מתנות הכהונה מבטאות נתינה, אחריות ושותפות של כל חלקי האומה; זה מה שכל כך נחוץ לעם ישראל אחרי תקופה של מחלוקת. פרשת קורח, אחרי כל האירועים של קורח ועדתו, עוסקת בכמה מצוות שהמאפיין הוא מעמדם של הכוהנים בעם ישראל, ובעיקר – מתנות הכהונה.
רש"י (במדבר יח, ח) מסביר שמתנות הכהונה מופיעות כאן כדי לקבע את המעמד של הכהנים בעם ישראל בעקבות המחלוקת עם קורח. רש"י מביא, על פי המדרש, משל למלך שנתן שדה לאוהבו ולא כתב ולא חתם – לא רץ לרשום את השדה במרשם במקרקעין או במנהל. מדוע? מקבל המתנה אמר בליבו שזו מתנה של המלך, ולא ייתכן שמאן דהוא יערער עליה. אף על פי כן, עמד אדם אחד וערער. אמר המלך, שאם זה המצב צריך לכתוב ולחתום, ולהסדיר את הדברים כראוי! כך גם בנוגע למתנות הכהונה, לאחר ערעורם של קורח ועדתו, התעורר הצורך לכתוב את רשימת מתנות הכהונה באופן מסודר.
בשביל להשלים את התמונה, צריך להסתכל על מתנות הכהונה לא רק כמתנה שניתנת לכהנים ואף לא רק כמעמד, אלא גם כמשמעות של אחריות. פתיחת הפרשיה העוסקת במתנות כהונה היא: "וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי". את המילה "משמרת" אנחנו מכירים ממש מהפסוקים הסמוכים קודם לכן: "מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ" ו"מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ". ביטויים אלו מבטאים את האחריות של הכהנים להיות שליחים נאמנים של האומה, ולבטא את השליחות הזאת בנוכחות שלהם בבית המקדש.כך – "מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי" מהווה המשך של שמירת הקודש והמקדש.
ומנגד, העובדה שהאומה ששולחת את הכהנים לשליחות הזאת מלמדת שהם אינם יכולים לקיים את ייעודם לבד, אלא רק מכח השליחות של כולנו. לכן – צריך גם לדאוג לתת להם את הבסיס הכלכלי האיתן למימוש השליחות הזאת, כלומר את מתנות הכהונה.
מתנות הכהונה משנות את המצב התודעתי שלנו. הן מעבירות אותנו ממצב שבו אדם חושב על מה שחסר לו, ומה יש לאחרים ולו אין, למצב שבו אדם חושב מה הוא יכול לתת לאחרים.
למעשה, יש קשר בין המצב התודעתי למצב הכללי בחברה. חברה בריאה כוללת גם מחלוקות, אך דווקא מחלוקות הנעשות לשם שמיים. כשזה המצב, מחלוקת מתמקדת בשאלה מה נכון ומה טוב. גם במצב בריא של מחלוקת, נשאר מרחב גדול של נתינה, שבו אנשים חושבים מה הם יכולים לתת לאנשים אחרים.אבל ברגע שיש מרכיבים במחלוקת שאינם לשם שמיים, אנשים עסוקים במה שחסר להם, ובשאלה: 'מדוע הוא בעמדת כוח ולא אני?'.
אמר לי פעם מישהו שהעסק שלו התחיל להתפתח, שכל חודש מחדש הוא מצטער על גובה המיסים שהוא משלם. אני איחלתי לו מיד שבע"ה הוא ישלם עוד מיסים ועוד מיסים. זאת משום שהעסק שלו ימשיך להתפתח ויהיו לו הרבה רווחים, וכך תהיה לו הזכות לתת ולחלוק את השפע שיזכה לו עם כלל חלקי האומה.
כשמתנות הכהונה נתפסות כמשמרת של הכהנים – כשליחות שבה הכהנים מבטאים את האחריות שלהם לכלל האומה, ואת האחריות של האומה כולה לתת לכהנים את הכלים לפעול בשליחותה – הולכת ונרקמת תחושה של אחדות וחיבור בין חלקי האומה, ולא של מתח ופירוד חלילה.
עם ישראל נמצא בשנה שהיא שנת מלחמה, והיא כולה שנה של לקיחת אחריות ונתינה. כל האנשים בכל המרחבים פועלים ועושים:אנשי המילואים, הם השליחים של כולנו, החיילים הסדירים שמהרגע הראשון נמצאים שם בחזית ולומדי התורה שממשיכים להתמסר ללימודם יחד עם דאגה לכלל-ישראל. האומה כולה לוקחת אחריות ודואגת לצרכים הטכניים והפיזיים, ועוזרת למשפחות של המגויסים ולמפונים, ומתפללת כולה על החטופים. שנה שכולה לקיחת אחריות ונתינה.
אנחנו מתפללים לקב"ה שהכוחות שהתגלו בשנה זו יהוו תיקון ראוי לכל המתחים שהיו בינינו לפני כן. אנו מנסים להתחזק בעצמנו, לגלות אחריות, להוסיף בנתינה ולהתעצם במבט של שליחות לכלל האומה. בע"ה מתוך כך הקב"ה ילווה אותנו בשותפות אמיתית בינינו לבין אבינו שבשמיים, ויוביל אותנו צעד אחר צעד אל הגאולה השלמה.