קרן הבר, אשת השמאל, פובליציסטית לשעבר בעיתון הארץ, ומרצה באוניברסיטת רייכמן, הודיעה על החלטת לעזוב בקרוב את ישראל ולהשתקע בברלין.
בהודעה ברשת X כתבה הבר: "אחת ההחלטות הכי קשות וכואבות שעשינו היתה ההחלטה לעבור מכאן, החלטה שמגיעה מתוך אחריות לגורל של הצאצאים, אבדן אמונה שיהיה כאן טוב יותר וחוסר יכולת להמשיך לחיות במדינה לא דמוקרטית, שטופת שנאה, גזענית ומדכאת. עוד 31 ימים והעצב אין לו סוף, בעיקר כי יכול היה להיות פה טוב יותר".
בראיון לטובי פולק הסבירה הבר את המניעים שהביאו אותה לעבור לברלין בתחילת החודש הבא, קרוב ל-90 שנה לאחר שסבה וסבתה נמלטו מגרמניה. הבר ציינה, שהיא אינה יכולה לשים את האצבע על הרגע המדויק בו החליטה לעזוב את ישראל, אך לדבריה במלחמת "צוק איתן" ב-2014 הלך לקנן אצלה הפחד מפני העתיד, ובין היתר בעקבות התגובות לפוסט שפרסמה ובו ביקשה לגלות חמלה כלפי הילדים בעזה.
לדבריה, אירוע נוסף שהשפיע עליה היה בואם של חבריה להגן עליה בגופם כאשר השתתפה בהפגנות בתל אביב. עוד אמרה הבר, כי בשנתיים האחרונות התעצמה אצלה תחושת הזרות, והיא הבינה שגם ההפגנות למען הדמוקרטיה אינן מהוות תשובה הולמת, כיוון שהמפגינים מתעלמים מהמשמעות של דמוקרטיה ולפיה צריכה להתקיים מדינה כל אזרחיה.
מתקפת השבעה באוקטובר, אמרה הבר, הביאה להתפכחות נוספת, והיא ראתה שהחברה הישראלית יצאה ל"מסע נקמה פסיכוטי" ו"כולם מסבירים איך המלחמה הזו מוצדקת", וכעת לאחר תשעה חודשים מבינים שהתמונה שונה. "אם כבר להיות זרים אז אולי קל יותר להיות זר כשאתה יודע שאתה אמור להיות זר ולא כשאתה יודע שזה אמור להיות הבית שלך", אמרה הבר.
בבלוג שלה כתב הבר: "הפשיזם מתחזק בישראל בגלים כבר 75 שנים, ה-7.10 היה הגל הגדול מכולם, אבל בסופו של דבר הכתובת היתה על הקיר - כל המפלגות היהודיות נמצאות על ספקטרום פשיסטי. אפילו מרצ מצאה עצמה מגנה בגופה על חוק "האזרחות".
לדבריה, "בסופו של דבר, כל המפלגות היהודיות בסדר עם שליטה על הפלסטינים והעדר שוויון אזרחי בתוך מדינת ישראל, כלומר עם עליונות יהודית. הסבלנות לכל מי שחושב אחרת הולכת ואוזלת, על פלורליזם אין מה לדבר כי "ביחד ננצח" ועם ישראל חי".