טקס החלפת הפיקוד במעמד הרמטכ"ל רב־אלוף הרצי הלוי נערך השבוע (שני) על רחבת המסדרים במפקדת פיקוד המרכז.
בפיקוד נפרדו מהמפקד האלוף יהודה פוקס, שסיים את תפקידו לאחר שבחודש אפריל האחרון הודיע לרמטכ"ל על כוונתו לפרוש מצה"ל לאחר 37 שנות שירות. במקומו מונה האלוף אבי בלוט בן ה־49, בוגר מכינת עלי, ששימש כמפקד אוגדת איו"ש וכמזכיר הצבאי של ראש הממשלה עד להקמת ממשלת בנט-לפיד.
בטקס כובד האלוף פוקס לשאת דברים, אך דברי הפרידה שבהם בחר לסיים את שירותו עוררו סערה גדולה. תחילה הפנה פוקס אצבע מאשימה להתיישבות: "לצערי הרב, בחודשים האחרונים כמו גם בשבוע האחרון, הפשיעה הלאומנית הרימה ראש, ובחסות המלחמה ויצר הנקמה זרעה פורען ופחד בתושבים פלשתינים שלא היוו כל איום. לדאבוני, ההנהגה המקומית וההנהגה הרוחנית ברובה לא ראתה כמונו את האיום. היא מורתעת ולא מוצאת את הכוחות לצאת בגלוי ולפעול לאור ערכי היהדות שהיא מחנכת את ילדיה לאורם", האשים.
בהמשך ציין פוקס את הצורך ברשות פלשתינית מתפקדת וחזקה. "יכולתו של פיקוד מרכז לעמוד במשימותיו, להגן על מדינת ישראל ותושבי הגזרה, תלויה גם בקיומה של רשות פלשתינית מתפקדת וחזקה, בעלת מנגנוני ביטחון אפקטיביים השומרים על החוק והסדר. זוהי נקודת המוצא של מפקד הפיקוד, והיא נשענת על החלטת ממשלה. על אף אתגרי הביטחון, והם רבים, ערעור יזום של המציאות הביטחונית בזירה זו, בתקופה זו, מסכן את ביטחונה של מדינת ישראל".
נאום פרידה פוליטי ונקמני
והתגובות לא איחרו לבוא. יושב ראש מועצת יש"ע וראש מועצת בנימין ישראל גנץ ביקר את השקפתו של פוקס ביחס לרשות: "הקונספציה לפיה צה"ל צריך לשמר את הרשות הפלשתינית כדי לשמור על ביטחון ישראל היא שהפכה את ג'נין ושכם לעזה, מטר מנתניה וכפר סבא", פתח גנץ את דבריו. עוד הוסיף: "לצערנו, ההנהגה הצבאית וגם המדינית אטמה את אוזניה כשהתרענו מפני התפרצות הטרור בשנתיים האחרונות וכן ערב השבעה באוקטובר. התפיסה הזו הכילה פיגועים רצחניים והייתה מורתעת מארגוני הטרור ומהרשות הפלשתינית. עד היום ממשיכים ראשי הצבא לטמון את הראש בחול ביחס לסכנה הנשקפת למדינת ישראל ממחבלי הרשות הפלשתינית".
אך הדבר העיקרי שעורר את זעם ראשי ההתיישבות היה הביקורת הנוקבת שהעלה פוקס נגד ההנהגה המקומית סביב מקרי האלימות מצד נוער הגבעות. "בניגוד לדברים שנאמרו, הנתונים הרשמיים של מדינת ישראל מצביעים על ירידה דרסטית באירועים בעייתיים בהתיישבות. היו שישבו בחיבוק ידיים כשידעו שמכונת פייק ורעל של ארגונים פרו־פלשתיניים מוציאים את דיבת ההתיישבות רעה בארץ ובעולם. הפעולות שקידמו ראשי הרשויות בשטח בעבודה קשה נאלצו לא פעם להתגבר על פעולות של גורמים אחרים שהצעדים שלהם התסיסו והובילו לתוצאות הפוכות. לדאבוני, האלוף היוצא בחר בעת מלחמה להפנות זרקור לאירועים אזוטריים ולא מייצגים. הדם שנשפך כאן בשלוש השנים היה של יהודים שזעקו והתריעו. כל מיקוד אחר עושה עוול למציאות, למתיישבים הגיבורים ולתדמית מדינת ישראל", טען גנץ.
גם יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, הגיב בחריפות לדבריו של פוקס, בפרט נוכח העובדה כי סורב לקבל את הנתונים המעידים על ירידה באלימות. "לאלוף פוקס יש זכויות בהגנה על המולדת, ולא ניקח ממנו זאת", אמר דגן. "יש לו מחלוקות רבות איתי בנושא קונספציות ביטחוניות שהובילו לפיגועים קשים לפני ה־7.10, ולצערי ויכוחים רבים גם אחרי. אך גם אחרי הדברים הללו חובה לכבדו. באותה מידה הדברים חייבים להיאמר, דברי האלוף פוקס בטקס הפרידה הם פסולים ערכית, וחמור מכך, גם לא נכונים עובדתית. לפי נתוני מחוז ש"י ישנה ירידה חדה במקרי האלימות של הקומץ הקטן הזה, שהתקשורת והאלוף פוקס עסוקים בהם שוב ושוב". עוד אמר כי "האלוף פוקס יודע זאת היטב, כי גם לפי נתוני פיקוד מרכז הרשמיים שהודלפו לפני זמן לא רב, ישנה ירידה דרמטית במקרים אלו לאחר תחילת המלחמה. באופן אישי אני דרשתי מפיקוד המרכז לראות את הנתונים הללו. הם סירבו לתת אותם, ועולה החשש כי הם יודעים למה. אם לא תהיה לי ברירה, אני אביא את הדרישה לקבלת הנתונים המוסתרים שלהם לבית המשפט", הבהיר.
אורי קירשנבום, סמנכ"ל ארגון חוננו, מסביר כי פעמים רבות מה שמוגדר כפשיעה לאומנית הוא בכלל פעולה צבאית של לוחמי הגמ"ר. "הוכח לא פעם ולא פעמיים שהאופן שבו אירועי אלימות נספרים זה כמו פלסטלינה. אפשר לעשות עם זה מה שרוצים. מהו אירוע פשיעה לאומנית שנספר בסטטיסטיקות של פוקס? חיילי פלוגות הגמ"ר ביישובים ששמרו על מרחב היישוב ומצאו את עצמם מתמודדים עם פורעים ערבים יכולים למצוא את עצמם בסטטיסטיקות של פוקס על אלימות מתנחלים", מציין קירשנבום. לדבריו, "לפוקס יש אג'נדה שמאלנית שבאה לידי ביטוי בכל נושא שהוא נגע בו. שאף אחד לא יטעה לחשוב שיש בדבריו שיקולים ביטחוניים קרים וברורים. הכול מונע מאג'נדה", הוא פוסק.
נושא טעון נוסף במהלך הקדנציה של פוקס היה סוגיית הצווים המנהליים. "נאום הפרישה של פוקס זעזע את הציבור, אבל לצערי בחוננו ממש לא הופתענו. אנחנו נפגשים עם האג'נדה של פוקס כבר שלוש שנים כמעט מדי שבוע, בצווי הגבלה דרקוניים שמוציא פוקס לנערים בהתיישבות", מבהיר קירשנבום. לדבריו, "זה יכול להיות נער גבעות בן 15, וזה יכול להיות גם אב למשפחה עם חמישה ילדים שבחתימת ידו של פוקס מגורש מביתו וממשפחתו. בלי שום הסברים, בלי דין ובלי דיין. פוקס לא המציא את צווי ההגבלה של מפקד פיקוד המרכז למתיישבים, אבל אין ספק שבתקופתו הטירוף הזה התעצם לממדים אדירים", הוא מלין.
"צריך להבין, למפקד פיקוד מרכז יש סמכות בחוק להוציא צווי הרחקה לאזרח אם יש לו מידע שהנוכחות של אותו אדם בשטח תפגע בביטחון האזור בסבירות גבוהה למדי. בפסיקה זה הוגדר כוודאות קרובה. זה הבסיס הנורמטיבי. אבל מכאן והלאה הכול אג'נדה. מי החליט מה מסכן את ביטחון האזור? איך יכול להיות שנער גבעות שמפגין בצומת אחרי פיגוע או חוסם את היציאה משכם אחרי שיהודי נרצח מסתכן בצו מנהלי, ואילו אנרכיסטים שמסכנים את חיי החוואים ביהודה ושומרון באופן יומיומי יודעים שיש להם חסינות מצווים כאלה?!", הוא תוהה. "ברור לכולם שהאג'נדה השמאלית־רדיקלית של פוקס מייצרת תפיסת ביטחון מסוימת בשלב ראשון, ובשלב שני גוררת מדיניות מסוימת כלפי השחקנים על המגרש. אם הרשות הפלשתינית, שמדרבנת טרור ומממנת מחבלים, היא גוף שצריך לחזק – אז זה אך מתבקש שמתיישבים שזועקים נגד המדיניות המופקרת הזו ימצאו את אגרוף הברזל של פוקס נוחת להם על הראש".
"דברים שאסור שייאמרו, במיוחד מפי לובש מדים"
ירון רוזנטל, ראש מועצת גוש עציון, טוען כי החיים מורכבים, והיחס הנגזר מכך לפוקס צריך להיות מורכב. "ראשית, באופן כללי צריך להגיד תודה רבה לאדם שסיכן חיים כדי שנצליח לשגשג פה", מבהיר רוזנטל בפתח דבריו. יחד עם זאת, הוא מסתייג מהאמירות של פוקס בטקס הפרידה. "אני לא מסכים עם הדברים שנאמרו, כמו תמיכה ברשות פלשתינית חזקה. אנחנו חושבים שרשות פלשתינית מסוכנת והיא אויב. זוהי טעות שאסור שתיאמר, בוודאי ובוודאי מפי לובש מדים. אין מקום לדברים האלה". הביקורת של רוזנטל כלפי פוקס לא מסתכמת בכך. "אם נשפוט את הכהונה שלו, אני רואה דברים בעייתיים נוספים, כמו דירקטיבה של פתיחת צירים לפלשתינים, התקרבות לגדרות של היישובים גם אחרי 7 באוקטובר, וגם האמירות הללו ששמענו בטקס הפרידה שבו השתתפו מרבית אנשי ההתיישבות, דבר שהעיב מאוד על הטקס". רוזנטל מדגיש גם את הצדדים החיוביים בכהונתו של פוקס. "ההתיישבות בגוש עציון גדלה בהרבה מאוד היבטים, במיוחד בזמן המלחמה. בנוסף לכך הייתה עלייה בקצב החיסולים במלחמה, ראינו עליית מדרגה במלחמה בטרור. אלו דברים שלא עשו בעבר, בזכות זה אנחנו יכולים לחיות בצורה טובה, החיים מורכבים. אני לא תומך בו ולא תומך באמירות שלו וחושב שהן לא במקומן, הן מוטעות ואסור היה להן להיאמר, אך כמובן יש לו גם זכויות. לכן שני הדברים צריכים להיאמר ביחד. גינוי לדבריו ותודה על השנים ששמר עלינו ועל הזכויות שיש לו בהתיישבות, בהקמת חלץ ובעוד חוות ומאחזים ביהודה ושומרון לצד מלחמה בלתי מתפשרת בטרור", מסכם רוזנטל.
ומה אומרים גורמי ביטחון שעבדו תחת פוקס? ליאור זברג, עד לאחרונה קצין הגמ"ר שומרון, מתחיל מנקודה טובה אך בד בבד לא חוסך בביקורת. "הכול כבר נאמר על האג'נדה של פוקס אחרי הנאום האומלל של 'אני מאשים', אך חשוב להגיד בחלקת הא־לוהים הקטנה שלי בשומרון, שבמיקרו במלחמת חרבות ברזל הגשתי באופן אישי לא מעט צווי תפיסת מקרקעין בעבור מרכיבי ביטחון ליישובים, ויהודה פוקס אישר את מרביתם, ואילו ארבעת האלופים לפניו לא חתמו עליהם. יש לי הכרת הטוב בעניין", אומר זברג בפתח הדברים. יחד עם זאת הוא מדגיש את הביקורת שיש לו בסוגיית היישוב אביתר. "הגשתי בקשות לאלוף לצווי תפיסת מקרקעין בעבור מרכיבי ביטחון להגנת היישוב אביתר, אך לא הצלחתי. בסופו של דבר יש פה יישוב עם משפחות שאני צריך להגן עליו, לכן פניתי בבקשה לייצר מרכיבי ביטחון – כבישים, שערים, עמדות ומצלמות. בהגנה על תושבים המעמד המשפטי לא מעניין, כי יש לי תושב, והדם שלו שווה לדם תושב קדומים. התשובה של האלוף הייתה: 'למה אני צריך לגעת בתפוח האדמה הלוהט בזמן שהדרג המדיני לא קיבל החלטה לגבי אביתר. לא קיבלתי כלום כצעד להגנת היישוב", הוא מאשים. "בנוסף לכך, זכור לכולנו שאחרי שהדרג המדיני אישר את ביטול חוק ההתנתקות בחומש – האלוף אישר רק בחומש ולא בשא־נור". למרות הכול, זברג אופטימי. "ברוך השם הממשלה החליטה לאשר לפני כמה ימים את אביתר, וכבר בבוקר נתלו שלטים של אדמות המדינה, יש אלוף חדש בפיקוד והדברים מסתדרים לאט לאט", אומר זברג ומסכם: "הפער עם פוקס הוא משמעותי. לצד העובדה שהוא קצין שהורג מחבלים, הוא דמות פוליטית שבניגוד להנחיות הדרג המדיני בחרה לחזק את הרשות הפלשתינית. זה לא עניינו של אלוף פיקוד, תפקידו כמפקד כוחות צה"ל באזור להגן ולשמור על חיי אדם ביהודה ושומרון בקו התפר ובכל מקום שהטרור יכול לזלוג אליו".
חבר הכנסת צבי סוכות מנסה לתמצת את היחס כלפי פוקס: "הבעיה שלנו עם פוקוס היא לא עם הדעות שלו וגם לא עם המקצוענות שלו, הבעיה היא שהאיש שכיהן בתפקיד עם הכי הרבה כוח ביהודה ושומרון השתמש בתפקיד כדי לקדם את האג'נדה הפוליטית שלו", פוסק סוכות. "בעולמות שבהם אדם שלא נבחר על ידי הציבור מכתיב מדיניות כי הוא יכול - זו בעצם נטילת הזכות הראשונה בדמוקרטיה של האזרח להשפיע על גורלו. בישראל ישנה מחלוקת פוליטית באשר ליתרונותיה וחסרונותיה של הרשות הפלשתינית והאינטרס הציבורי בחיזוקה. יהודה פוקס חושב שהיכולת של צה"ל לבצע את משימת ההגנה על אזרחי ישראל תלויה ישירות בחוזקתה של הרשות, והקבינט של מדינת ישראל לדוגמה חשב שבעת הזו דווקא סנקציות אישיות משמעותיות על בכירי הרשות ומשיכת סמכויות רבות מהרשות יחזקו את מדינת ישראל", הוא מתאר את הפער. "בחודשים הראשונים למלחמה ראש הממשלה הסביר לכל העולם שאין הבדל בין חמאסטן לפתחסטן, אבל פוקס סבר שדווקא פתחסטן היא מה שנותן לצה"ל את הכוח לעמוד במשימה. לחשוב זה תמיד טוב. הבעיה מתחילה ברגע שאלוף בצה"ל חושב שהוא יכול לקבוע עובדות בשטח בניגוד להוראות הדרג המדיני".
כדי להמחיש את דבריו סוכות מדגים שלושה נושאים: המחסומים, הכנסת פועלים פלשתינים וההחלטה לתת צ'אנס לרשות הפלשתינית. "בחודשים הראשונים למלחמה הנחה ראש הממשלה להכביד את המחסומים ביהודה ושומרון, מתוך הבנה שסגר גדול משרת את האינטרס הישראלי. אבל יהודה פוקס חשב שדווקא עמידה במחסומים מתישה את הכוחות ומקשה על חיי הפלשתינים, ובגלל זה ירצו לבצע פיגועים. אז הוא הורה בניגוד להנחיית ראש הממשלה לפתוח מחדש חלק מהמחסומים", מפרט סוכות ומתייחס גם לסוגיית אי הציות להחלטות הקבינט. "הקבינט החליט למנוע מעבר של פועלים פלשתינים לעבודה, מתוך מחשבה שהסיכון בהגעתם גבוה מהתועלת. אלא שפוקס חושב שדווקא הרבה אישורי עבודה מביאים תועלת ביטחונית, ולכן הוא פשוט הכריח את המועצות האזוריות ביהודה ושומרון להכניס חזרה פועלים, בזמן שבכל הארץ אין פועלים".
לסיום מתייחס חבר הכנסת סוכות להחלטת שר הביטחון בני גנץ ואלוף הפיקוד יהודה פוקס לא להיכנס במשך כחצי שנה לג'נין, מה שלדבריו החמיר את המצב. "החל מכניסתו לתפקיד באוגוסט 2021 ובמשך חצי שנה לפחות, צה"ל לא נכנס בכלל לכל ג'נין, כסוג של ניסיון לתת צ'אנס לרשות הפלשתינית, מה שהפך אותה לבירת הטרור, בהובלת יהודה פוקס ובגיבוי של שר הביטחון דאז בני גנץ". יחסו של סוכות בנושא התקיפות הביטחונית מאז פרוץ המלחמה הוא מורכב, בפרט נוכח הפרסומים כי בוצעו כ־80 חיסולים מהאוויר מתחילת המלחמה ביהודה ושומרון, שבהם חוסלו 90 מחבלים. "ההחלטה להפעיל את חיל האויר ביהודה ושומרון היא מדינית. פוקס כן ראה במלחמה הזדמנות ליצור מציאות מחדש והוא כן שינה, אך גם ההפקרות בג'נין היא שלו", הוא מסייג.
***