ד"ר אבישי בן חיים, פרשן חדשות 13 ומחבר הספר 'החרדים - דע את האוהב', התארח באולפן ערוץ 7 לשיחת עומק בנוגע לדרישה לגיוס בני הישיבות החרדיות לצה"ל.
בספרו החדש הוא נכנס לעומקה של החרדיות ומנסה להסביר אותה לציבור הקוראים. "אנחנו בעצם יוצאים למסע ארוך כדי להבין את החברה החרדית, את השפה, את פערי התרבות והאידיאולוגיה ולהבין שזה בא ממקום שאוהב את עם ישראל. המסע מתחיל במאה ה-18 ומגיע לימינו. מתקופה של כ-200 שנים שבהן יש אובדן דמוגרפי של החברה החרדית עד 1948 ומאז תהליך שבו היא נבנית מחדש".
"המסע מתחיל בתנועת ההשכלה כי בשלב הזה התפיסה היא שהחרדיות הולכת להיעלם. לכן, התגובה הבסיסית הייתה התבדלות והסתגרות, כי אם המודרנה מסכנת את הדת, דוחים אותה. אנחנו שומעים היום את האוקסימורון של 'הצלחה בשילוב החרדים' כי כל העניין החרדי הוא התבדלות. השלב השני, אחרי שההשכלה נכשלת ומופיעה הציונות, מוקמת המדינה ונהיה מודל של יהודי חדש, עם צבא שיודע להגן על עצמו. כאן החברה החרדית הגיבה בבניית האתוס של 'חבורת הלומדים'. התגובה לחשש מאובדן הזהות של היהודי המשרת הצבא היא ביצור האתוס שהחרדים מקדישים את חייהם ללימוד התורה - ולכן לא מתגייסים לצבא", הוא מוסיף.
עוד הוא מציין כי "אנחנו רואים איך מתוך המלחמה הגדולה של החסידים נגד המתנגדים פתאום הם מתאחדים ביחד במאבק מול החילוניות, תנועת ההשכלה, ומאוחר יותר נגד הציונות החילונית. אחד החידושים שאני מביא בספר, הוא הניסיון להסביר שההתרחקות מהציונות של החברה החרדית היא פחות על רקע תיאולוגי של שלוש השבועות, אלא הפחד שהציונות היא תנועת חילון. לכן ההסתגרות מפניה ולכן ההתנגדות".
דווקא היום, לדברי בן חיים, החרדים עוברים תהליך של התקרבות לישראליות ולציונות. "איך זה קורה? אני חושב שהחרדים באינסטינקט שלהם מזהים שהגורמים החילוניים הרדיקליים בתנועה הציונית כבר הפכו לפוסט ציונים והם כבר לא הציונות. אז אם מי שמאיים על הדת הפך להיות פוסט ציוני, אפשר להתייחס לציונות אחרת, להבין שהיא נכס. הם מבינים שהאמונה היהודית הפכה חלק מהחוסן האסטרטגי הציוני".
בן חיים מצביע גם על ההבדלים בין החרדיות לציונות הדתית. "יש כמה גישות בתוך היהדות בדורנו ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. הציונות הדתית הלכה בדרך אחרת מהחרדיות, ואמרה אנחנו לא מסתגרים, נשלם את המחיר, גם בסכנת הגוף וגם בסכנת הרוח. זה מהלך הירואי של יציקת הקודש אל תוך החול והחיים היומיומיים".
בן חיים קובע שהעובדה שהציונות הדתית מותקפת כל הזמן קשורה לתאוריית 'ישראל השנייה' שלו.
"תאוריית ישראל השנייה מדברת הרבה על הסיפור של ההגמוניה, איך היא מזהה אויב, תוקפת אותו ומורידה לו את הראש", הוא מסביר. "התקופה הנוכחית היא שעתה היפה של הציונות הדתית. ומה תגובת ההגמוניה? רדיפת הציונות הדתית. יש קמפיין שמציג את הציונות הדתית בחודשים האחרונים כגורם מסוכן וקנאי. לפני כן זה התמקד בביביסטים המזרחיים שהיו האיום. ההגמוניה מזהה בעייה בציונות הדתית. כי הרי גדלנו על זה שהקיבוצים שילמו מחיר ותרמו תרומה עצומה למדינה ובמלחמה הזו אתה רואה את מה שעושה הציונות הדתית ואומר לעצמך 'זו חברה שצריך לחבק ולנשק, להרים ולהעלות'. במקום זה יש קמפיין נגד ה'משיחיסטים', ה'קנאים' וה'מתנחלים'".
הוא חוזר לעסוק בדרישה לגיוס חרדים ואומר כי מי שמאמין שיצליח בה - טועה ומטעה. "יש לנו סוגיה ש-76 שנים העם היהודי לא הצליח לפתור. מי שדוחף אותנו להתעסק בסוגיה הזאת עכשיו, באמצע מלחמה קיומית, עושה מעשה חסר אחריות. צריך לדחוק את הנושא הזה להזדמנות אחרת. אי אפשר לפתור את הבעייה הזו תוך כדי מלחמה. במשך יותר מ-24 שנים אומר שלא יצליחו לגייס חרדים. זה לא שהם לא מתגייסים מתוך רוע, אלא הכל נובע מאמונה גדולה בדרך שלהם, שבה הם תורמים לעם היהודי גם מבחינה ביטחונית. לכן, הפיתרון היחיד הוא לעזוב את החרדים ולחזק את השדרה המרכזית בציבור הישראלי".
ומה לגבי מי שאינם לומדים תורה בציבור זה? "אם נלך למהלך שיעלה בצורה דרמטית את תגמולי החיילים ואנשי המילואים יקרו שני דברים: קודם כל, נחזק את הציבור שנושא בנטל והולך וקטן. ברגע נתעלה את התגמול של חיילי הסדיר וחיילי המילואים, השוליים של החברה החרדית יעברו תהליך ישראליזציה וציוניזציה ויעברו לזרם אחר".
"החרדיות לא תוביל לגיוס אף פעם ומי שחולם על זה לא מבין אותה", הוא מצהיר. "אבל אלו שנמצאים בשוליים, שהם חבר'ה טובים אבל מבחינתם להתגייס היום זה קשה מאוד כי אין לך שקל על הנשמה, אם ידעו שהמדינה משלמת 6,000 שקל לחודש, הם יבואו. בכלל לא יצטרכו יחידות חרדיות".
"נתניהו הוא כלי של ישראל השנייה"
ד"ר בן חיים מגדיר את עצמו במהלך הראיון כ'ביביסט מזרחי' ונשאל על כך מדוע מתמקדים בדמות הזו דווקא שהפכה להיות אהודה מאוד או שנואה מאוד.
"אני חושב שנתניהו הוא כלי של ישראל השנייה. יותר ממה שהשתמש נתניהו בישראל השנייה, השתמשה ישראל השנייה בנתניהו", הוא משיב. "שים לב מה קורה לנתניהו בשפה שלו ובדברים שהוא מביא לתוך השיח הציבורי. איך ישראל השנייה בחוכמתה ובהצבעה שלה, גורמת לדמות היוקרתית הזאת, להביא לתוך השפה את הברוך השם, את הבעזרת ה', את הכיפה על הראש, לעשות מי שברך לחיילי צה"ל, לכבד את המסורת. מה שקראו פעם צ'חצ'חים היום קוראים ביביסטים. הביביזם שכל כך מגנים מורכב מתנועה מזרחית יפה, מסורתית בבסיס שלה ובאלקטורט הגדול שלה, מתונה וסבלנית, שהכותרת שלה היא העדפה של הזהות והאינטרס הלאומי והיהודי על פני האינטרס הדתי והמעמדי".
לדעתו, הציבור שתומך בנתניהו, לא מסוגל להבין את רדיפתו מסיבות שונות לגמרי ממה שחושבים במה שמוגדר 'ישראל הראשונה'. "הציבור הזה שתומך בנתניהו, זה ציבור שמודר מכל מקום, שאין לו ייצוג בשום מקום. אין לו ייצוג בצמרת מערכת המשפט, אין לו ייצוג באקדמיה, אין לו ייצוג בתקשורת ההגמונית, הייצוג היחיד שלו הוא הפתק בקלפי. בפתק הזה בקלפי הבחירה היא לא דתית אלא לאומית".
"הם אומרים, אנחנו מצביעים לנתניהו, כי הוא נתפס אצלנו כהכי טוב לעם היהודי. הוא השותפות היחידה שיש לישראל השנייה בחיים הציבוריים. מי שאומר שייקחו אותו, רוצה להשאיר את הציבור הזה, בלי כלום. זה בעיני עוול מוסרי ברמה מחרידה", הוא מדגיש.
זה גם מוביל אותו להסבר מדוע החרדים מעדיפים את הברית עם המחנה הלאומי. "אנשים שאיבדו את האמונה היהודית הפשוטה גם איבדו את הקשר עם העם היהודי הפשוט והברית שלהם היא רק עם האליטה. כשאני מדבר עם הברית החרדית הגדולה עם ישראל השנייה אני מביא סיפור על הרב שך שהיה איש שמאל מדיני בדעותיו. הגיע אליו ראש הממשלה יצחק רבין בתחילת שנות ה-90 ושאל אותו 'אתה הרי שמאל בדעותיך, למה אתה מתעקש ללכת עם הליכוד?'. הרב שך, יהודי קשיש, קם על שתי רגליו ואומר לרבין 'בליכוד נמצאים היהודים הפשוטים עם האמונה התמימה - ואני איתם'".
הוא חוזר לעסוק בציונות הדתית ובפיצול הפוליטי שהיא עברה בשנים האחרונות. "בתאוריית ישראל השנייה הייתה תחזית קשה - שיהיו שתי קבוצות שיעברו מהמחנה הלאומי למחנה ישראל הראשונה. הקטגוריזציה של ימין-שמאל משתנה והיא הופכת להיות ישראל השנייה וידידיה וישראל הראשונה וידידיה. האליטה של הציונות הדתית, לא הציבור, תעבור מחנה ונסיכי הליכוד יעברו מחנה. ממשלת בנט הגשימה את התחזית הזו. קבוצה מהציונות הדתית הייתה שותפה לאחד האירועים הכי מכאיבים בתולדות הציונות של הקמת ממשלה עם התנועה האסלאמית על מנת להדיר את רוב העם היהודי. זה נורא".
"אני מאוד מקווה שבנט מבין שהוא השחקן המרכזי בחזון הפוסט ציוני. החזון הזה אומר שההגמוניה לא מסוגלת לנצח בדמוקרטיה ולכן היא מנסה לעקר אותה מכוחה. בשלב הראשון, כדי לעקר את הדמוקרטיה מכוחה מעבירים את הכוח מהפוליטיקה למערכת המשפט. זה לא הספיק. לכן המהלך שנעשה בממשלת בנט-לפיד היה פוסט-ציוני וגרס שצריך לבנות ברית בין האליטות העשירות לבין התנועה האסלאמית, כדי להדיר את יתר העם. זה התפקיד שמייעדים לבנט גם הפעם. אני מתפלל שהוא מבין את זה ומקווה שהפעם יעמוד בניסיון", מוסיף בן חיים.
לדבריו, החלום הגדול צריך להיות ממשלת אחדות על בסיס ציוני שבה איש לא פוסל את רעהו. "החלום הוא לחזור לממשלת אחדות ברחבה שהבסיס שלה הוא ציוני והיא לא מדירה אף אחד. אנחנו רוצים פיוס ואחדות ישראל. אני לא רוצה לנצח את השמאל אלא להוציא תיקו שיביא לפיוס ושיוויון. רק כך נצליח לצאת מתוך המצב הקשה שיש לנו, להרים את הראש העם היהודי, לנצח את המערכה הזאת ולפרוח בחזרה".
