חתונה
חתונהצילום: shutterstock

המלחמה גוררת אחריה לא מעט קשיים כלכליים ואחרים, ובין השאר גם ביטולי אירועים. עו"ד ענת מץ, מייסדת פלטפורמת dino להגשת תביעות קטנות ברשת, שוחחה עם ערוץ 7 על האפשרויות לתגובה משפטית כשחתונה מתבטלת בגלל המלחמה.

לשאלתנו אם אכן מדובר בתופעה, אומרת עו"ד מץ כי אכן "מאז פרוץ המלחמה מדובר בתופעה. חתונות בוטלו בגלל שאחד מהצדדים לא יכול לערוך אותן, בין אם כי האולם לא היה יכול ובין אם בני הזוג לא יכלו להגיע לחתונה בנסיבות מצערות יותר או פחות".

לדבריה אמנם בתחילת המלחמה התופעה הייתה נפוצה יותר, אך היא עדיין קורית אם כי בהיקפים קטנים יותר מאחר ומדובר במלחמה שנמשכת כבר כמעט שנה. "בהתחלה זה קרה יותר בדרום ועכשיו גם בצפון. בצפון יש הרבה ביטולים ובקשות לשינויים".

לשון החוק, אומרת עו"ד מץ, לא נותנת מענה לביטולים מסוג זה. ההגדרה של 'כוח עליון' אינה רלוונטית למבצעים צבאיים או מלחמות, כפי שהדגיש זאת בית המשפט לא פעם, ולמעשה אין הגדרה סדורה בחוק לביטולי עסקה מסוג זה. מץ מציינת בדבריה כי למעשה בסופו של יום מדובר בעסקה צרכנית, ואמנם קיימות תקנות הגנת הצרכן שנועדו לאפשר ביטולי עסקה צרכנית, אך החוק מגדיר את רשימת העסקאות שלגביהן התקנות חלות, וחתונות אינן כלולות בעסקאות הללו.

עם זאת היא מעירה כי באחרונה ישנה מגמת שינוי ביחס בתי המשפט לתביעות קטנות ואף בית המשפט העלין לסוגיה זו והחלו שם מכירים בביטולי אירועים בנסיבות המלחמה. "זה קורה על בסיס אמירה של בית המשפט שכל מקרה ייקבע לגופו לפי הנסיבות", והמשמעות היא שהדברים תלויים בהכרעתו של השופט.

עו"ד מציינת בדבריה כי חתונה אינה רק התקשרות עסקית בין הזוג לבין אולם האירועים אלא התקשרות עם עוד שורה של ספקים בהם מעצבת השמלה, הדי ג'י, הצלם ועוד ולעיתים מגיעות טענות על סמלה שלא הגיעה בזמן או כל בעל מקצוע אחר שלא יכול היה להגיע. לא תמיד מדובר באבדן של סכום כסף גדול, אך מדובר בהחלט בפגיעה בזוג ובמשפחה כאשר בעל המקצוע מודיע שלא יפצה את הזוג או לא יחזיר את המקדמה שכבר שולמה.

לעיתים הסירוב להשבת המקדמה נובע סתם מחוסר רצון ולעיתים מטענה לפיה בעל המקצוע או בעל המקום ספג נזקים או שהאירוע כבר קרוב ולא ניתן לפנות את התאריך לאירוע אחר ומשום כך הוא אינו מתכוון להחזיר את המקדמה. הטענות משתנות ממקרה למקרה ובהתאם גם ההכרעה בבית המשפט.

על מנת למנוע מלכתחילה את המציאות הזו, מזכירה עו"ד מץ את הכלל הקדום "סוף מעשה במחשבה תילה", ועל מנת לעמוד בו יש לקבוע את כל הפרטים בחוזה באופן מאוד מדוקדק וספציפי. לא להסתפק במבט מרפרף על עמוד אחד או שניים של חוזה שהאולם מציג ונותן אפשרות לשנות פרטים בודדים בו, כמו מספר האורחים או התפריט, אלא להבין שכמו כל חוזה גם החוזה הזה נתון לשינויים ועליו לקחת בחשבון גם את המלחמה.

בדבריה מציינת מץ את ההחזר הכספי המדורג שתלוי במועד הביטול וסבורה כי בהחלט ניתן להגיע למנגנון ודירוג פיצוי מוסכם על הצדדים. לזוגות ולמשפחות היא ממליצה לקחת את החוזה הביתה, לקרוא אותו בנחת, לשקול סיכונים גם בהיבט הפרטי משפחתי וגם בהיבט הכללי ובהתאם לבצע את התיקונים וההתאמות בחוזה, מה שבהחלט יכול למנוע אי נעימויות, עגמת נפש, הוצאות כספיות מיותרות ומאבקים מאוחרים שמגיעים עד בית המשפט.