מחבלי חמאס בשדרות בשמחת תורה
מחבלי חמאס בשדרות בשמחת תורהללא קרדיט צילום

בתוך שלל הדברים הנאמרים כנגד הנהגת המדינה, וכנגד המלחמה הצודקת והמוסרית בעולם, קשים לשמיעה במיוחד דברים הנאמרים מפי לשעברים שהיו בתפקידים בטחוניים ואחרים.

אתמקד בסוג של לשעברים, שהיו ממובילי הסכם אוסלו והגירוש מגוש קטיף שמעזים לדבר בימים אלו על התנהלות הממשלה והמלחמה.

ציפייתי כנראה מוגזמת מהם, בנויה על התחושה הטבעית והציפיה המוסרית, שמי שטעה, וטעותו עלתה לנו הרבה יותר מדי, אמור להתבייש לפתוח את פיו. איפה הבושה?

כשאלוף בצה"ל שפיקד על הגירוש מדבר, בחריפות כנגד הממשלה, אני לא מסוגל להבין כיצד הוא מוצא עוז בנפשו, לעמוד מולנו תושבי שדרות האוכלים את פרי הביאושים של מעשיו כעשרים שנה, עוד לפני שמחת תורה. וכמובן מול כל מדינת ישראל, ולהסתכל לנו בפנים, כאשר הוא נותן עצות, מה נכון ומה לא. לא מצפים ממנו להרבה, רק לשתוק.

סביב ציפייה זו צריכים להתאחד בעלי דעות מגוונות, שיש להם איזשהו שלד של מוסר ובושה, ואני מחכה כבר תשעה חודשים למצעד של אישים שהיו ממובילי המהלכים ההרסניים בדור האחרון, שיאמרו טעינו, ואם זה קשה, לפחות ישתקו.

לא אסתיר שציפייה מיוחדת הייתה לי ועודנה, מאנשי שמאל דתי, שפעם היו אומרים בחצי צחוק, שכל מצביעיה של מפלגה התואמת את דעתם נמצאים בבית הכנסת אחד בירושלים, אבל לצערנו, יש יותר מכך.

דווקא מתוך הכרות מסוימת ואף הערכה של אישים מסוימים ,הייתי מצפה מהם או מממשיכי דרך של אישים מרכזיים בסביבה זו, שתמכו באותם מהלכים, או בחלקם ,שיאמרו -טעינו. חשבנו שאפשר לעשות שלום והתברר שלא. חשבנו שבריחה מעזה תשפר את מצב מדינת ישראל, ועכשיו אנו מבינים שלא.

חשוב לציין שממשלות השמאל שהביאונו עד הלום, נעזרו מאד בגב המוסרי של אישי תורה או מדע ורוח דתיים שעמדו מאחוריהם, ושיוו למהלכים ההזויים, ארשת של מוסר והגיון. אבל היום כשהאמת ברורה , עם ישראל מצפה להודאה בטעות.

אדם חשוב, אמר שאין ללמוד מדברי הרב קוק שנאמרו קודם השואה על הגאולה, אחריה, שכן קרה כאן משהו שלא היה אפשר לתארו המשנה את התמונה באופן דרמטי. בלי להתפלמס עם עצם האמירה, היינו מצפים שיאמרו לעצמם תלמידיו , על אמירותיו של רבם בענייני ה"שלום" והחזרת שטחים. אני מחכה למי שיקום ויאמר-מה שנאמר לפני עשרות שנים ,לא רלוונטי, עכשיו, אחרי אירוע בסדר גדול כזה שעבר עלינו, בשמחת תורה. כאשר המצב התפוצץ בפנינו, תרתי משמע .

האם מתאים עכשיו לצטט דברים שנאמרו כאשר היו שלא הבינו מי הם אויבינו? האם לא הספיק לנו השיעור בהבנת הרוע ונושאיו ? מה עוד צריך להיעשות כדי שנזכה לישור קו מוסרי המצופה מכל מי שטעה בהבנת המציאות.

וחשוב להדגיש אין כאן בקשה לחיסול חשבון עם בני פלוגתא אידיאולוגים, או סתימת פיות של מישהו, אלא בקשה פשוטה, מוסרית, מילה ששימשה לצערנו לא אחת כדי לתת גב לדברים כואבים. בקשה להכיר בטעות, ולומר זאת בפה מלא.

בקשה להסתכל על המציאות בעיניים נכוחות מתוך מוסר אמיתי, וגאווה חיובית על היותנו בני יעקב איש תם היודעים לאחוז בעקב עשו או במילים עכשויות, "בחרבות ברזל" [מבלי להסתייג מהן ולומר שזה לא שם הולם לעם ישראל, כפי שהתבטא מי מאותם אישים] ונחושים לעשות כל שביכולתנו לביעור הרוע מן העולם, בסייעתא דשמיא.

ומילה אחרונה לסיום, אם מישהו מחפש מקום להתנצלות פומבית, נשמח לארח אותו במקום סמלי ומתאים לכך, עירנו שדרות, המסמלת גם את האיוולת, שאת פריה היא אכלה, אבל יחד עם זאת את הצמיחה מתוך אמונה, ואת הצעידה קדימה על גבי הקושי. את המבט הטבעי והשורשי של עמך ישראל, שלא התבלבל בדרך.

הכותב הוא ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות וחבר קהילת רעות בעיר