בעקבות חוק הגיוס עלתה יוזמה מבורכת, עקב החשש שתיווצר פגיעה משמעותית כלכלית בציבור הלומדים, של חיזוק הסכמי יששכר וזבולון. הסכמי יששכר וזבולון הם הסכמים בין אנשים עובדים לבין בחורי ישיבה שהרעיון המרכזי שבהם, לפחות הרעיון המרכזי שמקובל בתודעה הציבורית, היא שאלו שחותמים על ההסכם דואגים לפרנס את בחורי הישיבות, ושכר לימוד התורה משותף לנותנים ולמקבלים. מה יחס היהדות להסכמים אלו. מסתבר שהסכמי יששכר וזבולון הם האופציה היותר נכונה של יחסי לומדי תורה והציבור הרחב. התלמוד הירושלמי (סנהדרין ב, ו) מביא פסוק מספר הושע בו הנביא מוכיח את הכהנים על שאינם עוסקים בתורה. הכהנים מתרצים את הדבר בכך שהם לא מקבלים מהציבור מתנות כהונה. אמנם לפי פשט התורה בפרשת קורח מתנות הכהונה ניתנו כדי לאפשר לכהנים והלוויים לעבוד בבית המקדש, אולם מאמר זה של התלמוד הירושלמי מרחיב את מטרת מתנות הכהונה והיא לאפשר לשבט לוי – שבט החינוך של עם ישראל, לעסוק בתורה. פונה הנביא כעת אל עם ישראל ושואל אותו מדוע הוא אינו נותן לכהנים את מתנות הכהונה והתשובה היא היות והמלך מטיל מיסים יותר מדי כבדים כך שלא נשאר כסף למתנות הכהונה. ואז פונה הנביא בביקורת חריפה אל השלטון מדוע הוא מטיל מיסים כבדים על הציבור. ממאמר זה למדנו שהמצב האידיאלי של קשר ראוי בין הציבור לבין לומדי התורה, לא נכון שיעבור דרך הממסד, אלא דרך הפרטים. כל אחד מן הציבור נתבע להיות קשור לעולם התורה דרך מתנות הכהונה. ובעצם מאמר זה של הירושלמי הוא המחשה של דין מתנות הכהונה המוטלות על כל אחד ואחד מן הציבור כדי לקשור אותו לתורה. תפקידו המרכזי של שבט יששכר כאמור תפקיד אנשי הרוח – אלו שזוכים למתנות הכהונה. במקור בתורה שבט לוי, ובתרגום לימינו שבט יששכר מתוגמלים מהציבור כדי שיעסקו בתורה. עצם העיסוק בתורה בראש ובראשונה מצביע על כך שהצד הרוחני, הקשר אל הקב"ה הוא מרכיב מרכזי של עם ישראל. שהתורה היא למעשה התרבות של עם ישראל ושיש לעשות כל מאמץ להתחבר אליה וללמוד ממנה. אולם שאלה מרכזית היא האם שבט יששכר נדרש רק ללימוד התורה ותו לא. ראשית ברובד הפשוט שבט לוי (יששכר) חייב להיות מעורב עם הציבור. אנשי הרוח חייבים להשקיע בציבור – להיות שותפים איתו בשמחות, בצרות, בקשיים. מצופה מאנשי הרוח לתת מילה טובה, לעודד. התורה אפשרה לכל יהודי לתת את מתנות הכהונה לכל לוי או כהן שהוא רוצה. לכאורה מדוע זוכה האדם לפריבילגיה כזאת, הרי אסור לו להנות ממתנות הכהונה. התשובה לכך היא שהתורה רוצה את הקשר החי בין שבט לוי לבין הציבור הרחב. אם מי משבט לוי לא יתחזק את הקשר סביר להניח שהוא יימצא במצב כלכלי שלא יאפשר לו לעסוק בתורה כפי הצורך. אולם כדי לענות על שאלת תפקידו המרכזי של שבט לוי (יששכר) ברובד יותר עמוק צריכים בראש ובראשונה להגדיר את תפקידו של עם ישראל. עם ישראל הוא המייצג של הקב"ה בעולם כך שהוא צריך להאיר את אור האמונה בעולם. כדי להאיר את אור ה' בעולם צריכים לבוא במגע עם אומות העולם. מי הם אלו שבאים במגע עם אומות העולם. התשובה היא שבט זבולון, שבט המסחר. נשים לב שגם בית המקדש נקרא בית זבול מלשון זבולון. אומות העולם כאשר הם יעלו, בסופו של דבר, כמו שמנבאים ישעיהו, מיכה וזכריה, לבית המקדש הם יפגשו את זבולון ולא את יששכר. במילים אחרות אומות העולם אינן יכולים לתפוש את הצד הרוחני, את יששכר והם יכולים להיפגש רק עם אלו שמייצגים את הצד המעשי, רק עם שבט זבולון. אם עם ישראל היה אוסף של אנשי רוח, הרי שהיהדות לא הייתה ברת השפעה. כדי להאיר את אור ה' בעולם. התנאי הראשוני הוא הקמת מדינה רק כאשר עם ישראל מקים מדינה שעוסקת בכל תחומי החיים ובכל זאת יש בה איכות רוחנית מיוחדת אומות העולם מבינים שדרך האמונה היהודית היא הדרך הנכונה. תפקידו של יששכר (שבט לוי) אם כן הוא להעצים את הצדדים המעשיים, את זבולון כדי שייצג את היהדות בכבוד. ישנם שני מאמרים נוקבים בתלמוד הירושלמי שממחישים את תפקידו של שבט לוי (שבט יששכר). המאמר הראשון (ירושלמי יומא א, א) מתייחס למותו של אהרן הכהן. כאשר אהרן הכהן נפטר עם ישראל נקלע למציאות של רפיון רוח וחזר למצרים שבט לוי רדף אחריו ומחזירו למסלול הנכון - המשך המסע לארץ ישראל. תפקידו של שבט לוי הוא לדחוף את העם קדימה, להעניק לו אנרגיות חיוביות ולחזק את רוחו. המאמר השני (ירושלמי סנהדרין י, ב) מתייחס לפנחס. פנחס לפני שביצע את מעשה הקנאות בזמרי שאל היכן כאן האריות שנאמר: גור אריה יהודה, דן גור אריה, בנימין זאב יטרף. ורק לאחר שראה שאף אחד לא קם הוא נטל את המושכות לידיו. השבטים: יהודה, דן, ובנימין הם שבטי המעשה. איש הרוח תפקידו להזכיר לאנשי המעשה את חשיבות תפקידם. כמו שהעלינו אנשי המעשה הם אלו שמייצגים את עם ישראל, ולכן בראש ובראשונה הם חייבים להזדהות באפן מלא עם תפקידם. העבודה המעשית עתים מביאה לשחיקה, עתים איש המעשה אינו מודע מספיק לחשיבות מפעלו. שבט לוי (יששכר) אמור להחזיר את אנשי המעשה למסלול הנכון. כמו שאנו מצפים מכל יהודי שיוקיר תורה ויתרום לחיזוק התורה על ידי תמיכה בלומדי התורה, כך אנו מצפים מלומדי התורה שיתרמו תרומה רוחנית משמעותית לציבור כולו ולכל אחד מפרטיו ויזכירו לו את תפקידו המרכזי להיות שליח ציבור נאמן לתיקון עולם במלכות שדי