אירועי השבעה באוקטובר גורמים ללא מעט חששות הן ביישובי השרון, הגלבוע והמרחבים הסמוכים ליהודה ושומרון והן ביישובי יו"ש עצמם.
בועז אלברט, בעבר מפקד כיתת כוננות ביצהר כתב תכנית הגנה לקראת שעת חירום עבור יישובי יהודה ושומרון כאשר היעד הוא שימוש יעיל ואפקטיבי בכוח האדם שבישוב פנימה.
בראיון לערוץ 7 מספר בועז על התכנית שגיבש ועל התגובות שהחלו מגיעות מרבש"צים וקב"טים בישובים שונים. "אחד מעקרונות הלחימה של צה"ל הוא מיצוי הכוח", אומר אלברט בהתייחס למוטיב המרכזי בתכנית שניסח תחת הכותרת 'ללמד בני יהודה קשת', מוטיב השימוש הנכון בתושבים עצמם.
"לא סוד הוא שאם חלילה נגיע לימים כמו שמחת תורה ביהודה ושומרון, ויש כמה תרחישים אפשריים כאלה, צה"ל יתקשה להגן בעוצמה על כל מקום, ואנחנו צריכים למצוא דרך אחרת לתגבר את האבטחה על הישובים. הדרך היא התושבים עצמם", אומר אלברט הסבור כי גם כעת "אין עדיין מספיק נשק בישובים. תושבים גם בישובים מאוימים לא הפנימו את החשיבות בכך שהם עצמם יהיו אחראים לגורלם. מובן שנשמח אם המערכת תתגבר בכלי נשק בכל ישוב, אבל יש מה לתגבר גם ביוזמה האזרחית".
אלברט מזכיר כי ביהודה ושומרון כמעט כל תושב ותושבת זכאים להחזיק בנשק ברשיון ואין סיבה שהזכאות הזו לא תמומש. עוד הוא מציין כי גם מי שפחות רוצה להסתובב עם נשק עליו, נכון לו שימצא את הרישיון, ירכוש אקדח וגם אם לפי שעה יאפסן אותו בכספת, הרי שבבוא שעת חירום יהיה לו כלי למענה מיידי.
לשאלתנו על הצורך בהיערכות שהיא מעבר לרכישת האקדח, ולמעשה מדובר בצורך של התארגנות מבצעית כוללת מול הגורמים הצבאיים והאזרחיים הרלוונטיים על מנת לוודא רמת חיילות מינימאלית, מניעת דו"צים ועוד, הוא משיב ומזכיר כי הוא עצמו "מגיע ממקום של פיקוד על כיתות כוננות עם תרחישי האימה של הסתבכות בישוב אזרחי בלילה כשתושבים חמושים מתרוצצים. השאלות ברורות ולכן חשוב להבהיר שאנחנו מדברים רק על אירוע דומה לשבעה באוקטובר, אירוע של כאוס כשאלפי ערבים עולים על ישובים בהרבה מקומות ולא באירוע נקודתי או בכניסת מחבל בודד. לאירועים שכאלה יש כיתות כוננות ורבש"צים מעולים, במצבים האלה יש הנחיות לתושב הפשוט והן להתכנס לבתים ולאפשר לכוחות המקצועיים לעבוד. התכנית לא מדבר על תרחיש כזה. התכנית מדברת רק על מצב של כאוס כללי".
"אם מאות מחבלים עולים על ישוב אין טעם להישאר בממ"דים. צריך להיות בחוץ ולהגן על הסביבה. זה מצריך הרבה אימון והרבה סינכרון עם הכוח המוסמך היישובי. לא מדובר ביוזמה פירטית של ירי ברחובות", הוא מדגיש.
על התכנית מפרט מעט אלברט ואומר כי "התנית בנויה על שלושה רכיבים - נשק, אימון והכשרה שיביאו אזרח לרמה קרבית מינימאליסטית, ומעל כולם איך הפעילות מתפקדת מבחינה היררכית פיקודית. התכנית עונה גם על זה וקובעת שמראש נקבעים הדברים תפורים היטב תחת סמכות מפקד הגמ"ר שהתכנית מעניקה לו עוד כלים.
"הישובים נמצאים במרחבים גדולים מאוד ולא פרופורציונאלי להגיע לכל מקום עם הכוחות הקיימים, מבלי להיכנס לפרטים ומספרים, ולכן אני רוצה לאפשר למפקד הגמ"ר להכפיל את הכוח הלוחם שברשותו פי עשרה ויותר, והוא שייתן לו את המשימות ואת המשאבים. כל ישוב צריך להשתמש בפוטנציאל שכבר קיים בו. מדובר בתושבים בגילאים הרלוונטיים, עם עדיפות לבוגרי שירות צבאי, ולתת למפקד ההגנה היישובית עוד כלים והוא שיחליט להשתמש בהם".
על התגובות שהוא מקבל על התכנית מרבש"צים, קב"טים וקציני הגמ"ר שנחשפו אליה, מספר אלברט כי לא היה רבש"ץ כלשהו שאמר לו שהוא אינו חושש מהתרחישים ושהוא רגוע מאפשרות של תקיפת עשרות ישובים במקביל. פנייתו היא לתושבים עצמם שיפנו לגורמים הרלוונטיים וישאלו אם יש מענה לתרחישים שכאלה מתוך ידיעה שאפשרות שהרש"פ והארגונים השונים על עשרות אלפי המחבלים שבהם עם מאות אלפי כלי הנשק שברשותם עשויים לעלות ביום אחד על עשרות ישובים ויותר מכך. "אם התשובות שתקבלו מרגיעות אתכם, לכו לישון רגועים", הוא אומר ומזכיר כי האחראים על הביטחון אינם רגועים וכעת, עם תכנית סדורה להכפלה משמעותית של הכוח ההגנתי בישוב, יש להם גם מה לעשות וכיצד להיערך.
"העברתי את התכנית לכל מי שהצלחתי להגיע אליו ואשמח לשמוע הערות ולתקן. קב"טים ורבש"צים אמרו לי שזה מה שהם חיפשו, קציני הגמ"ר אמרו שזה מה שצריך", הוא אומר ומזכיר כי ההכנה צריכה להתחיל כעת, שכן הליך רישוי נשק לוקח זמן וכך גם אימון ובניית תכנית הגנה סדורה. "זה תהליך. תתחילו אותו", אומר אלברט.