מזה למעלה מחצי שנה עם ישראל מצופף שורות ונלחם באחדות ולמען אחדות, גם אם בתקשורת ובפוליטיקה נראה כאילו שכחו מה הוביל לטבח בשמחת תורה.
בימים שלפני שמחת תורה חווינו קרעים רבים, בין שמאל וימין, בין פרוגרסיבים ללאומיים, בין דתיים וחילונים, בין דתיים וחרדים ואפילו בתוך הציבור הדתי - בין ליברלים ושמרנים. אף קרע לא פטור מהצורך באיחוי.
בחזונו של הרב קוק זצ"ל הרבנות הראשית לישראל אמורה להיות נקודת אור סביבה יכולים להתאחד כל המחנות שבאומה, חרדים וחילוניים, ימנים ושמאלנים, דתיים ליברלים ושמרנים: "הרבנות תשפיע על ידי השתדלות מתמדת...להכניס רוח של שלום בין כל הסיעות והמפלגות".
האחדות מתחילה בראש ובראשונה בתוך הבית, ואכן ברוח מפעימה של אחדות, התאחדו בראשות הרב יעקב אריאל שליט"א כל זקני רבני הציונות הדתית, מכל המגזרים כולם, נעמדו למנין והחליטו להמליץ על הרב מאיר כהנא שליט"א כמועמד מוסכם מטעם הציונות הדתית לרבנות הראשית, מתוך אמונה כי הוא מסוגל להחזיר את כבוד הרבנות, להאיר את החברה הישראלית כולה באורה של תורה ולהמשיך את החיבור בין גווניו השונים של הציבור.
ואכן, מהכרותי האישית עם הרב כהנא הוא מסוגל להמשיך ולפעול ברוח האחדות, ולחבר לא רק בין הגוונים השונים בציונות הדתית, אלא גם בין חילונים ודתיים, בשל היותו סא"ל בצבא, ועוד יותר מכך בין תלמידי החכמים הדתיים והחרדים. איני מתייחס לעסקנות החרדית, זו מעולם לא העריכה את הרבנים הציונים.
את יכולותיה בזריעת פילוג ובהרס הרבנות ראינו די. כדרכה של עסקנות היא נגועה באינטרסים ובכוח, ושפתה היא שפת הדילים, בשפתם יאלצו לדבר הפוליטיקאים של הציונות הדתית.
אני מדבר על היכולת ליצר אחדות אמיתית ושפה משותפת בין תלמידי חכמים אותה הוכיח הרב כהנא בשנים האחרונות כאשר, בנוסף להיותו אב בית דין, נבחר פעמיים, כמעט פה אחד, לעמוד בראש נציגות הדיינים הארצית, זו שמייצגת את כלל הדיינים: החרדים, הציונים, האשכנזים והספרדים.
הייתי מצפה כי רוח אחדות זו תחלחל גם לתקשורת המגזרית והכללית, וגם להנהגת הציונות הדתית אשר תדרוש ותפעל למינוי רבנות על מפלגתית, ספוגה בתורה ובאור התחיה, שתשמש מגדלור של אחדות אמיתית לכולנו.
המאמר יפורסם השבת בעולם קטן