ההיכרות עם הרב דב גולדשטיין ז"ל החלה לפני יותר מ-25 שנים. באותם ימים החלה מהפכה בעולם התורני. החל השימוש במחשב ובמאגרים תורניים ממוחשבים.
זה מהלך שהיה בו 'הגדלת תורה' כי הוא הנגיש את ארון הספרים היהודי לציבור הרחב, והקל על הנגישות של המקורות ללומדי התורה ומרביצי תורה. מנועי החיפוש אפשרו למצוא את המקורות המבוקשים בצורה קלה יחסית, ובכך פישטו את תהליך הלמידה וקיצרו את משכי הזמן שהושקעו לפני כן בחיפוש ידני בספרים. האפשרות 'לגזור' קטעים מתוך הספרים שבמאגרים הקלו מאד על הכתיבה התורנית ועריכת נושאים תורניים ללמידה בציבור באמצעות דפי מקורות.
מהלך זה הובל ע"י מספר 'משוגעים לדבר' והיה כרוך בהשקעות כלכליות גדולות מאד. מטבע הדברים פותחו המאגרים שבהם היה סיכוי שישתמשו יותר, בארץ ובחו"ל.
הרב דב ז"ל החשיב מאד את כתבי הרב קוק זצ"ל ועל כן ביקש שמהלך זה לא יפסח עליהם. לשם כך יזם את יצירת המאגר התורני של כתבי הרב קוק זצ"ל, שיאפשר הרחבה של חשיפתם בפני קהלים רבים. חזונו לא היה קל למימוש.
מטבע הדברים האוכלוסייה הפוטנציאלית לשימוש במאגר התורני של כתבי הרב קוק זצ"ל היה קטן יותר, וחלקה גם הסתייג מהשימוש במחשב כמכשיר ללימוד תורה, גם משום שהוא נקט בגישה חשדנית כלפי החידוש הזה מעין 'חדש אסור מן התורה'. וגם משום שחשש שהחיפוש במאגרים יבוא במקום הלימוד השיטתי מתוך הספרים.
כיון שעלות הקמת מאגר מסוג שכזה גדולה מאד, ככל שהאוכלוסייה המשתמשת קטנה יותר, כך קטן הסיכוי לכסות את העלויות ע"י מכירת המאגרים למשתמשים. את הרב דב ז"ל זה לא הרתיע, ולא מנע ממנו להירתם למימוש החזון ולפרוץ דרך חדשה מתבקשת ורצויה.
תוך כדי הקמת המאגר הוא גם נדרש להסביר, כתלמיד חכם, את החשיבות והיתרון של השימוש במחשב כדי 'להגדיל תורה' בימינו. ומדוע אין סיבה להירתע מכך. אדרבה יש להחיל על כך את העיקרון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו", וכל חידוש טכנולוגי שהקב"ה מזכה בו את האנושות ראוי לו שישרת גם את עולמה של תורה, 'להגדיל תורה ולהאדיר' ו'לפתוח שערי חכמה'.
בהקשר לכך ציטט הרב דב ז"ל את דברי הרמב"ם (בפירוש המשניות סנהדרין פרק יא יסוד י"ג): "…שראיתי בו תועלת לפי שאספתי בו דברים מועילים מפוזרים בספרים גדולים." ובספר פלא יועץ (ערך אסיפה) כתב: "כמה טובה עשו לנו בעלי אסופות אשר בכל דור ודור, זכו וזיכו את הרבים, זכות הרבים תלויה בהם… ובפרט כגון אנן דור יתום, יתמי דיתמי, אשר טרדות הזמן רבו עלינו ודעתינו קצרה… אמנם ע"י האסופות (=איסוף מראי המקומות) נוכל לצאת מעט ידי חובתינו. ובכל דור ודור צריכים האסיפות כמו שעשו הראשונים… ומהם יראו וכן יעשו בכל דור ודור… להועיל לרבים בדברים הנצרכים. …ועושי אלה הם מזכים את הרבים… ואל יחושו ללעג השאננים… שבודאי טובים לנו הספרים של בעלי אסיפה מכל חיבורי פלפולים וחריפות". בעל ה"שדה חמד" כתב בהקדמתו: "והגאון… אשר עשה מפתחות לפסקי הרא"ש במקומות מפוזרים שלא במקומן, כמה גדולה תועלת מלאכתו… כללן של דברים, כי כל המלאכות הללו רצויות הן להגדיל תורה ולהאדירה". (מצוטט באתר של הרב דב ז"ל: 'תלמוד תורה כנגד כולם').
בתחום זה הקמת המאגר של כתבי הרב קוק זצ"ל ותלמידיו הייתה פריצת דרך חשובה ביותר. אולם יש לציין שהוא היה מפעל של אדם אחד, בעל חזון, נחוש, שלא ויתר למרות הקשיים הרבים שניצבו בדרכו.
תוך כדי כך היה עליו להתמודד גם עם עבריינים שהעתיקו מהמאגרים ללא רשות והפיצו אותם בצורה חינמית, ובכך חיבלו במימון העלויות של המאגרים, והמשך פיתוחם ושכלולם.
הרב דב ז"ל הסתלק מאתנו בדמי ימיו, לאחר מחלה קשה, כאשר עדיין לא מימש את כל חזונו, כאשר עדיין היו לו תוכניות לקדם לשכלל אותו. אנו תקוה שבניו ימשיכו במימוש חזונו.
מפעל זה של הרב דב ז"ל ביחד עם כל שאר מפעליו החינוכיים והציבוריים, ראוי שיזכו להערכה הראויה ויזכרו בדברי ימי עמנו לעולמים, וזכות הריבוי והרחבת הלימוד של תורת הרב קוק זצ"ל תעמוד לו ולזרעו עד עולם.
חבל על דאבדין. יהי זכרו ברוך לעד ולעולמי עולמים.