מחקר שנערך על ידי נעם זוסמן מחטיבת המחקר בבנק ישראל ואברהם זופניק מהמועצה הלאומית לכלכלה, בחן לראשונה, בעזרת נתונים מינהליים, מאפייני הרקע הדמוגרפיים-חברתיים-כלכליים של התלמידים-בנים בחינוך היסודי הממלכתי חרדי.
ממצאי המחקר מלמדים שהמאפיינים של התלמידים בזרם החרדי בממ"ח שונים מאלה של התלמידים בחינוך החרדי שאינו ממ"ח: הוריהם, אחיהם ואחיותיהם הבוגרים רכשו פחות השכלה תורנית ויותר השכלה לא-תורנית, שיעור התעסוקה של האבות גבוה יותר אך ההכנסה המשפחתית מעבודה דומה. תוצאות דומות התקבלו גם באמידות של הסיכוי ללמוד בזרם החרדי בממ"ח.
כ-28% מהנכנסים לזרם החרדי בממ"ח בכיתה א' הגיעו מגני הילדים של החינוך הממ"ח, ולכן אפשר שהגדלת מספר הגנים הללו תוביל בסופו של דבר לעלייה במספר התלמידים בחינוך היסודי הממ"ח. חלק הארי מהתלמידים הנכנסים לחינוך הממ"ח, ולזרם החרדי בו, למדו קודם בחינוך החרדי, עובדה שמעידה שהחינוך הממ"ח כנראה חלופי לחינוך החרדי האחר.
כרבע מבוגרי הזרם החרדי בממ"ח פונים ללימודים בישיבות תיכוניות חרדיות, יותר מפי עשרה מהשיעור בקרב בוגרי החינוך החרדי היסודי שאינו ממ"ח. כשליש מבוגרי הזרם החרדי בממ"ח ניגשים לבחינות הבגרות ומעל לחמישית זכאים לתעודת בגרות, יותר מפי שלושה מהשיעורים בחינוך החרדי היסודי שאינו ממ"ח. המחקר מעלה עוד שבחינוך הממ"ח שיעור המורים הגברים בעלי תואר אקדמי הגיע לכ-59% לעומת כ-23% בחינוך החרדי היסודי האחר.
הממצאים מצביעים אפוא שהתלמידים בבתי הספר היסודיים הממ"ח הם ברובם המכריע חרדים והיו כנראה לומדים בחינוך החרדי האחר אלמלא הוקם הממ"ח. בוגרי החינוך היסודי הממ"ח פונים למערכות חינוך שעשויות לאפשר להם לרכוש השכלה על-תיכונית לא תורנית ואקדמית ומקנות להם יותר מיומנויות שנדרשות בשוק העבודה, וכך כנראה גדל כושר השתכרותם ומשתפרים סיכוייהם להשתלב ביתר הצלחה במשק ובחברה.
הסרת החסמים הקיימים להגדלת הממ"ח צפויה כפי הנראה להוביל לגידול משמעותי במספר התלמידים בממ"ח, שכן סקרים מלמדים שיש בחברה החרדית ציבורים גדולים שמצדדים בהרחבת לימודי הליבה בבתי הספר היסודיים. מכאן שיש מקום לשקול שינויי חקיקה שיקלו על הקמתם של בתי ספר ממ"ח ועל הגדלת התמריצים להקמתם בכל רחבי הארץ.
בנוסף, ראוי להרחיב מאוד את מספר הישיבות התיכוניות החרדיות, שתלמידיהן ניגשים לבחינות הבגרות, המהוות כבר כיום המשך טבעי לבתי הספר היסודיים הממ"ח.