים את העומס הכי גדול שאי פעם חוו.
אם כבר ביקורת על גיוס חרדים, הייתי מצפה שהביקורת תהיה על הצבעת הנגד של מי שהיום בממשלה. עד לפני שנתיים וחצי כל חברי הקואליציה התנגדו להצעת החוק. כמו כן, אני מתקשה להבין כיצד הצעה שקיבלה מחיאות כפיים סוערות מחברי האופוזיציה של היום כאשר הם היו בממשלה, הפכה באורח פלא להיות "הצעת מתן פטור לחרדים".
ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד אמר בעצמו על טיוטת החוק כי "אחרי שנים שהממשלות הקודמות לא הצליחו להעביר חוק גיוס - עכשיו זה קורה. הבטחנו וקיימנו". והנה, מקידום חוק גיוס חרדים הפכה הטיוטה למענק פטור לחרדים, למרות שהחקיקה כלל לא הושלמה, ולמרות שהדיון ממשיך באותה נקודה בדיוק בה עצרה הממשלה הקודמת.
היה מובן לו היו מפגינים בגלל שהממשלה אינה מקדמת חוק גיוס, אך נראה ששוב הולכים להשבית מדינה שלמה בגלל חקיקה זהה לחקיקה של הממשלה הקודמת כי מדובר ב"אנשים אחרים" וב"זמנים אחרים". כדאי לזכור שאם יוצאים מחר לבחירות חוק גיוס רק יידחה.
יתכן מאוד שאותם מספרים עליהם הסכימה הממשלה הקודמת כבר לא מספקים וצריכים עוד. זו גם דעתי. אך "תכנית טובה היום עדיפה על תכנית מושלמת מחר" כפי שכתב הגנרל ג'ורג' פטון. מה החלופה להחלת רציפות? חקיקת חוק חדש מהתחלה שיגרום לעיכוב גדול עוד יותר בגיוס? יתרה מכך, אם המספרים לא מספקים את הציבור, הרי שאין שום מניעה לשנות את החוק בממשלה הבאה, ומכל מקום בוודאי שבינתיים כדאי לגייס את כל מי שרק אפשר.
אבל, עבור אנשים מסוימים הסיפור האמיתי הוא לא גיוס החרדים, אלא קיומם של החרדים, ועבור קבוצה גדולה יותר של אנשים הסיפור הוא לא החקיקה של הממשלה, אלא קיומה של הממשלה. המלחמה בממשלה עולה על הזדמנות לפתח של גיוס חרדים. שיח כזב זה ימנע מהשילוב הרצוי של החרדים בצבא ולשותפות גורל וייעוד בעת הקשה וההיסטורית הזו.
הכותב הוא קצין במילואים ביחידה מובחרת, עו"ד, סופר ומרצה בינלאומי.