רונן רימון, בנו של יוסף ז"ל שייסד את מסעדת וקפה רימון והלך לעולמו בגיל 94 לפני שבועיים, התארח באולפן ערוץ 7 וסיפר על דמותו של אביו שנשזרה בדמותו של המוסד הקולינרי בירושלמי.
"רימון בתחילתה היתה מסעדה בשרית ששירתה את מיטב אנשי ירושלים. גם נשיאים היו באים אליה. בשנות ה-80, בזמן שהפכו את רחוב בן יהודה למדרחוב, המקום הפך לבית קפה חלבי", מספר רימון.
הוא מוסיף "אבא שלי אף פעם לא ראה את המקום כמקור הכנסה אלא כמקום שבו אנשים יוצאים מרוצים. הוא תמיד נתן להתחרט או להחזיר מנה. בשבע בבוקר כבר היה מתייצב שם אחרי התפילה, אומר בוקר טוב לכל העובדים והלקוחות הראשונים".
בית הקפה היה פתוח גם בתקופות קשות של טרור ופיגועים. "אלה היו תקופות קשות כלכלית ונפשית. בלילות כל דמות שעברה באזור המדרחוב הייתה מפחידה והיו באזור הרבה כוחות ביטחון וקיבלנו הרבה התראות. אבא לא ויתר על פתיחת המקום גם בשעות הכי קשות, גם בשלג וגם במצבים שאחרים סגרו. הוא אמר שלשמור על השגרה זה חלק מהמוטו של המקום בפרט ושל ירושלים בכלל".
האב, שהיה חלק מהמחתרות שלחמו בבריטים, גם נלקח בשבי למשך תשעה חודשים וכשחזר לא נתן לימים הקשים להשפיע עליו. "אבא היה במחתרת והיה שבוי בידי הירדנים תשעה חודשים. פתאום מסתבר לך שמישהו בבית שלך היה חטוף ושבוי ועם כל ההיסטוריה, לפעמים כשזה קרוב אליך מאוד, אתה לא יורד לעומק העניין. יש לנו מכתבים שלו מהשבי ודוד שלי סיפר כיצד גילו שהוא בשבי לאחר שלא ידעו איפה הוא".
"הוא כל הזמן הסתכל הלאה והיה אדם אופטימי עם חזון. הוא לא נתן לשום דבר להוריד אותו או אותנו. הוא היה בולדוזר. אני חושב שאבא שלי ורימון זה עמוד תווך וסמל בירושלים. אבי איש ירושלים, היה כאן בזמן הבריטים, והמורשת שלו ליוותה אותנו כל השנים", מסכם רונן רימון.
הוא היה עושה לנו הרבה פעמים בבית, בארוחות, מתכונים של עונג, הוא היה אומר ככה הייתי עושה בעונג, עונג זו הייתה מסעדת פועלים