מרים זארוג, שבעלה נריה מוחזק במעצר מנהלי מזה כחודשיים וחצי, מספרת על ההצעה שקיבלו משפחות העצורים מהשב"כ ועל הסירוב להיעתר לה.
"ראש השב"כ וסגן ראש השב"כ פנו לרב בכיר בציונות הדתית בהצעה שהורים של העצורים יפגשו איתם וייקחו עליהם אחריות והם ישוחררו באותו יום ללא שום תנאים. זה אבסורד מטורף", היא אומרת ומזכירה שמעצר מנהלי הוא כלי שנועד להתמודד עם מי שהוגדר כ'פצצה מתקתקת' שאין למערכת את הזמן הדרוש להציג ראיות נגדו ומשום כך הוא נעצר מנהלית. מאחר וכך, היא תוהה, איך יתכן שהעצורים המנהליים ישוחררו רק בעקבות שיחה של כמה דקות עם הוריהם. האם המסוכנות שלהם תתפוגג בעקבות השיחה הזו?
באשר להצעה עצמה שהועלתה דרך אותו רב מדגישה זארוג כי הנכונות הייתה לשחרר את העצורים ללא כל תנאים ולא למעצר בית אלא שחרור מלא ובלבד שהוריהם יהיו ערבים לכך "שלא עשו שטויות". לשאלתנו לכוונת המושג היא אומרת שלא ניתן לכך הסבר כלשהו. ההורים החתומים יצטרכו לדווח היכן ילדיהם מתגוררים ובמה הם עובדים "וזה מה שיוריד את המסוכנות שלהם. זה דבר הזוי".
"אנחנו לא יודעים מה המידע המודיעיני שיש עליו ועל העצורים. אני רואה במעצר הזה קרבן לדרישה האמריקאית", היא אומרת ומוסיפה כי "כשרבני הציונות הדתית מתחילים לדבר נגד השב"כ השב"כ רוצה לנקות את השם שלו, הוא מבין שהוא עשה כאן עוול ללא הסבר, ולכן הם אומרים שהם מוכנים לשחרור. לכן ראש השב"כ אמר שהוא מצטער על המעצר הזה והוא מוכן לשחרר אותם מחר". הדברים הללו נאמרו לאותו רב, אומרת זארוג המציינת כי לא מדובר ברב ששייך לגבעות אלא "רב ציוני דתי שמעריך את הגבעות ויש לו קשר עם השב"כ".
בעיניה עצם הנכונות לשחרור מלמדת שלשב"כ אין כל ראיה נגד העצורים. "אין להם שום דבר עליהם. זה הכול קרבנות לפוליטיקה האמריקאית", היא אומרת ולשאלתנו מדוע אם כן המשפחות מסרבות לחתום על המסמך שאינו כולל מגבלות כלשהן, היא משיבה: "למה הורים צריכים לקחת אחריות על אדם נשוי מבוגר עם ארבעה ילדים. אין האשמות נגדו. על מה הם ייקחו אחריות? על משהו שהוא לא עשה? אנחנו לא מוכנים להוריד ראש".
"למה שנחתום על משהו שלא עשינו? אנחנו לא סוג ב'. אם יש ראיות, שיציגו אותם ויחקרו. אנחנו לא שונים מכל אסיר שמקבל זכויות בסיסיות. למה הוא מנוע טלפונים? הקשר היחיד בכל החודשיים וחצי שלי ושל הילדים זו פגישה פעם בשבועיים חצי שעה עם סוהרים מאחורינו וזכוכית משוריינת, כאילו אנחנו אחרוני המחבלים. מחבלים עם דם של תינוקות משוחררים ובכלא הם בתנאים טובים ומתלוננים שהם לא מקבלים פירות".
תנאיו של בעלה, נריה, מוגבלים. הוא מנוע שיחות טלפון, לא מועבר לאגף תורני ו"אין לנו גם מול מה לטעון. גם בדיונים במחוזי ובעליון היו חסויים ובמעמד צד אחד. לא היה לנו מול מה לעמוד". זאת כפי שקורה לעצורים מנהליים.
מרים מעריכה שבכל אירוע שמתרחש ביהודה ושומרון הצעד המיידי הוא מעצר של מספר תושבים מסוימים. היא וסיפה ומספרת כי על פני הצו החתום בידי שר הביטחון ניתן למעצר לתקופה של שלושה חודשים, כלומר שבעוד שבועיים וחצי בעלה עשוי להשתחרר, אך היו כבר מקרים בהם ברגע האחרון הוחלט להוסיף תקופת מעצר חדשה בתואנה שגם היא אינה ברורה ואינה ידועה. "היה כבר עצור מנהלי שכבר היה עם התיקים בדלת היציאה ואז נתנו לו עוד שלושה חודשים. זו פשוט התעללות".
יצוין כי בתגובה לדיווח הראשוני אודות ההצעה שהועברה דרך אותו רב, פרסם השב"כ תגובה לפיה “שירות הביטחון הכללי פועל במסגרת יעודו לסיכול פעילות טרור, במגוון דרכים בהתאם לחוק. השב”כ מקיים שיח עם גורמים שונים בהם גם רבנים וזאת במטרה למנוע פעילות אלימה ובלתי חוקית. בניגוד לנטען, לא הועברה הצעה קונקרטית משב”כ לשחרור עצורים מנהליים. אשר כידוע, מוחזקים מכח צו שנחתם על ידי שר הביטחון, לאחר שאושר בביקורת שיפוטית”.