זה קרה לפני 73 שנה, בלילה חורפי בבית כנסת קטן שמוקם במרתף של בנין מגורים בברוקלין.
רק שנה קודם לכן הלך לעולמו הרבי מליובאוויטש – רבי יוסף יצחק שניאורסאון, המנהיג שנלחם כמעט לבדו באימפריית הענק של רוסיה הקומוניסטית ומי שלאחר השואה בחר להגיע לארצות הברית, כדי להילחם על שארית הפליטה של יהדות אמריקה. דמותו הותירה חותם אדיר על יהדות הדור הקודם ופטירתו היתה אבידה קשה. חלק גדול מחסידיו היו ניצולי שואה שברחו מאירופה הבוערת. גם חלק משפחתו שלו נספתה בשואה.
הוא הותיר אחריו שני חתנים, הצעיר שבהם בן 48 בלבד. הוא מי שעתיד להחיות מחדש את תנועת חב"ד וחסידות ליובאוויטשהמעטירה, שנמחקה כמעט כליל בשואה, בזמן שרוב מי מחסידיה שנותרו בחיים נמצאו באותה תקופה מאחורי מסך הברזל של רוסיה הקומוניסטית, נרדפים עד חורמה. החתן הצעיר הגיע לארה"ב לבדו. הוריו נותרו בגלות בערבות רוסיה, אחרי שאביו הגדול הואשם במרידה בשלטון אחרי שלא נכנע לרדיפות והמשיך להפיץ יהדות בגאון. גם אחיו נרצח בשואה. זהו הרב מנחם מענדל שניארוסאון, מצאצאי בעל התניא ומי שהתבלט מגיל קטן במנהיגותו וצדיקותו. הוא מי שיועד להיות הרבי מליובאוויטש הבא.
באותו לילה חורפי של חודש שבט תשי"א הוא קיבל עליו את הנהגת חסידות חב"ד, כפי שנהוג אצל חסידים במעמד "התוועדות" חסידית, שציינה את יום פטירתו הראשון של חותנו, הרבי מליובאוויטשהקודם. "האדמו"ר הצעיר", כך כינו אותו בעולם היהודי של אותם ימים. אולם הסתבר שלרבי הצעיר יש חזון עולמי. הוא לא קיבל עליואת הנהגת החסידות רק כדי להמשיך להנהיג את שארית הפליטה, אלא ראה בעיני רוחו חזון עולמי שעתיד לשנות את פני היהדות כולה. וכך קרה.
מהר מאד השינוי החל להיראות. "שליחים" חדשים החלו לצאת לכל פינות העולם כדי לקרב נידחים. זוגות צעירים שגדלו בבתים חסידיים אמריקאים, נשלחו אל כל קצוות תבל כדי להאיר פנים לנידחים ורחוקים מיהדותם. הם הקימו מוסדות חינוך ומרכזי יהדות שוקקים באוסטרליה, לונדון, מרוקו, צרפת וטוניס. גם ארצות הברית נכבשה במהרה ומאות קמפוסים סטודנטיאליים זכו בשליח חב"ד משלהם. המהפכה החלה.
הרבי מליובאוויטש לא היה אדם אמיד ולא נמנה על אותם אדמו"רים שכינסו סביבם חוג ידידים של עשירי תבל. הוא מעולם לא החליף את אותו בית מדרש ישן, שעד היום ממוקם באותה קומת מרתף של בנין המגורים שרכש חותנו עבור משפחתו, אחרי שברח מתופת השואה. אבל הוא הציב חזון ברור וחד מהיום הראשון. המטרה הסופית: גאולה.
את היסודות לתיאולוגיה של תנועת חב"ד ביסס הרבי על מאמר הגמרא כי בכל זמן "ר' אלעזר בר' שמעון אומר לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות". במאמר קבלת הנשיאות שלו הביא הרבי את מדרש רבה על הנכתב בשיר השירים "באתי לגני אחותי כלה", כי השכינה היתה בהתגלותה בארץ לפני חטא עץ הדעת ורק בגלל החטא הסתלקה לעולמות העליונים. התשובה לכך, הסביר הרבי, היא להאיר את העולם בנר מצווה ותורה אור, כך שהמצוות שעם ישראל מקיים ועולם הקודש יאיר את העולם כולו. מצווה שיהודי מקיים על פני הגלובוס, היא אינה מצווה פרטית, הסביר הרבי, אלא כזו שמאירה את העולם כולו ומסוגלת להכריע אותו לקו זכות.
בשונה מהתיאולוגיה שעיצבה את ראשית החסידות, שבמהותה היתהתנועה פרטית ועסקה בתיקון האדם ובהצבת היהודי הבודד במרכז, הרבי הפך את משימת הדור לעיסוק בכללי. תניח את עצמך בצד ותחשוב על הכלל בלבד. לא רק מיקוד ביהודי הפרטי, אלא הפנמת תפקידו של היהודי בהארת העולם כולו. המצוות המעשיות שיהודי מקיים, הסביר הרבי, מזככות את העולם ומכינות את העולם לקבלת פני משיח. זו הארת השכינה וקיום מאמר חז"ל "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".
לא רק מפעל השלוחים והאימפריה האדירה שהקים הרבי שינו את העולם היהודי, אלא יתירה מכך היסודות הרוחניים שהניח בתיאולוגיה החדשה שעיצבה את חסידות חב"ד. זו ההבנה שתפקיד דורנו הוא לא לעסוק רק בפרט ואף לא רק במבט פנימה אל תוך עם ישראל, אלא ישלהבין שתפקידנו הוא השפעה על העולם כולו, אור לגויים במובן הכי מילולי.
במסגרת קבלת הקהל השבועית שלו (שבה אף חילק לכל מבקר דולר לחלוקה לצדקה כדי שפגישתם תועיל לאדם אחר) קיבל הרבי גם גויים ונפגש עם מנהיגי העולם. הרבי ייסד יום חינוך שנתי בארצות הברית, הנהוג עד היום, בו עוסקת מערכת החינוך בתכנים של אמונה בהשם, ואף ייסד קונספט יחודי שנקרא "רגע של שתיקה", במסגרתו הציע לכל מוסדות החינוך בעולם לפתוח את היום ברגע של שתיקה והתבוננות במציאות הא-ל בעולם. הרבי גם עסק רבות בנושא שבע מצוות בני נח ובקריאה לעמים כולם לקבל על עצמם מצוות אלה.
זו תפיסה מהפכנית שרואה בבשורה היהודית אמירה שנוגעת לבני האנושות כולה, ויתירה מכך רואה את שליחות דורנו להכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו, באמצעות הארת העולם באור הקדושה והטוב.
אך מעל הכל זהו כוחו של החזון. איך צדיק אחד הצליח להקים לבדו אימפריה של אלפי שלוחים שפועלים על פני הגלובוס כולו. מנהיג שהגיע מהתופת וסיפר כי הרדיפות והפוגרומים בילדותו היו חלק מרכזי בעיצוב תפיסת עולמו בבכיה על הגלות ורדיפת היהודים – אך בעיקר בדרך אל הגאולה.
המאמר פורסם בעיתון השבת "עולם קטן"