"בשביל זה יש לממשלה כסף" קובעת היום כותרת צעקנית ב'ידיעות אחרונות'. ומי שקורא רק את כותרת המשנה, מבין שוועדת הכספים עומדת לחלק הבוקר כספים שנשארו מעודפי תקציב השנה שעברה – סתם לכל מיני מקורבים קואליציוניים.
"למרות המציאות הביטחונית הקשה, בין המרוויחים הגדולים: המשרד לשירותי דת ומשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות" קובעת הכותרת. ואפילו מצוטט ח"כ ולדמיר בליאק מ'יש עתיד' (בזכות הידיעה הזו נודע לי שיש ח"כ כזה) שאומר, מן הסתם בכעס: "ביזת כספי ציבור בעת מלחמה". שאתה, הקורא, תבין מיד שהממשלה מבזבזת כספים סתם, במקום למשימות לאומיות חשובות, ועוד בזמן מלחמה.
אבל אז צללתי למספרים, כפי שמביאה הידיעה עצמה, של שילה פריד. (אני מכיר את שילה פריד, כתב אמין ויסודי. ברור לי שלא הוא ניסח את הכותרות. הוא הביא את העובדות). ובכן, לפי הידיעה, "בין המשרדים שיזכו לתוספות גדולות אפשר למצוא את משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות של השרה אורית סטרוק. המשרד יזכה לסכום שקוצץ מתקציבו בגובה 302 מיליון שקל".
וכעת שימו לב: "הסכום הזה ישמש בין היתר לתקצוב מכינות קדם צבאיות, חילוניות ודתיות, לחטיבה להתיישבות הכוללת יישובים בצפון, בדרום וביהודה ושומרון. 75 מיליון שקל יוחזרו כמרכיבי ביטחון ביו"ש. 40 מיליון שקל מיועדים לצורכי מתנדבי השירות הלאומי שפונו במהלך המלחמה, והפעלתם במקומם החדש בעקבותיה. 55 מיליון שקל עבור מרכזי חוסן וסיוע קהילות במשבר בצפון, בדרום וביו"ש".
אשמח לשמוע ממי מהקוראים, או ממנסחי הכותרת ב'ידיעות אחרונות', איזה תקציב מכל הסעיפים הללו מיותר? יש חשיבות למכינות קדם צבאיות, חילוניות ודתיות, או אין? החטיבה להתיישבות, שעיקר עיסוקה בחיזוק ההתיישבות בפריפריה של מדינת ישראל, בגליל, בעוטף עזה וגם ביו"ש, ראויה לתוספת מימון ממשלתי בימים שיישובי הפריפריה יותר מכולם נמצאים במצוקה אמיתית, או לא? חשוב לממן מרכיבי ביטחון ביו"ש, כשהצבא עצמו מזהיר כל הזמן מפני התלקחות ביו"ש, או שצריך לעזוב אותן לנפשם? מתנדבי השירות הלאומי שפונו במהלך המלחמה, ראויים לסיוע של המדינה כדי לפעול במקומם החדש כתוצאה מהמלחמה או לא? ומה עם מרכזי חוסן וסיוע קהילות במשבר בצפון, בדרום וגם ביו"ש? יש לפעילות שלהם חשיבות בתקופת משבר כה חמור, או לא?
נמשיך. תחת הסעיף הבין משרדי "הוצאות חירום אזרחיות", מוסיפה הידיעה, נמצאים 15 מיליון שקל המיועדים למיגון רכבי הסעות לתלמידים ותחבורה ציבורית ביהודה ושומרון. ושוב, במציאות הביטחונית ביו"ש, של ירי יום יומי בצירי התנועה, חשוב למגן את הסעות התלמידים או שזה בזבוז כספים? "124 מיליון שקל לטובת מקלטים, מיכון מוסדות ציבוריים, מתקני בריאות, חינוך ורווחה ביישובי
הצפון והדרום". אשמח לשמוע מה מכל הרשימה הזו, בעיני הקוראים, או עורכי ידיעות אחרונות, לא ראויים למימון כי הם מיותרים.
"כמיליארד שקלים מתקציב משרד ראש הממשלה יחולקו בין אגפי המשרד השונים, וכן עבור המשרדים הקטנים" נאמר בידיעה. מיליארד שקלים??? אז בואו שוב נקרא את הפירוט. "בין היתר 30 מיליון שקל יתווספו לתקציב מערך הגיור". אז כן, גם בתקופת מלחמה, מדינה יהודית צריכה לשאוף שכמה שיותר מאזרחיה יהיו יהודים, ומי שאינו כזה ומעוניין להפוך ליהודי, המדינה חייבת לסייע לו. בדיוק בשביל זה קיים מערך הגיור (בלי להיכנס כרגע לשאלה על טיב התיפקוד שלו).
"מערך הסייבר הלאומי יקבל כ-50 מיליון שקל" – ואני שואל, למה כל כך מעט? מישהו יכול לערער על הנחיצות של מערך הסייבר, במצב של איום בלוחמת סייבר שתשתק שירותים חיוניים במדינה?
לא אכנס לוויכוח על תוספת לתקציבי משרד התפוצות (26 מיליון שקל), משרד ירושלים ומסורת ישראל יקבל (כ-23 מיליון) ומשרד ראש הממשלה (כ-280 מיליון שקלים שיחולקו בין היתר למטרות אבטחה וחיזוק מערך ההסברה הלאומי. הגיע הזמן באמת שלמדינת ישראל יהיה מערך הסברה לאומי רציני). תוספת של 24 מיליון שקל יקבל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, זה שפועל בכל כוחו לסייע למפונים משני אזורים אלו – וזוכה לשבחים מכל ראשי הרשויות באיזורים אלו.
יש תקציבים שאכן שנויים במחלוקת, בוודאי בתקופת מלחמה. אני יכול להבין את מי שמתנגדים לתיקצוב ההילולא במירון, או את הילולת הבאבא סאלי בנתיבות. זה לא כמו תוספת תקציבים לרבנות הראשית 5 מיליון שקל בסך הכל ובתי הדין הרבניים (בסך הכל 8 מיליון שקל) – שנותנים שירות לכל אזרחי ישראל.
ביחד זה פחות מהסכום שיעבור לרשות החירום הלאומית, 18 מיליון שקל, שתפעל להכשרות כוח אדם והיערכות משרדי הממשלה לעיתות חירום – משימה שאין חולק על חשיבותה.
מעניין מה דעת מתנגדי הממשלה לתוספת התקציב לבית הנשיא, כ-5 מיליון שקל שיוקצו לצורך אבטחה, טיסות רשמיות לחו"ל והוצאות שוטפות. צריך לממן לנשיא בתקופת מלחמה טיסות רשמיות לחו"ל או לא? אני סקרן לשמוע את עמדת עורכי 'ידיעות אחרונות' ודעות מתנגדי הממשלה, שזועמים מן הסתם על כך ש"בשביל זה יש לממשלה כסף".