הרב אברהם מלמד
הרב אברהם מלמדצילום: אלבום משפחתי

הגיע הזמן לדבר ברור וצלול, ולא להתבייש להצהיר על זכותינו הנצחית על כל חלקי הארץ כולל חבל עזה ודרום לבנון שכרגע משמשים בסיסים לאויבינו התוקפים את ישראל.

כשחיילינו נלחמים בחבל עזה, עלינו לזכור את דברי שמעון המכבי, "לא ארץ נכריה לקחנו.. כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העתים נכבשה, ואנחנו כאשר הייתה לנו עת השיבונו את נחלת אבותינו". חבל עזה, היא חלק מארץ כנען שכבש יהושע בן נון, חלק מנחלת שבט יהודה ההיסטורית, ועתה חזרה אלינו ההזדמנות ההיסטורית לשוב ולגאול אותה ולהשיבה לחיק האומה.

אדמות אלו של חבל עזה, נחלת יהודה, ודרום לבנון, נחלות אשר ונפתלי, זועקות אלינו שנגאל אותם מידי המרצחים המחזיקים בהם, המשתמשים בהם למלחמות ושפיכות דמים וטרור רצחני כנגד ערינו ויישובינו. ארץ ישראל שציפתה אלינו אלפים שנה, זועקת אלינו שנגאל את אדמותיה ונשיב אותה לבעליה האמיתיים והחוקיים – עם ישראל.

במשך אלפים שנה עמנו התגעגע לשוב דווקא לארץ ישראל, לא לאוגנדה, ולא לשום מקום אחר, כי אם לארץ אבותינו שידענו שבה יתקיים הייעוד והחזון של עם ישראל, וממנה נוכל להופיע את הברכה לאנושות כולה.

על הארץ הזאת קיבלנו את ההבטחה האלוקית בתורה שנאמרה לאברהם אבינו: 'לזרעך נתתי את הארץ הזאת' (בראשית טו, יח). והתורה הבטיחה לנו שכאשר נשב ונחיה בארץ ונקיים בה את הייעוד של עם ישראל לחיות חיי ערכים של קדושה ומוסר לפי רצון ה', נזכה להיות 'אור לגויים' ולהביא טובה וברכה לכל האנושות.

זהו בתמצית החזון הגדול של עם ישראל, להמשיך את המסע הגדול של אברהם אבינו 'לך לך' אל הארץ המובטחת ולהיות 'גוי גדול' ולהגיע אל הברכה של 'ונברכו בך כל משפחות האדמה' (בראשית יב, ג), אך כדי להגיע לברכה הזאת עלינו להיות מושרשים ונטועים חזק בארצנו מולדתינו כולה.

כשעם ישראל עם הסגולה, נוחל את ארץ ישראל שהיא ארץ הסגולה, וחי בה חיי מוסר וסגולה, יש בכוחו מתוך הארץ הזאת, להוציא כוחות גדולים של טוב וברכה לכל העולם. לשם כך עלינו לנחול את הארץ כולה. כל חלק וחלק ממנה מבטא כח אחר בעם ישראל, ורק על ידי האחיזה והחיבור בין כל עם ישראל לכל חלקי ארצו, תוכל להופיע הברכה המיוחדת של עם ישראל מתוך הארץ המיוחדת, לכל האומות כולם.

האמת הפשוטה והיסודית הזאת, שזו הארץ שלנו ועלינו לנחול אותה, הנחתה את חלוצינו לפני יותר ממאה שנה, בבואם לארץ אבות כשידעו שמגמתם ליישב, ולכבוש, ולנחול כמה שיותר חלקים מארץ אבותינו, ויש מאבק על כל שטח ועל כל דונם. וכפתגם הידוע שהיכן שיעבור תלם המחרשה שם יעבור הגבול.

גם במלחמת העצמאות שידענו שאנו במלחמה קיומית, זכינו להרחיב את גבולינו, ומגבולות החלוקה הלא סבירים שבקושי אפשרו להחזיק מדינה, הורחבו הגבולות והמדינה התרחבה לנגב ולגליל. ולא הייתה לנו הוא אמינא לוותר על אדמות אלו לטובת אויבינו, היה ברור שמה שכבשנו נשאר שלנו.

היה ברור שיש לנו זכות היסטורית נצחית על כל חלקי הארץ, ובוודאי שכבר זכינו להגיע אליהם ולכבוש אותם, זכותנו המלאה לממש את הריבונות במקומות אלו. הימצאותה של אוכלוסיה ערבית גדולה לצידנו ובקרבנו, לא מנעה מאיתנו את האמונה בהכרת זכותינו על הארץ וברצון בפועל לממש זכות זו. בקום המדינה בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל למרות הסכנה והחששות מהימצאותה של אוכלוסיה ערבית גדולה בארץ המסרבת להכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל. ואכן לאחר ההכרזה יצאנו למלחמה על עצמאותינו וקיומנו.

גם במלחמת ששת הימים שנכפתה עלינו על ידי אויבינו הורחבו גבולות הארץ לחבלי ארץ נוספים של נחלת אבותינו ביהודה ושומרון רמת הגולן חבל עזה וסיני. והייתה התרגשות גדולה בעם משחרור המקומות הקדושים שלנו, ובראשם מקום המקדש בירושלים העתיקה ושרידו הכותל המערבי.

אך לצערנו מאז מלחמת יום הכיפורים, ובעשרות שנים האחרונות, חלה עייפות אצל חלקים מעמינו, וריפיון באמונה ביכולת להגשים את החזון של שיבת ציון. וכן חסרון בהכרה בצדקת דרכנו מול אויבינו. עייפנו ממלחמות ומאבקים עם אויבינו, וחיפשנו שקט והסכמים להפסקת אש עם שכנינו. ויתרנו פעם אחר פעם על חלקי מולדת, מסרנו את סיני למצרים, ואת יריחו וחבל עזה לרשות הפלשתינית, ולאחר מכן עוד חלקים נרחבים מיהודה ושומרון, ברחנו מדרום לבנון, ואחר כך ברחנו והתנתקנו מחבל עזה, והשארנו מקומות אלו בידי אויבינו המרים.

המציאות טפחה בפנינו פעם אחר פעם, והתברר לנו שאויבינו אינם מעוניינים באמת בשלום ובהכרה במדינת ישראל, אלא במימוש שיטת השלבים של תפיסת עוד שטח מולדת ועוד אדמה והחלשת מדינת ישראל עד ההגעה לאפשרות להכניעה ולהשמידה.

ועדיין חיפשנו שקט, והכלנו ירי טילים ורקטות לעבר מדינת ישראל, וקיווינו שנוכל לסבול מציאות זו מתוך מחשבה שבסוף נוכל להסתדר במציאות כזאת לאורך ימים ושנים, הגם שאינה אידיאלית. אך בשנה האחרונה בטבח הנורא שאירע בשבת של שמיני עצרת שמחת תורה, ביישובי עוטף עזה, הוכח לכל שאין בארץ ישראל חלל, ואם עם ישראל, עם המוסר, העם השוחר טוב ושלום, לא ישלוט בכל מרחבי ארצו, מי שישלוט במקומות אלו, יהיו אויבינו המרים המבקשים רעתינו. והוכח לכל שאם בעזה, לא יהיה שלטון ישראל מלא, ישלטו שם מחבלי החמאס אשר ימשיכו בטרור הרצחני שלהם ובמגמתם להשמיד את מדינת ישראל.

כששואלים היום מהו האופק של המלחמה, מה צריכה להיות המטרה של המלחמה בעזה? התשובה צריכה להיות ברורה, לכבוש את רצועת עזה ולהחיל בה את שלטון ישראל ולגאול את אדמותיה מידי מרצחי החמאס. ואם אכן זאת המטרה, מדוע כל פעם נכנסים ויוצאים? מדוע לא נכנסים ונשארים במקום. מדוע לא מודיעים לעולם ולביידן, שחזרנו לאדמות ההיסטוריות שלנו ומהם לא נזוז לעולם, ושיש לחשוב על פתרונות להגירת האוכלוסיה הערבית מעזה אל מדינות אחרות בעולם.

מדוע אנו מתנהגים בארצנו כאילו אנחנו זרים? מדוע כובשים שטח בעזה ואחר כך מפנים אותו? ועוד מחפשים מי ייקח אחריות עליו, האם כך מתנהג אדם כשהוא חוזר לביתו האהוב, אליו התעגעגע? ראינו איזו ברכה טמונה באדמה זו, כשישבו בה המתיישבים היהודים בגוש קטיף, האם האדמה, אדמת ארץ ישראל האהובה, לא מצפה מאיתנו שנגאל אותה מידי המרצחים. זו צריכה להיות גם המטרה במלחמה בצפון הארץ ניצחון וגאולת האדמה. אם האויב היה יודע שבירי הטילים והרקטות שהוא יורה על ישראל והגליל הוא מחריב את מדינתו ואדמתו, והוא מפסיד שטחים ואדמות שעוברים לצמיתות למדינת ישראל, האם היה מעז לחשוב לתקוף את ישראל?

על כן, האופק המדיני של ישראל לאחרי מלחמת עזה, הוא ברור, החזרת שלטון עם ישראל על חבל עזה, תחילה שלטון צבאי, ואחר כך בחידוש ההתיישבות היהודית בחבל עזה בעוז ובגאון. לא עוד כמה אלפים בודדים, כי אם רבבות ומאות אלפי ישראל שיגורו בערים וביישובים בחבל עזה המתחדש. ובמקביל כמובן עידוד הגירתם של ערביי הרצועה למדינות אחרות בעולם. (ואם יש בהם הנאמנים לשלטון ישראל, יכולים הם לחיות לצידנו כמיעוטים הנאמנים למדינה בגליל ובנגב, אך אלו שעוינים אותנו ורוצים במלחמה, לכל הפחות יש לעודד את הגירתם מחוץ לחבל עזה). זו האמת, וזו גם השפה שאויבינו מבינים. כשעם ישראל יתבסס ויתחזק על אדמתו, ואויבינו יבינו שאין שום סיכוי בעולם שיוכלו לפגוע באחיזתינו בארץ, וכל מאבק שהם ינסו רק יביא עליהם עוד אסון וחורבן. תחילה הם יקבלו זאת בחוסר ברירה, אך בהמשך יראו הכל שהצדק איתנו, ודווקא מתוך קיום דבר ה' בתנ"ך במימוש ההבטחה האלוקית שעם ישראל ישוב לאדמתו לשלוט בה ביד רמה, דווקא מתוך מציאות זו, תבוא הברכה הגדולה לכל העולם כולו.

נתפלל שנראה במהרה בניצחון עם ישראל על אויביו, ובשיבת אדמות המולדת לעם ישראל, ובניצחון שיביא הרתעה לדורות, ולא נצטרך להתמגן, כי האויב פשוט לא יעז לפגוע בעם ישראל. ונתפלל שמתוך חיזוק עם ישראל בארצו, נזכה לראות בבוא היום שבו עם ישראל ימלא את תפקידו וייעודו להיות 'אור לגויים' מתוך שלום ואהבה השקט וביטחה. ויתקיים הפסוק: "והלכו גויים לאורך ומלכים לנגה זרחך" (ישעיהו ס, ג) במהרה בימינו.