עו"ד יונתן יעקובוביץ', מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, מספר בראיון לערוץ 7 על אזהרות שמגיעות מכותלי מערכת המשפט על הקלות הבלתי נסבלת, כהגדרתו, של חדירת מסתננים מגבול ירדן, מה שעשוי בהחלט לכלול גם איום ביטחוני ולא רק דמוגרפי.
"בשבועות האחרונים בבית הדין למשמורת, שזו ערכאה משפטית שעוסקת בביקורת על משמורת הזרים עד להוצאתם מישראל, שני דיינים מתריעים על עליה משמעותית בהיקף תופעת ההסתננות לישראל, אחת דרך נתב"ג ולא מדובר בתיירים שבאים ולא יוצאים, אלא בזרים שמנצלים פרצות ביטחוניות בשדה התעופה שאמור להיות אחד המאובטחים בעולם".
על תופעת ההסתננות דרך נתב"ג, אומר יעקובוביץ' כי מסתבר שגם אם חשבנו אחרת ההסתננות דרך נתב"ג הרבה יותר קלה מכפי שנדמה וכבר עשו זאת אלפים רבים. "יש כמה שיטות. חלקם נעזרים במבריחים וחלקם נעזרים בסרטון הדרכה שהם משלמים עליו. האבסורד הוא שלא מעט פעמים חלקם מגורשים וחוזרים אחרי תקופה קצרה". סרטו ההדרכה להסתננות בנתב"ג נמכר דרך הרשת, המסתנן מקבל אותו אליו, לומד את הדרכים והפרצות ונכנס לישראל דרך השער הראשי וללא ביקורת.
"התופעה השנייה שבית הדין מתריע מפניה היא עליה דרמטית בהסתננות מירדן, מה שאנחנו מתריעים עליו כבר מ-2021. לצערנו לא רק שלא נעשה דבר אלא שהמספרים להערכתנו עולים. חלקם נתפסים על הגבול ומרביתם נתפסים בביקורת אקראית של פקחי ביקורת האוכלוסין. אנחנו מעריכים שמדובר במאות בחודש, כלומר אלפים בשנה. ב-2021 דובר בכמה עשרות וגם עכשיו אנחנו אומרים שאם המדינה לא תתעשת נגיע לאלפים בחודש כפי שהיה בגבול מצרים".
לדבריו דפוס הפעולה "בדיוק כמו שהיה בגבול מצרים. זה התחיל שם במהגרים לא חוקיים ממדינות כמו סין, גיאורגיה וטורקיה, ואלה המדינות שכיכבו בקרב המסתננים מ-2017 מירדן. זה לא נשאר כך וכיום מרביתם ממדינות אפריקה כולל משפחות עם ילדים, גם מאריתריאה, אתיופיה, גאנה וגם ממדינות כמו קולומביה וסרי-לנקה".
"אנחנו רואים שברגע שרשתות ההברחה מתחילות גם מספר המדינות שמהם הם מגיעים הולך וגדל בעליה אקספוננציאלית, מה שאומר שללא הרתעה המספרים רק יעלו". לסוגיה זו של הסתננות יש היבט דמוגרפי כלכלי וחברתי ידוע, אך כאשר מדובר בגבול ירדן קיימת גם השפעה לא מבוטלת על הסוגיה הביטחונית, בעיקר מאחר וכידוע איראן רואה בירדן תחנת מעבר בדרך לשליחת אנשיה וארגוניה לעבר יהודה ושומרון ושאר חלקי ישראל.
"הדברים מלווים אחד את השני", אומר יעקובוביץ'. "כך היה גם בגבול מצרים. מבריחים משרתים הברחת סמים וגם הברחת נשק. כשהגבול פרוץ ומבריחים משפחה שלמה של סודנים קל להבריח משלוח של חמישים כלי נשק ארוכים, ולכן זו בעיה דמוגרפית וגם ביטחונית".
"במה שקשור לעניין הביטחוני צריך יותר כוחות צבא ואולי גדר, אבל אי אפשר לשלוט על הגירה באמצעות גדר, כפי שראינו בגבול מצרים. גם אם נשקיע מיליארדים בגדר הם יגיעו דרך הים. מה שעוזר הוא הרתעה, או בדמות ענישה פלילית. יש חוק של 5 שנות מאסר בפעם הראשונה ושבע שנות מאסר בפעם השנייה, אבל החוק הזה לא נאכף. טוב יותר הוא הקמת מתקני שהייה. כשהמסתננים יידעו שאם הם יתפסו הם יגיעו למתקן שהייה התמריץ להסתנן ירד. לצערנו בית המשפט ביטל את מתקני השהייה וגם את חוק הפיקדון שקידמנו להחזקת עשרים אחוז מהשכר שלהם עד ליציאה מהארץ, גם החוק הזה נעקר מתוכן ועם תהליך אבדן אמצעי ההרתעה יש אמנם שיפור אבל המהגרים הבינו שישראל חזרה להיות יעד אטרקטיבי להגירה וככל שזה יימשך המספרים רק ילכו ויגדלו".
"ישראל חייבת להתעשת ולהבין שככל שיופעלו אמצעי הרתעה מהר יותר, כך היא פחות תצטרך לעשות שימוש באמצעים קשוחים יותר וככל שנתעכב נצטרך אמצעים יותר דרקוניים, כאשר לצערנו מבחינה משפטית למדינה אין יכולת לעשות זאת", הוא אומר ואנחנו שואלים על היכולת לפעול בחקיקה כאשר שוב ושוב בית המשפט פוסל חקיקה ומבטל החלטות.
"בג"ץ אישר לכאורה החזקה במשמורת של שנה. המדינה סגרה את זה כי זה הוכח כלא מספיק יעיל, אבל אני סבור שזה בוודאי יכול לגרום למי ששוקלים להגיע לכאן מחשבה שניה, מדובר בחוק שצלח את בג"ץ". לזאת, הוא אומר, ניתן וצריך להפעיל את מערכת האכיפה כל עוד חלופות בחוק או רפורמה כלשהי אינם קיימים. "הממשלה צריכה לנקוט בצעדים כמה שיותר מהר. אנחנו במצב שמהותית ישראל לא יכולה לשלוט גבולות שלה ובמדיניות ההגירה שלה. אין לה כיום כל מנגנון דמוקרטי לשנות זאת, וזה רק מחזק את הדרישה מהממשלה לפעול מהר בכלים המוגבלים שכן יש לה".