מיכי וסרטייל
מיכי וסרטיילצילום: באדיבות המצולם

מורי ורבותי, קטונתי. אינני רב ולא תלמיד חכם אבל בתוך עמי אני פועל. כיוון שאיני יודע כיצד להגיע לכלל הרבנים ואנשי התורה אני משתמש בבמה נפלאה זו לפנות אליכם ואל אנשיכם.

אני מביא כאן את הדברים בשם רבים וטובים השותפים לדעה. וכל הנכתב כאן בא בדחילו ורחימו מתוך כבוד ואהבה לכלל רבני ישראל ולתורה שהם נושאים בעולה ובכאב גדול על החינם המכורסם ולמען כבודכם. רבותי, בידוע הוא שהשימוש בפירסומים ברשתות "החברתיות" עובד! למי שמחובר אליהם כמובן. אבל עובד הוא כחרב פיפיות, לחברותא ולמיתותא, לחיים ולמוות.

הכל יודעים שגלי התהודה מפירסום ברשתות החברתיות הם גלי הדף להזיק עד כדי ריסוק, כשעיר המשתלח בעזאזל. אלא שהשעיר נדחף אל הסלעים פעם אחת וברשתות "החברתיות", ניתן להטיח שוב ושוב עד קריעה וריסוק איברים, עד כלות.

ישנם רבנים, בד"כ צעירים עדכניים, עכשוויים, שמנצלים את הרשתות, וישנם רבנים - בדרך כלל מבוגרים יותר שלא תמיד מודעים למקומות שאליהם מתגלגלות הודעותיהם, והנזק הוא איום ונורא.

נכונים הדברים גם במחלוקות לשם שמיים! וכבר נאמר, שבדורנו כעבור דקותיים... התרחקו מן השמיים. (כל המבקשים אמתלאות לפגוע בדעת תורה והרבנות משתמשים בפירסומים האלה ונמצאנו חרב איש ברעהו).

מרוב חברתיות הפכה הרשת לרשת מלכודת. מרוב חברתיות הפכה לחרב המחריבה כל. דברים שמתפרסמים מגיעים לאנשים שטחיים אם לא בורים והגרוע מכל, הדברים נופלים לאוזניים המבקשות רעה.

רבותינו היקרים הקדושים כולם, בעלי תורה שבעל פה, בשם קהליכם צאנכם הקדושים, אנא, חידלו, הימנעו! יידע מי שמבקש לצבור אהדה בפירסומים האלה, שזה על חשבון חילול שם שמיים נורא. אני שומע צעירים ומבוגרים כאחד הבזים לדברים ולנושאיהם. הפרסומים אינם מכבדים את המפרסמים, את מוסד הרבנות ואת התורה, ר"ל. אנא, בשם התורה, אהבו, כבדו, הקשיבו איש לרעהו, תיפגשו פנים אל פנים.

שבו עם בר הפלוגתא שלכם ותדונו בעניינים. את החיבוק שלאחר הדיון, אותו יש לפרסם ברשתות. לפרסם ברבים כי תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. שילמדו מכם כולם, מהם אהבה וכבוד כחברים לתורה המחברת, האוהבת, ששיבעים פנים לה.

האספו נא תחת דגל התורה המחברת, שכל אותיותיה הם גוף העם וכולן כתובות על השיטין. ואם אין די בכך, הרי שרוב ספר התורה "אותיות לבנות" הוא ולא רק אותיות בדיו שחורה. האספו נא באהבה ובאמונה.

באהבה לעם ובאהבה לתורה והכל למען "המקדש את שמו ברבים" או כמו שאנו מכריזים בתחילת התפילה, "הריני מכוון למצוות ואהבת לרעך כמוך".

ובימים אלו, שחיבורינו איש אל אחיו כל כך נצרכים, כל כך חיוניים, כי בכך חיינו, נכונים הדברים עשרות מונים.