פייסבוק, הרשת החברתית הגדולה והמשפיעה בעולם, הפכה זה מכבר לזירה מרכזית לשיח ציבורי, פוליטי ואישי.
לצד היתרונות הרבים שהיא מציעה, פייסבוק משמשת לא אחת כבמה להפצת מסרים פוגעניים, שקריים ומסיתים, המהווים הוצאת דיבה על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.
בשנים האחרונות, בתי המשפט בישראל נדרשו לשורה של תביעות דיבה שהוגשו בעקבות פרסומים בפייסבוק, והפסיקה שניתנה בנושא משקפת את המורכבות והרגישות שבאיזון בין חופש הביטוי לבין ההגנה על השם הטוב. להרחבה בנושא קראו את המדריך להתמודדות עם הוצאת דיבה .
מהי לשון הרע/הוצאת דיבה?
לשון הרע מוגדרת בחוק איסור לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לבזות אותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו, לפגוע במשרתו, במשלח ידו או במקצועו, או לבזות ארגון או חבר בני אדם.
לשון הרע בפייסבוק מתאפיינת במספר מאפיינים ייחודיים:
- נגישות וקלות הפצה: פייסבוק מאפשרת לכל אדם לפרסם תכנים בפומבי, באופן מהיר וקל, וללא צורך במתווכים או עורכים.
- ויראליות: תכנים בפייסבוק יכולים להתפשט במהירות רבה ולהגיע לקהל רחב, תוך יצירת אפקט "כדור שלג" שעלול להחמיר את הפגיעה בשם הטוב.
- אנונימיות: פייסבוק מאפשרת - עדיין - למשתמשים לפרסם תכנים תחת שמות בדויים או פרופילים מזויפים, מה שמקשה על זיהוי המפרסם ועל נקיטת הליכים נגדו, אך היום ישנם האמצעים הטכניים לזהות מעוולים אנונימיים ולבוא איתם דין וחשבון.
- קושי במחיקה: גם לאחר מחיקת תוכן פוגעני, הוא עלול להישאר זמין ברשת באמצעות צילומי מסך והעתקות. מן הטעם הזה גם כאשר מבצעים מחיקה יש לבצע אותה באופן מקצועי שלא ישאיר עכבות.
להלן מספר פסקי דין בולטים שניתנו בישראל בשנים האחרונות, העוסקים בלשון הרע בפייסבוק:
- ת"א 51043-05-20 מאירסון נ' וודווז: תביעה שהוגשה נגד הנתבע בטענה שזה פרסם שורת פרסומים ברשת הפייסבוק נגד התובעים. בית-המשפט פסק שעל הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסכום של 150,000 ₪
- ת"א 25472-06-18 חליוה נ' קובי: תביעה שהוגשה על-ידי עיתונאי מאזור הצפון נגד ראש עיריית טבריה לשעבר, בגין שורת פרסומים דיבתיים שפורסמו על-ידו בדף פייסבוק ייעודי. בבית-משפט השלום נפסק סכום פיצוי כולל של 481,000 ₪ (כולל הוצאות) הסכום הופחת בבית-משפט מחוזי ל – 421,000 ₪ פיצוי.
- ת"א 44827-10-21 אבישר נ' דואק: תביעה שהוגשה על-ידי יו"ר אופוזיציה ברשות מקומית נגד אישר תקשורת אשר לשיטתו עמד מאחורי שורה ארוכה של פרופילים מזוייפים ברשת הפייסבוק אשר מהם פורסמו פרסומי דיבה במשך שנתיים שלמות. בסופו של הליך, בית-המשפט קבע שהנתבע אכן עומד מאחורי הפרופילים המזוייפים וחייב אותו לשלם לתובע פיצוי של 1,050,000 ₪
- ת"א (שלום י-ם) 1933-02-19 מילר נ' אבו סלח: תביעה שהוגשה על-ידי פקח של רשות הטבע והגנים נגד אדם שהשמיץ אותו ברשת הפייסבוק והגיש נגדו תלונת שווא במשטרה אשר גם את תוכנה הוא הדהד ברשת הפייסבוק. בית-המשפט פסק שעל הנתבע לשלם לתובע סכום פיצויים כולל הוצאות בסכום של 150,000 ₪. למידע נוסף על תביעות בגין הוצאת דיבה קראו את המאמר בנושא - התנאים להגשת תביעת דיבה .
להלן מספר המלצות להתמודדות עם לשון הרע בפייסבוק:
- משתמשים: יש לנקוט משנה זהירות בטרם פרסום תכנים בפייסבוק, ולוודא שהם אינם פוגעניים או שקריים. במקרה של חשיפה ללשון הרע, ניתן לפנות למפרסם בבקשה להסיר את התוכן הפוגעני, או להגיש תלונה בפייסבוק.
- נפגעים: במקרה של פגיעה בשם הטוב, ניתן לשקול הגשת תביעת לשון הרע, תוך איסוף ראיות כגון צילומי מסך של הפרסום הפוגעני.
- פייסבוק: על פייסבוק להגביר את מאמציה לאכיפת תנאי השימוש שלה, ולפעול להסרת תכנים פוגעניים ושקריים באופן יזום ויעיל יותר.
לסיכום, לשון הרע בפייסבוק היא תופעה רחבת היקף בישראל, בעלת השלכות משפטיות וחברתיות משמעותיות. על המשתמשים לנהוג באחריות ולהימנע מפרסום תכנים פוגעניים, על הנפגעים לפעול להגנה על שמם הטוב, ועל פייסבוק להגביר את מאמציה לאכיפת תנאי השימוש שלה.
רק כך ניתן יהיה ליצור שיח מכבד ובטוח ברשת החברתית, תוך איזון ראוי בין חופש הביטוי לבין ההגנה על השם הטוב.
עד אז ברגע שנפגעתם מלשון הרע ברשת הפייסבוק ניתן לפנות לעורך-דין לשון הרע לייעוץ והמשך טיפול.