החיבור של הפרט והכלל בישראל יוצר מציאות חדשה של עם ה' שמוציא מהכוח אל הפועל את דבר ה'. אומה שלמה שהיא הרבה יותר מסך כל חלקיה, ואף מהווה קומה נוספת על גבי סך כל חלקיה. העיקרון הזה נרמז במצוות החלה.

בפרשתנו, פרשת שלח הנושא המרכזי הוא חטא המרגלים, אבל אחרי חטא המרגלים יש רשימת מצוות שאחת מהן היא מצוות הפרשת חלה. המפרשים מסבירים מדוע המצוות הללו נבחרו כאן, אחרי חטא המרגלים. ביחס למצוות חלה ההסבר שמביאים המפרשים הוא שהיא הבטחה על הכניסה לארץ, מאחר שהציווי נפתח במילים: "בְּבֹאֲכֶם אֶל-הָאָרֶץ". כלומר, אומנם הדור הזה חטא, אבל הדור הבא בעזרת השם אכן ייכנס לארץ כפי שהקדוש ברוך הוא הבטיח. הבטחה זו נוסכת תקווה בעם השרוי בעצבות בעקבות חטא המרגלים והגזירה להישאר במדבר 40 שנים נוספות, ועלול להגיע לכדי ייאוש.

נעמיק את התשובה הזאת בעזרת דברי המהר"ל ("נצח ישראל" פרק ג'). יש מקום לשאול מדוע נבחרה כאן דווקא מצוות החלה, מבין כל המצוות התלויות בארץ, שהרי כל אחת מהמצוות התלויות בארץ היו עשויות לנטוע תקווה ונחמה בעם. אומר המהר"ל: המדרש בתחילת בראשית רבה, מדבר על המילה "בראשית" והוא דורש אותה ""בראשית" - בשביל ראשית". כלומר, יש איזו נקודת ראשית שהיא הבסיס, היסוד להופעת העולם כולו, וכל השאר זה השלמה. השאר הינו הוספות אל אותו עיקרון, אל אותה נקודת הראשית שבשבילה נברא העולם.

אז מהי נקודת הראשית? המדרש מביא שלושה הסברים שונים, על פי פסוקים המזכירים מילה זו:

1. בשביל ישראל שנקראו ראשית, שנאמר " קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה"

2. בשביל התורה שנקראת ראשית, שנאמר "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ".

3. בשביל שלוש מצוות שנקראו ראשית: ביכורים, תרומה ומעשרות וחלה.

  • ביכורים: "וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה".
  • תרומה ומעשרות: "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ".
  • חלה: בפרשה שלנו "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה".

מדוע המילה "ראשית" מופיעה דווקא בשלוש מצוות אלו? מהי נקודת הראשית הייחודית למצוות אלו? אומר המהר"ל: שלוש המצוות האלה מבטאות שלוש הופעות שונות של יצירה חדשה בעולם, ובכולן דבר ה' הופיע:

  • סוג ההופעה הראשונה היא היצירה הטבעית של הפרי. הפרי רק מתחיל להיווצר, וכבר מסומן כביכורים. אדם יורד לשדהו ורואה תאנה שביכרה, רימון שביכר, מסמן אותם ב'גמי' (כלשון המשנה ביכורים ג, א) ואומר "הרי אלו ביכורים".
  • תרומה - החיוב על הפרשת תרומות ומעשרות נוצר כאשר מצרפים אותם לערימה אחת. לפני שלב זה מותרת אכילת עראי בשדה.
  • החלה - חיוב החלה נוצר בשלב מאוחר יותר: כאשר מגלגלים את העיסה, כלומר: מצרפים את הקמח והמים.

המהר"ל מחדד את משמעות שלוש ההופעות:

  • הופעה אחת מרגע שהדבר נוצר, כמו ביכורים.
  • הופעה שנייה מרגע שדברים מתכנסים אל מקום אחד, כמו תרומה ומעשרות.
  • הופעה שלישית - הרכבה מזגית, כאשר דברים מתחברים ויוצרים מציאות חדשה.

עם ישראל מסוגל בכל אחד משלבי היצירה הללו להכניס את הקדושה ולגרום להופעתה. מאחר שכך,הרי דבר ה' יכול לחול על כל הדברים בעולם.

לאור זאת, מצוות החלה מופיעה לאחר חטא המרגלים לא רק כבשורה טובה שעתידים להיכנס לארץ, אלא משום שמצווה זו מלמדת על היסוד שבו חטא עם ישראל בחטא המרגלים. המרגלים התבוננו על עם ישראל כפרטים ולכן פחדו מאוד איך יוכלו לנצח את הענקים. אך הם התעלמו מיסוד עקרוני: כאשר עם ישראל מתכנס ומצטרף בדומה לחלה של הקמח והמים, נוצרת מציאות חדשה. זה עם ה', שאותו הקדוש ברוך הוא מלווה בכל דרכיו. לא ניתן לעמוד כנגד מציאות של אומה כזאת כאשר הקדוש ברוך הוא מלווה אותה, ולכן לא צריך להיות שום חשש.

הדור הבא שיקבל את מצוות החלה בכניסתו לארץ יבין ויחוש זאת: כאשר עם-ישראל ייכנס לארץ כאומה שלמה, הרי שגם בגלגול הקמח והמים, תיווצר מציאות חדשה, ששם ה' ייקרא עליה בהפרשת החלה. וקריאה בשם ה' על אותה הרכבה מזגית מחדדת ומעצימה את כוחו של עם ישראל, ואל מול עם כזה – איש לא יוכל לעמוד.

אנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא שילווה אותנו בכל דרכינו, שיעזור לנו להתאחד באמת, אחדות מלאה ומשמעותית שיוצרת מציאות חדשה בעולם. מתוך כך יתקיים בנו "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי-יָכוֹל נוּכַל לָהּ".